רבע אחוז של תקווה

לאחר כמעט שנתיים שבהן השוק נחנק, ירידת הריבית שפורסמה השבוע מצליחה לעשות מה שמספרים כבר לא עשו: להחזיר תקווה •רוכשים, יזמים ובנקים מיישרים מבט אל המהלך, ומנסים להבין האם זהו הסדק הראשון בחומת הקיפאון, או תחילתה של מגמה שתשנה את כללי המשחק

החזרת התקווה לרוכשי הדירות . צילום: freepik__enhance_

ירידת הריבית ברבע אחוז שפורסמה השבוע, לאחר כמעט שנתיים של עליות רצופות, מאותתת על שינוי כיוון משמעותי בשוק הדיור. לאחר תקופה ארוכה של קיפאון יחסי, המהלך מעורר תקווה בקרב רוכשי הדירות והיזמים כאחד – ומסמן אפשרות אמיתית לפתיחה מחודשת של השוק.

לטווח הארוך, ירידה של 0.25% אינה קוסמטית. היא משפיעה ישירות על החזרי הלוואות של מאות אלפי משקי בית. ״במשכנתא בגובה 1.5–2 מיליון ש”ח, ירידה של רבע אחוז חוסכת אלפי עד עשרות אלפי שקלים לאורך חיי ההלוואה. שיפור יכולת ההחזר מחזיר לקדמת הבמה רוכשים שעמדו על הגדר בשנים האחרונות, ומגדיל את קצב המכירות״, מנתח שמאי המקרקעין הבכיר ישראל יעקב.

לפי דרור פלדמן, מנהל זרוע המשכנתאות של מזרחי טפחות, השוק כבר מאותת על שינוי: ״העובדה שבשנת 2025 נרשמה עלייה בהיקף הביצועים בשוק המשכנתאות, על רקע המציאות הביטחונית וסביבת הריבית הגבוהה, נוסכת תקווה בקרב כלל הגורמים בשוק המשכנתאות, והמציאות הזו עשויה להביא לעלייה של כ-7% בביצועים בשנת 2026 בהשוואה לאלו של 2025״.

בענף היזמות, ירידת הריבית משפיעה ישירות על מבנה המימון של פרויקטים בהיקפים גדולים. בפרויקטים מוסדיים רבים שיעור המימון מתקרב ל־80% מצב שבו עלויות הריבית הופכות כמעט שקולות לעלות הבנייה עצמה.

״כאשר מרבית ההון מגיע מהליווי הבנקאי וכל משיכה נושאת ריבית, ירידה של 0.25% משפיעה ישירות על מאות מיליוני שקלים של חוב מצטבר לאורך תקופת הביצוע. שינוי ריבית קטן מייצר חיסכון משמעותי לכל אורך שרשרת המימון״, מסביר ישראל יעקב.

השפעה זו מחלחלת לשיעורי היוון, למרווחי הסיכון ולרווחיות היזמית - עד כדי כך שפרויקטים שנחשבו גבוליים הופכים לפתע ברי־מימון מבחינת הבנקים. הגידול במכירות מייצר תזרים מוקדם, מפחית צורך במימון ביניים ומקטין משיכות מהליווי. מבחינה שמאית, השילוב בין החיסכון ליזם, החיסכון לרוכשים והשיפור בקצב המכירות מעלה את שווי הקרקע ומשפר את יחסי הכיסוי.

 ״בעולם שבו 80% מעלויות הפרויקט ממומנות בחוב, רבע אחוז בריבית אינו שינוי טכני אלא גורם מהותי המשפיע על עצם היתכנות הפרויקט״, מוסיף יעקב.

הסימן הראשון

גם בקרב החברות היזמיות התקבל המהלך בשמחה זהירה. לדברי יגאל דמרי, בעלים ומנכ"ל חברת י.ח דמרי: ״אני סבור כי החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית היא צעד נכון ונדרש. גם במהלך הנוכחי יש חשיבות רבה ליצירת תנועה בשוק ומתן מסר של התייצבות. הפחתה משמעותית יותר היתה יכולה להעניק דחיפה רחבה ומהותית יותר לצמיחה״.

יוסי רייק, מנכ"ל ובעלים משותף רייק נדל"ן מקבוצת אספן גרופ, מדבר על ביקושים כלואים: ״לאחר תקופה ארוכה של המתנה וזהירות, המהלך יפחית את עלויות המימון, ישחרר ביקושים כלואים ויאפשר לרוכשים לחזור לשוק בביטחון. צעד זה הוא זריקת עידוד הכרחית לכלכלה כולה״.

פולי טטרו, שותף ומייסד טופ קפיטל, מוסיף תקווה להמשך: ״כולי תקווה כי מעתה נראה מגמה של הפחתת הריבית לאורך זמן, מה שישיב את מנועי הצמיחה במשק חזרה לפעולה״. גל קסטל, מנכ”ל אורון נדל”ן: ״צעד זה מעלה תקווה שזוהי תחילתה של מגמה שתסייע להוציא את ענף הנדל״ן מהקיפאון״.

