לצפון באהבה

"אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון

עד כינרת ועד לרמה,

נזמר והשיר יעפיל לעמון,

יהדהד עד מדבר השממה"

״לצפון באהבה״, 1970, יגאל בשן ולהקת פיקוד צפון, מילים דודו ברק, לחן נורית הירש

"המדינה הזניחה אותנו", אומרים בני זוג מקרית שמונה, שנפגשתי איתם במשרד מכירות של פרויקט גדול ברובע הבינלאומי בלוד. "לא נחזור. איבדנו את מקום העבודה, והילד שלנו, שעומד לפני הבגרויות, נמצא בהיסטריה יחד עם חבריו לכיתה, כי עוד שנת לימודים מתפספסת. כשחזרנו הביתה לקחת כמה דברים, גילינו שבית סמוך נהרס מהפצצה, ורסיסים הגיעו לסלון שלנו בעקבות ניפוץ החלונות. זו תחושה כמו מתוך סרט הוליוודי, ואנחנו מרגישים שכוחותינו אזלו".

כבר עשרה חודשים עברו מאז התחילה המלחמה, ונכון להיום לא ברור אפילו היכן נמצאים המפונים מהצפון, כמה הם בדיוק ולאן התפזרו. הכאוס שהתרחש לאחר פינוי הצפון הביא את המפונים למעבר בין דירות, מלונות, כפרי נופש ועוד כתובות שאיש לא עקב אחריהן. אפילו הפרויקטור החדש של הצפון, אלוף במיל' אליעזר צ'ייני, הודה שאף אחד לא יודע היכן נמצאים המפונים. "הם זזים כל הזמן", אמר.

המציאות הקשה הפכה כבר לסיפור שגרתי בעמודי החדשות: טילי נ"ט פגעו באביבים ובכפר יובל, כטב"מים נפלו בבית הלל ובקצרין, וטילים שוגרו לעבר מטולה ומנרה, הרסו חלק ניכר מהבתים. קרית שמונה ושלומי נמצאות במצב חירום מתמשך. האסון הנורא ביותר התרחש במג'דל שמס.

כבישים בגליל המערבי ותל חי הפכו לשטח צבאי סגור. רצועת ביטחון צמחה בתוך ישראל. תוכנית שיקום הצפון מתעכבת שוב ושוב בחודשים האחרונים מסיבות לא ברורות. לבנון גלשה לשטחי ישראל.

ההערכות העדכניות הן שיש כ-80 אלף מפונים מביתם ב-43 יישובים, מאות עסקים נסגרו ושישה אזורי תעשייה מושבתים. בארבעת החודשים הקרובים תיהנה מינהלת שיקום הצפון מתקציב נמוך של 26.5 מיליון שקלים. בינתיים, לא הועברו כספים לרשויות המקומיות בגבול הצפון, הנאבקות תחת אש.

רשות הדיבור ניתנה לראש עיריית קרית שמונה המופגזת, אביחי שטרן, שאמר לנו: "עשרה חודשים חלפו מאז ההוראה על פינוי העיר, ושום דבר לא זז. אנחנו באותה נקודה שבה החלה המלחמה, אם לא יותר גרוע. אין אופק, אין תקווה, ואין עם מי לדבר. אני מקווה שמישהו יעיר את הממשלה ויעדכן את כל המעורבים בכך שהאנשים בצפון איבדו את פרנסתם, את העסקים שהקימו בעשר אצבעות, שהילדים שלנו לא לומדים כראוי, שאין מספיק מורים, עובדים סוציאליים, ומדריכי נוער שיכוונו את הילדים שלנו בתקופה החשובה בחייהם. הבטיחו סיוע, אך התוכניות הגרנדיוזיות נותרו על הנייר. מדברים על שיקום הצפון, אך מרוב דיבורים שוכחים דבר אחד – לפעול", אומר שטרן, "לקחו את האזור היפה ביותר בארץ והפכו אותו לרצועת הביטחון של מדינת ישראל. ומה אנחנו עושים? מנרמלים ומגיבים. אין יוזמה, אין חשיבה יצירתית מחוץ לקופסה. במקום לקחת את המושכות ולצאת למאבק במטרה לשנות את המציאות, אנו נותנים לצד השני להכתיב את הקצב ולקבוע מתי יורים ומתי לא. ואנחנו? מגיבים. כך לא ניתן לנצח מלחמה. כך לא נוכל להחזיר את התושבים הביתה".

עוד מתחלואי הצפון שנוגעים בתושבים: יו"ר ועד המושב מרגליות, איתן דוידי, הודיע במאי על התנתקות מיידית ממדינת ישראל. בהודעה מטעם המושב נכתב: "מושב מרגליות החליט לנתק מגע עם ממשלת ישראל ולהוציא את כל החיילים ממרגליות. למושב מרגליות אין צורך להישמר מחיזבאללה אלא מפני ממשלת ישראל, שמרסקת את המושב בהחלטותיה. מרגליות נפגעת מהחלטת הממשלה וממשרד החקלאות באופן ישיר, בנוסף לנזק הגדול בעקבות טילי הנ"ט של חיזבאללה".

למה שמישהו בכלל ירצה לחזור לצפון?

הביקושים במרכז הארץ הולכים ומתרחבים. המדינה מתכווצת – וזה הניצחון האמיתי של חיזבאללה. יותר ויותר סיפורים ממשרד המכירות של חברות הנדל"ן מעידים על סיפור חדש ומדאיג: תושבי הצפון מתרגלים לחיים במרכז ורוכשים דירות כדי להישאר. חלק מתושבי מטולה והסביבה אף נטשו את הארץ מבלי כוונה לחזור. ניתוח ראשון מסוגו שערך הכלכלן הראשי באוצר בקרב תושבי היישובים המפונים מהצפון, חושף תמונת מצב מדאיגה: כ-%53 ממפוני הצפון שרכשו דירה במחצית הראשונה של השנה בחרו להתקרב למרכז.

סקר שנערך על ידי פרופ' קארין אמית, דיקאנית הפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים במכון להגירה ושילוב חברתי שבמרכז האקדמי רופין, באמצעות פלטפורמת הסקרים iPanel, מצביע על ממצאים מדאיגים: 44.9% מתושבי הצפון אינם משוכנעים אם יחזרו לבתיהם בסיום המלחמה. עוד 7.7% החליטו שלא יחזרו, ורק 47.4% מהמפונים מתכוונים לשוב לבתיהם. 25.6% מהמפונים שוקלים לעקור את מקום מגוריהם מחוץ לישראל.

איל הנדלר, יו"ר קבוצת כנען, מעיד על התסכול הגובר בקרב תושבי הצפון: "אנו רגילים למעבר של משפרי דיור במרכז, זוגות שמתגרשים וזוגות שמתחתנים. לאחרונה, נצפתה עלייה משמעותית בהתעניינות מצד תושבים מהצפון והדרום, כולל מיישובים שלא פונו, בחיפוש אחר דירות. זה לא רק בערים כמו תל אביב, רמת גן וגבעתיים, אלא גם באזור בקעת אונו, פתח תקווה, גבעת שמואל והשפלה. בפרויקט שלנו, עלמא בקריית אונו, זיהינו ביקושים גבוהים במיוחד מצד תושבים מהצפון, חלקם אף רכשו דירות בפרויקט. ככל שהמלחמה נמשכת, אנו צופים כי נמשיך לראות התעניינות גוברת של תושבים מאזורי העימות כמו שלומי, נהריה, מעלות וקריית שמונה, שמחפשים מקום בטוח יותר עבורם ועבור ילדיהם, עם כל היתרונות שמציע המרכז, כולל חינוך ברמה גבוהה, תרבות, פנאי, ספורט וכיוצא בזה"; גם אילת גונן ברוש, מבעלי קבוצת BROSH הבונה המרכז הארץ, מעידה על השינוי במגמה: "בעקבות המלחמה, אנו עדים לביקוש הולך וגובר לדירות במרכז הארץ, ובייחוד לדירות חדשות עם ממ"ד. בחודשים האחרונים פגשנו יותר ויותר לקוחות, שלפני המלחמה שלא היו מוותרים על בתיהם בצפון ובדרום בשום מחיר, וכעת מחפשים להעתיק את מרכז חייהם למרכז הארץ".

מדובר במגמה מטרידה, בלשון המעטה. גם כך הרוב היהודי בגליל אבד לנו זה מכבר. לפי נתוני הלמ"ס, 42.3% מתושבי מחוז הצפון הם יהודים. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על כך שכ-30% מהצעירים עד גיל 25, יהודים ברובם, נטשו את האזור מאז שנת אלפיים. הנטישה בקרב צעירים ערבים עומדת על פחות מ-20%. אם המגמה תימשך, עד שנת המאה למדינת ישראל, שנת 2048, אחוז היהודים בגליל יהיה דומה לזה שהיה בזמן הקמת המדינה - 38%. בעקבות מלחמת לבנון השלישית, אם תתרחש, התוצאות צפויות להיות עגומות הרבה יותר. משימת ייהוד הגליל נכשלה טוטאלית.

אם ננסה לקבל קצת אופטימיות, דווקא ההתאוששות הניכרת בדרום, כולל בערים שנפגעו קשה בתחילת המלחמה – נותנת אולי תקווה לכך שגם בצפון המצב יחזור לקדמותו, ואף ישתפר. יקי רייסנר, יו"ר ובעלים של רייסדור יזמות, תיאר לאחרונה כיצד למרות האסון הגדול שהתרחש בשבעה באוקטובר, "אזרחי ישראל מאמינים בדרום ורוכשים דירות בצורה מסחררת". לדבריו, "בחצי שנה האחרונה נמכרו במשרדי החברה כ-400 יחידות דיור בפרויקטים בדרום, בעיקר בנתיבות, שדרות, באר שבע ועוד. נתונים אלו מראים כי למרות התקופה המאתגרת, עתיד הנגב והגליל בתחום הנדל"ן נראה מבטיח".

עם זאת, הבעיה אינה מתחילה בעבודות השיקום הצפויות, אלא הרבה קודם. "ברור לכולם שצפויה לנו מלאכת שיקום רבה של דירות ותשתיות, אלא שאין פועלים, ולא ברור מאיפה יגיעו עשרות אלפי פועלי הבנייה שדרושים. ישנה מצוקת כח אדם משמעותית בענף, בעקבות היעלמותו של הפועל הפלסטיני ועלייה משמעותית בעלויות ההעסקה של הפועלים הקיימים. בנוסף, חלה התייקרות משמעותית של חומרי הגלם", ישי רוט, משנה למנכ"ל קבוצת שובל, מסביר.

עוד יש לציין את הבירוקרטיה: ועדות התכנון חסרות כח אדם, והרשויות המקומיות מקשות מאוד על היזמים ממגוון סיבות, שלא אחת מתנגשות עם הצורך הלאומי. משך הזמן להוצאת היתר בנייה מכפיל את עלות הריבית. לבסוף, יש לציין את העלויות החדשות שנוספו בעקבות החובה לעבוד עם מכוני הבקרה במהלך השנה האחרונה. ואם זה לא מספיק, אנו עדים לקפיצה חריגה במחירי הביטוח לקבלנים בשנים האחרונות. יש קבלנים שמתקשים לקבל הצעות לביטוח עבור פרויקטים חדשים, ומי שצריך לחדש את הביטוח נדרש לשלם פרמיות גבוהות במאות אחוזים, משום שחברות הביטוח בחו"ל מתמחרות את הענף בסיכון גבוה.

כל אלו, יחד עם המחסור בדיור, לא תורמים לשווי המשקל המתערער, והמצב מוסיף ביקושים למרכז הארץ על חשבון הפריפריה. בישראל קיים פער היצע המגיע למחסור מצטבר של כ-200,000 דירות, כפי שהוערך בדו"ח מבקר המדינה אשתקד, והפער משמעותי אף יותר באזורי הביקוש.

הרחבת מג׳דל שאמס כמודל לשיקום

האסון הכבד והנורא במג'דל שמס, היישוב הדרוזי במורדות החרמון, מחזיר תוכנית גרנדיוזית של המדינה להרחבת היישוב והפיכתו למוקד תיירותי.

המדינה מתכננת מצידה עתיד אופטימי יותר למג'דל שמס. רק בשנה שעברה, כשישה חודשים לפני שהתהפך עלינו העולם – אושרה להפקדה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון תוכנית מתאר כוללנית חדשה ליישוב הגבוה בישראל, המשתרע על כ-16,000 דונם. מדובר בתכנית שמציגה קפיצה קדימה ליישוב שתושביו, כ-11,500 נכון להיום, קופחו במשך שנים.

התוכנית כוללת תוספת של כ-2,700 יחידות דיור שייתנו מענה ליעד אוכלוסייה של כ-16,800 תושבים. התוכנית כוללת שלושה אזורי מגורים ופיתוח חדשים: שכונה דרום-מערבית "ניו מג'דל", בשטח של 726 דונם, שתכלול 1,300 יחידות דיור בבינוי של עד 6 קומות; שכונה דרום מזרחית "ריחן", בשטח של 335 דונם, הכוללת 960 יחידות דיור בבינוי של עד 4 קומות; שכונה צפון מערבית, בשטח של 353 דונם, הכוללת 850 יחידות דיור בבינוי של עד 5 קומות.

בנוסף להרחבת המגורים, שואפת התכנית להפוך את מגדל השמש הצפוני למרכז תיירותי על הר החרמון שימשוך מבקרים רבים. כך, התוכנית מציעה 73,000 מ"ר עבור שימושי תיירות לטובת הקמת בתי מלון חדשים, חדרי אירוח ומלוניות, 705,000 מ"ר עבור שטחי מסחר ותעסוקה, ו-815,000 מ"ר עבור מבני ציבור. כמו כן, התוכנית מאפשרת הרחבה והסדרה של אתר הקבורה של הקדוש הדרוזי "נבי יעפורי", הממוקם בדרום היישוב. כאמור, התכניות קיימות, כעת, נותר לנו רק לקוות לימים טובים יותר.

המחדל הגדול והתכנית לשיקום הצפון

בשונה מהיישובים הסמוכים לגבול רצועת עזה בדרום הארץ, שם בוצע פרויקט מיגון ובניית ממ"דים בעקבות החלטות ממשלה בשנים 2008 ו-2012, ביישובים הסמוכים לגבול הצפון קיימים פערי מיגון משמעותיים. ממ"דים, נזכיר, מספר ההרוגים והחטופים בשבעה באוקטובר היה יכול להיות גבוה בהרבה בעוטף עזה. מה יקרה במקרה של פשיטת כח רדואן? היעדר המיגון מהווה הזמנה לקרב, שתוצאותיו עלולות להיות אסון אמיתי.

לפי דוח מבקר המדינה, בשנת 2018 היו 11,400 דירות חסרות מיגון תקני ביישובים המרוחקים עד 4 ק"מ מגבול לבנון וסוריה, מה שמייצג 15% מכלל הדירות ביישובים אלו. המצב ביישובים הערבים בצפון הוא חמור במיוחד, עם שיעור נמוך של מיגון בבתי המגורים ומחסור חמור במיגון במבנים ציבוריים ומקלטים.

במסגרת הצעת התקציב לשנים 2023-2024, שאושרה בכנסת במאי 2023, קוצץ באופן משמעותי תקציב התוכנית "מיגון הצפון", ועכשיו הוא מוגדר תחת השם החדש "מיגון העורף" - 68 מיליון שקל בשנת 2023 ו-63 מיליון שקל בשנת 2024. סכומים אלו אמנם דומים לסכומים שהוקצו בשנים קודמות, אך נמוכים בהרבה מהתקציב שהוקצה למימוש התוכנית בשנת 2022, ונמוכים עוד יותר מהיעד המקורי שנקבע על ידי הקבינט המדיני-בטחוני, שעמד על 500 מיליון שקל בשנה.

המצב בצפון

43 ישובים פונו

כ-150,000 תושבים נותרו בביתם תחת אש

כ-80 אלף פונו מביתם מתוכם: 16,700 תלמידים

44.9% לא משוכנעים שיחזרו לבתיהם

כ-105 אלף דונם נשרפו

יותר מ-1,100 פגיעות במבנים

6 אזורי תעשייה מושבתים

שמאי מס רכוס בחנו מעל 2,500 מקרים

נזק של 26.5 מיליון שקלים בארבעה חודשים

והמחדל העיקרי – באיחור של שמונה חודשים, רק בסוף חודש מאי האחרון אושרה בממשלה התוכנית לשיקום הצפון, עם השקעה של שישה וחצי מיליארד שקלים, שלושה מיליארד מתוכם יוקדשו לטווח המיידי. פרויקטור מונה רק ביולי השנה, כמעט בלי תקציב לשיקום היישובים.

הצעת המחליטים מחולקת לשני חלקים: הראשון כולל פתרונות לטובת תושבי הצפון המפונים, והחלק השני עוסק בשיקום רב תחומי. בנוסף, הוחלט על סיוע לצרכים השוטפים של הרשויות בסכום של מעל ל-200 מיליון שקל בעקבות המלחמה.

לטווח הקרוב, המטרה היא להגביר את הוודאות לתושבי האזור, לסייע בשימור הביטחון ביישובים המאוימים ולחזק את הביטחון התעסוקתי. לטווח הרחוק, עדיין לא נקבע בדיוק מה ייכנס לתוכנית, אך בין הנושאים הנידונים נמצאים חיזוק ענף התיירות בצפון, הקמת אוניברסיטה בקריית שמונה וחיזוק עסקים ומפעלים. גם רכבת לקריית שמונה נמצאת על הפרק, תוכניתה הראוותנית של השרה מירי רגב, אשר תוכננה על חשבון המטרו בתל אביב.

העדר המיגון בגליל השאיר כ-150 אלף תושבים בטווח האש. כ-16,700 תלמידים פונו, וכמעט מחצית מהמבנים במטולה נפגעו, כמו גם רוב בתי קיבוץ מנרה. יותר מ-105 אלף דונם נשרפו, ונרשמו מעל ל-1,100 פגיעות במבנים, מתוכן כמעט 70% היו בבתי מגורים ו-17% בבני ציבור.

שמאי מס רכוש בחנו עד כה מעל 2,500 מקרים, אך ברור מאליו שלא השמאים ולא קבלני השיפוצים יוכלו להגיע למקומות שצה"ל אוסר הגעה אליהם. להערכת רשות המיסים, צפויות להתקבל עוד אלפי תביעות מתושבים מפונים בצפון שטרם הגיעו לבתיהם.

חמשת היישובים שבהם נפגעו הכי הרבה בתים, מבנים ותשתיות ציבוריות הם: קריית שמונה, קיבוץ מנרה, מטולה, שלומי וערב אל-עראמשה, שבה ניזוקו קרוב ל-100 בתים. יש לציין כי הנזק הנוכחי עדיין לא ידוע במדויק, וישנם בתים שנפגעו ובעליהם עדיין לא מודעים לנזק. בנוסף, שימו לב לנתון הבא – כרבע מהנזקים נגרמו עקב פעילות צה"ל ביישובי הצפון.

דווקא ההתחדשות העירונית, אם תפנה צפונה, עשויה להביא לפתרון קסם. איל טישל, סמנכ"ל התחדשות עירונית בחברת אזורים, מציין: "בתור חברה יזמית, אנו רואים את עצמנו כחלק מהמאמץ הכולל לשיקום ולתקומה של הצפון שנפגע בצורה משמעותית בחודשים האחרונים. התחדשות עירונית אינה חשובה רק בהיבט של מיגון דירות ושיפור איכות חיים, אלא גם כחלק ממאמץ כולל לספק מענה למיגון של מבני ציבור וחידוש התשתיות. מיגון מבני ציבור יאפשר, בין היתר גם להורים, להמשיך בשגרת חיים מסוימת בזמנים מאתגרים. מעבר לכך, יש לקחת בחשבון שבזמן המלחמה, יישובים שלמים נהרסו, כולל התשתיות והכבישים. ההתחדשות העירונית חייבת להתבצע בצורה מושכלת שתאפשר מיגון והקמת מבנים חדשים, אך גם שיקום מהיר של היישובים".

דרום, צפון ומה שביניהם

המדינה שהגיבה במהירות להקמת מינהלת תקומה לאחר השבעה באוקטובר, צולעת משום מה בכל הקשור לשיקום הצפון. גם הפרויקטור שהתמנה באיחור משווע, האלוף במיל' אליעזר צ'ייני מרום, לא מביא לתוצאות. עד לשעה זו, יותר מ-10 חודשים לתוך המלחמה, לא קיימות תוכניות ממשיות. בדומה למצב בדרום, הממשלה מדברת על הקמת "יישובים זמניים", שבהם ישוכנו הקהילות המפונות עד שישובו לבתיהם שנהרסו וייבנו מחדש, כמו במקרה של קיבוץ מנרה.

עם זאת, בעוד בדרום התקיימו מפגשים מיידיים עם קבלנים, בצפון אין שום הידברות עם חברות הבנייה הגדולות, כאשר גם קבלני השיפוצים, שזו עבודתם, נותרו ללא כח אדם לעבודות הנדרשות בצפון, למרות שהתריעו על כך כבר בחודשים הראשונים של המלחמה. "תוך שלוש שנים, אנחנו מתחייבים לשקם את הצפון, רק שיתנו לנו עובדים. הממשלה לא סופרת אותנו", הצהיר ערן סיב, יו"ר קבלני השיפוצים.

בעוטף עזה, בצל הטראומה, פחות מחודש לאחר השבעה באוקטובר, התקיימה פגישה מיוחדת עם נציגי המדינה, שבה הציגו חברות בנייה גדולות, כגון אפריקה ישראל, דניה סיבוס ואשטרום, מתווה לפיו כל אחת מהן "תאמץ" קהילה ותבנה עבורה בין 100 ל-200 יחידות דיור. לעומת זאת, בצפון איש לא מזעיק את החברות הגדולות במשק. השאלה מדוע נותרת פתוחה.

בהקשר לשיקום הדרום, נציין כי מנהלת תקומה השקיעה תקציב של כמיליארד שקל למענה לתקופת הביניים עבור קיבוצי העוטף, תוך שמירה על קצב בנייה גבוה. במסגרת זו מוקמים כ-300 מבנים לקהילת בארי בחצרים, כ-180 מבנים לקהילת כפר עזה ברוחמה, כ-80 מבנים לקהילת כיסופים בעומר וכ-60 מבנים לקהילת חולית ברביבים. המטרה היא לקדם את מעבר התושבים לקראת פתיחת שנת הלימודים בספטמבר.

אדר' יובל יסקי, המתכנן את השכונות הזמניות עבור נחל עוז במשמר העמק ובארי בחצרים, מציין כי "תכנון וביצוע השכונות הזמניות החלו בחבלי לידה קשים בתיאום בין כל הגופים המעורבים – הישובים, המועצות הקולטים, צוותי התכנון, מנהלת תקומה, החטיבה להתיישבות וספקי המבנים עצמם. עם זאת, כיום, העבודה מתנהלת בקצב חסר תקדים".

תושבי נחל עוז כבר אכלסו לפני חודש את השכונה הזמנית שהוקמה עבורם, ובחצרים, האתר הגדול והמגוון ביותר בהיקפי הבנייה, מוקם קיבוץ זמני עבור בארי על כל מרכיביו, כשהמטרה היא להתחיל באכלוס במהלך החודש הנוכחי. "זוהי מלאכה קולוסאלית, בהתחשב בגודל האתר ובעובדה שארבעה ספקים עובדים בו זמנית על הקמת המבנים. הספקים, כגון חברת דלויה מבאר שבע, רולן מהקריות וסלטי מנצרת, מספקים את המבנים היבילים, וחברת אקרשטיין בונה 36 יחידות טרומיות שיישארו עבור חברי חצרים לאחר חזרת תושבי בארי לביתם בקיבוץ".

לגבי השיקום עצמו, צו מיוחד יאפשר לבנות בתוך קיבוץ בארי שכונת הרחבה, ולשקם 12 מבנים שנהרסו ב-7 באוקטובר, תוך כדי שתושבי בארי שוהים בשכונה הזמנית בחצרים. שני הפרויקטים הללו יאפשרו לתושבי בארי לשוב לביתם ולקיבוץ לשוב ולשגשג. הבינוי החדש בקיבוץ יוקם בשכונת "הפרדס", שכוללת 140 יחידות דיור, עם פטור מתוכנית והיתר להקמת תשתיות תומכות למתחמי הדיור החדשים.

בחזרה לצפון, מבקר המדינה פנה לראש הממשלה נתניהו בדחיפות: "נדרשת הכרעתך במחלוקת בין שר הביטחון גלנט לשר הפנים ארבל על מנת להביא לפתרון מיידי ולהבטיח שבידי מדינת ישראל תהיה תוכנית ישימה למתן מענה לאוכלוסייה מתפנה. המציאות הבלתי פתורה, המתקיימת כ-10 חודשים לאחר פרוץ המלחמה, בתקופה שבה עשרות אלפי תושבים משני חבלי הארץ, ובפרט מהצפון נכון לעת הזו, שוהים מחוץ לביתם, כשהאפשרות למערכה כוללת בצפון עומדת בפתח, מה שיחייב פינוי נוסף – היא בלתי מתקבלת על הדעת".

האם חיפה מוכנה למתקפה מלבנון ואיראן?

ולא נשכח שגם חיפה מתכוננת, נכון לכתיבת שורות אלו, לאפשרות של מלחמה גדולה – במיוחד לאחר "ההמלצה" של נסראללה בשבוע שעבר לתושבי העיר "להיערך לכל תרחיש". אז עיריית חיפה באמת לא חיכתה, לא למדינה ולא לנסראללה, ונערכת כבר תקופה ארוכה לרגע האמת, למעשה מאז השבעה באוקטובר. נותר רק לקוות שההכנות האלה יעמדו גם במבחן התוצאה, במידה ויגיע.

היערכות החירום של עיריית חיפה גובשה על ידי אגף הביטחון העירוני, בהתבסס על לקחי מלחמת לבנון השנייה ושורת תרגילים שנערכו בשיתוף עם פיקוד העורף ויתר כוחות הביטחון וההצלה. תרגילים אלו בחנו את היערכות העיר לתרחישי חירום שונים, באמצעות מערכת שליטה ובקרה המקשרת בין עיריית חיפה לפיקוד העורף ומשטרת ישראל. מטרת המערכת היא לשפר את המענה המשותף לצרכי התושבים ולהבטיח רצף תפקודי ותפעולי של העיר בתקופות חירום.
כחלק מהיערכות זו, חולקה העיר לשישה חבלים, שכל אחד מהם ינוהל בשעת חירום באופן עצמאי על ידי צוותים מקצועיים, המורכבים מכוח חילוץ של פיקוד העורף, משטרת ישראל, אגפים ביצועיים בעירייה, נציגי מערכת הרווחה, נציגי ציבור ואנשי מקצוע נוספים.

ניהול העיר יתקיים מהמרכז העירוני לניהול משברים (מנ"מ), המתוכנן לתת מענה לתרחישי מלחמה שונים ולהבטיח את יכולת העירייה להמשיך ולספק שירותים גם בתנאי משבר. המרכז, הממוקם במבנה תת-קרקעי, כולל מערכות מחשוב ותקשורת מתקדמות, לרבות תקשורת קווית, אינטרנטית ולוויינית.

כמו כן, מאז ה-7 באוקטובר, הרחיבה העירייה את היערכותה והתאימה אותה לתרחישי החירום המאיימים על העיר. כחלק מפעולה זו, הכשירה העירייה "מרחבים ציבוריים מוגנים" עבור עשרות אלפי תושבים שאין בביתם או בסמוך אליו ממ"ד או מקלט ציבורי. במרחבים הללו, שאושרו לשימוש בעת חירום על ידי פיקוד העורף, מתקינה העירייה גנרטורים למקרי הפסקות חשמל ומערכות WIFI שיאפשרו לשוהים בהם לשמור על קשר עם בני משפחותיהם ולהתעדכן בהנחיות מהעירייה והפיקוד העורף.

בנוסף, העירייה שדרגה את המקלטים הציבוריים וחיברה אותם למערכת שליטה המאפשרת פתיחה וסגירה מרחוק של כל המקלטים בעת ובעונה אחת. המערכת כוללת גלאי נפח (המתריעים על פעילות במקלטים), גלאים המתריעים על חדירת מים ומערכת גיבוי למקרה של הפסקת חשמל ונפילת תקשורת. גם במקלטים אלו מתקינה העירייה גנרטורים למקרי הפסקות חשמל. לצד השדרוגים במקלטים ובהכשרת המרחבים המוגנים, סייעה העירייה לראשונה בתולדות העיר בהשמשת עשרות מקלטים פרטיים שהיו נטושים במשך שנים, והם מוכנים כיום לשימוש.

לסיום, הכשיר אגף הביטחון בשיתוף עם פיקוד העורף צוותי מתנדבים, שהוכשרו לתת סיוע ראשוני עד להגעת הכוחות המקצועיים במקרי חירום בהם יידרש לחלץ נפגעים מתוך הריסות מבנים. כמו כן, העירייה הקימה אתר אינטרנט ייעודי למוכנות לחירום. באתר, שאליו נשלח קישור מעת לעת לכל תושבי העיר, ניתן למצוא הנחיות להיערכות המשפחה לחירום, הכנת המרחב המוגן, התמודדות עם מצבי לחץ ועוד, בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. בכל מקרה, נחזיק אצבעות שאזעקת האמת לא תגיע.

אין אופק: תבוסה במאבק השיקום

האם כל זה מספיק? לא. המציאות בצפון היא קשה, כאשר חיזבאללה מותיר אחריו אדמה חרוכה. אין כאן מקום לביקורת על התוכנית הצבאית – העיסוק בנושאים צבאיים אינו תפקידנו. אבל כאשר מדובר בתוכנית האזרחית, הדרך לשיקום ארוכה מאוד ואין אופק אמיתי. ככה לא צריך להיראות שיקום; ככה, לצערנו, נראית תבוסה מוחלטת בכל הנוגע לבנייה ולתשתיות.

חשוב לציין כי פעולות המתרחשות לפי "הוראת שעה", אשר תוצאותיהן עלולות להימשך לנצח, הן מסוכנות. מה שנחשב זמני עלול להפוך לקבוע. בהצעת החוק לשיקום נאמר כי "ככל שלא הוגשה תכנית להסדרת העבודות, יוחזר המצב לקדמותו ככל הניתן", אך ברור כי תכנית "בדיעבד" שכזו תכשיר בפועל את הנעשה. גם "החזרת המצב לקדמותו ככל הניתן", היא מציאות בלתי אפשרית; לא יעלה על הדעת להרוס יישוב קיים על בתיו ותשתיותיו. יתרה מכך, הוראות שעה נוטות להתארך שוב ושוב. מוטי קפלן, עמית מחקר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, ופרופ' ערן פייטלסון, חבר סגל במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שחקרו את הנושא, מסכמים: "עת משבר יכולה להוות מנוף להתחדשות, ולתכנון המשלב בין הערים והיישובים הכפריים שסביבן. עם זאת, בהקשר התכנוני החיפזון מן השטן הוא. אין כל צורך למנף את סבל המפונים למציאת פתרונות זמניים שיפגעו במערכת התכנון. בכך, נפגע באיכות החיים של המפונים, כלל האזרחים והדורות הבאים".

כמו כן, ישנן יוזמות פרטיות אשר מצביעות על רוח ההתארגנות והסיוע. פארק עתידים בתל אביב מציע לרשות חברות הייטק, סטארט-אפים ועוסקים נוספים מצפון ודרום הארץ, כמו גם למשרתי המילואים, משרדים וחללי עבודה, חדרי ישיבות ואולמות לכנסים ללא עלות למשך ארבעה חודשים. בפארק ישנו תמהיל מגוון של משרדים ואולמות לכנסים אשר יכולים להכיל עד 250 איש.

ויש גם כאלו המתכננים לשוב לביתם ללא סיוע המדינה. מאחורי ההתארגנות "הביתה חוזרים לגליל" עומדים תושבי הגליל העליון, בסיוע המועצה האזורית, ארגון "השומר החדש", תנועת "הרבעון הרביעי" ומתנדבים מכל רחבי הארץ; אלו, פועלים כדי להאיץ את שיקום היישובים שפונו ואת היישובים הסמוכים להם, אשר עתידים לקלוט משפחות מפונות.

המתנדבים החלו לנקות ולסדר את היישובים המפונים בצפון הארץ, לעבות את מערכות החינוך הבלתי פורמליות ביישובים שלא פונו, ולגייס אנשי חינוך למערכות החינוך הפורמליות האזוריות, כדי שיוכלו לקלוט תושבים חוזרים כמה שיותר מהר. "אנחנו לא ממתינים עוד שיחזירו אותנו", מדגישים בארגון, "נחזיר את עצמנו, כי אם לא נשוב הביתה – לא יישאר כאן לא גליל ולא בית."

פרופ' ערן פייטלסון, חבר סגל במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית: "אין כל צורך למנף את סבל המפונים למציאת פתרונות זמניים שיפגעו במערכת התכנון"

ראש עיריית קרית שמונה, אביחי שטרן: "אין אופק, אין תקווה, ואין עם מי לדבר. אני מקווה שמישהו יעיר את הממשלה"

אדר' יובל יסקי: "תכנון וביצוע השכונות הזמניות לעוטף החל בחבלי לידה קשים, אך כיום העבודה מתנהלת בקצב חסר תקדים"

ערן סיב, יו״ר קבלני השיפוצים: "תוך שלוש שנים אנחנו מתחייבים לשקם את הצפון, רק תנו לנו עובדים"

איל הנדלר, יו"ר קבוצת כנען: "ככל שהמלחמה נמשכת, אנו צופים כי נמשיך לראות התעניינות גוברת של תושבים מאזורי העימות"

אילת גונן ברוש, מבעלי קבוצת BROSH: "לקוחות שלא היו מוותרים על בתיהם בצפון ובדרום בשום מחיר, כעת מחפשים להעתיק את מרכז חייהם למרכז"

יקי רייסנר, יו"ר ובעלים רייסדור יזמות: "למרות התקופה המאתגרת, עתיד הנגב והגליל בתחום הנדל"ן נראה מבטיח"

איל טישל, סמנכ"ל התחדשות עירונית באזורים: "ההתחדשות חייבת להתבצע בצורה מושכלת שתאפשר מיגון והקמת מבנים חדשים, אך גם שיקום מהיר של היישובים"

ישי רוט, משנה למנכ"ל קבוצת שובל: "ברור לכולם שצפויה לנו מלאכת שיקום אדירה של דירות ותשתיות, אלא שנכון להיום אין פועלים"