עו"ד אלעד אפרגן מנכ״ל ישראל אירופה: "העצירה בעליית מחירי הנדל"ן לא נבעה מהיעדר ביקוש אלא מריבית גבוהה ולא יציבה שגרמה לחוסר ודאות לנוטלי המשכנתאות. לאנשים אין בעיה עם סביבת ריבית גבוהה, אלא עם חוסר ודאות. כעת, עם הורדת הריבית, השוק מקבל את הוודאות לה היה זקוק, רק שהפעם המחסור בהיצע דירות גדול בהרבה. כל עוד המדינה לא תטפל באמת בבעיית ההיצע ולא תשבור את חומת הבירוקרטיה שמעכבת הליכי רישוי, הבעיה לא תיפתר".

טל תפוחי, מנכ״ל גמלא הראל: ״בעוד מדד הנדל"ן המבוסס על ציפיות כבר מיצה את מהלך העליות, שוק הנדל"ן המצוי בהאטה יכול כעת להוות הזדמנות למשקיעים. עם תחילת תהליך הורדת הריבית יחזרו מחירי הדירות לנסוק״.

 חזרה להיתכנות

אחד התחומים שנפגעו בצורה החריפה ביותר מהעלאות הריבית הוא ההתחדשות העירונית, תחום הדורש ודאות, מימון זמין ויכולת יזמית גבוהה.

עו"ד נורית כהן קצב מסבירה: ״הורדת הריבית יוצרת תנאים נוחים יותר לקידום פרויקטים של התחדשות עירונית, לקבלנים וליזמים נוצר אוויר לנשימה: עלויות המימון שלהם יורדות, מה שמקל על סגירת ליווי בנקאי, מקדם היתכנות כלכלית ומשפר את היכולת להעמיד ערבויות״.

לדבריה, ירידת הריבית מחזירה את היציבות שאבדה: ״החיבור בין ירידת הריבית, הביקושים הנוסקים והקלות במימון — מחזיר לשוק ההתחדשות העירונית את היציבות... בעלי הדירות עצמם מרגישים ביטחון רב יותר להתחייב לפרויקט ארוך טווח״.

 מבטים קדימה

הורדת הריבית הנוכחית אולי קטנה, אך מגיעה לאחר שנתיים של עליות אגרסיביות ששיתקו את אחת התעשיות הגדולות במשק. עכשיו, כשהריבית סוף-סוף זזה מטה, הענף כולו עוצר לרגע ובוחן האם מדובר באיתות ראשון לתהליך מתמשך או במהלך בודד.

בינתיים, דבר אחד ברור לכל הדוברים: אפילו רבע אחוז אחד יכול להחזיר תנועה, להחזיר ודאות, ובעיקר להחזיר את האוויר לשוק שממתין לשינוי כבר זמן רב.

יגאל דמרי, בעלי חברת י.ח דמרי., צילום: משה עמר

יגאל דמרי, בעלים ומנכ"ל חברת י.ח דמרי: "הפחתה משמעותית יותר היתה יכולה להעניק דחיפה רחבה ומהותית יותר לצמיחה"

וסי רייק, מנכ"ל ובעלים קבוצת רייק, צילום: רז רוגובסקי

יוסי רייק, מנכ"ל ובעלים משותף רייק נדל"ן: "המהלך יפחית את עלויות המימון, ישחרר ביקושים כלואים ויאפשר לרוכשים לחזור לשוק בביטחון״

גל קסטל, משנה למנכ"ל אורון נדל"ן, צילום: ליה יפה

גל קסטל, מנכ”ל אורון נדל”ן: “מעלה תקווה כי זוהי תחילתה של מגמה שתסייע להוציא את ענף הנדל״ן מהקיפאון״

עו"ד אלעד אפרגן צילום: עסקי,

עו"ד אלעד אפרגן מנכ״ל ישראל אירופה: "לאנשים אין בעיה עם סביבת ריבית גבוהה, אלא עם חוסר וודאות"

ישראל יעקב, בעלים משרד ישראל יעקב שמאות מקרקעין. צילום : יח"צ,

שמאי המקרקעין הבכיר ישראל יעקב: ״ירידה של 0.25% משפיעה ישירות על מאות מיליוני שקלים של חוב מצטבר לאורך תקופת הביצוע״

דרור פלדמן, מנהל זרוע המשכנתאות של מזרחי טפחות, צילום: אילן בשור

דרור פלדמן, מנהל זרוע המשכנתאות של מזרחי טפחות: ״המציאות הזו עשויה להביא לעלייה של כ-7% בביצועים בשנת 2026 בהשוואה לאלו של 2025״.

עו"ד נורית כהן-קצב, שותפה ומייסדת משרד כהן-קצב קרן-דהן ושות. צילום :שרון גבאי,

 

עו"ד נורית כהן קצב, שותפה מייסדת משרד עורכי הדין כהן-קצב, קרן דהן ושות': ״עלויות המימון של הקבלנים והיזמים יורדות, מה שמקל על סגירת ליווי בנקאי״.

פולי טטרו, שותף ומייסד חברת המימון טופ קפיטל, צילום: רענן כהן

 

פולי טטרו, שותף ומייסד חברת המימון טופ קפיטל: ״כולי תקווה כי מעתה נראה מגמה של הפחתת הריבית לאורך זמן מה שישיב את מנועי הצמיחה במשק״.

 

שמאי מקרקעין טל תפוחי מנכ"ל גמלא הראל, צילום: עודד קרני

טל תפוחי מנכ״ל גמלא הראל: ״שוק הנדל"ן יכול כעת להוות הזדמנות למשקיעים, אשר סוברים כי עם תחילת הורדת הריבית, יחזרו מחירי הדירות לנסוק״.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר