תחקיר: ארגוני הפשע נכנסים לענף הנדל"ן

במחשב שנתפס בביתו של אדם נורמטיבי, לכאורה, תושב רמת גן, שוחזר קובץ שנמחק ובו מספר חשבון הביטקוין שנרשם במכתב סחיטה אותו נהג להעביר לחברות בנייה. במספר הזדמנויות נהג אותו האיש לעשות שימוש בפיצוצים שונים על מנת לסחוט באיומים חברות יזמיות שונות. כמו-כן נהג להחזיק בביתו, בצורה רשלנית למדי, חומרי נפץ ותערובות נפץ מסוגים שונים, אותם הטמין בבניינים שונים בגוש דן ובמחסומי בטון ופוצץ אותם תוך גרימת נזק.

השיטה היתה קבועה: למכתב הסחיטה שנהג אותו אדם/ סוחט לשלוח לקבלנים, צורף דיסק און קי המתעד פיצוצי מטענים, לצורך הדגמה ליכולותיו לגרום נזק, במידה וחברות הנדל"ן לא ייענו לסחיטה. עם ניסיון כזה ב"הנדסה קרבית", נראה אתכם לא משלמים.

מדובר בדוגמא קטנה לארגוני הפשע שחדרו לתוך ענף הבנייה. חלקם מתוחכמים יותר ואחרים פחות, אך אם גם אתם נמנים על בוני הארץ לשנת 2023, אין מצב שתופעת הפרוטקשן תפסח עליכם, ואם את המחיר הזה משלם הקבלן/ היזם/ החברה הנדל"נית - המשמעות היא ש"ההוצאה" הבלתי צפויה הזו מתגלגלת בסופו של דבר גם לכיסם של רוכשי הדירות.

כשמדברים על עלייה בשיעור של 2%-3% עקב התייקרות ב"תשומות הבנייה" - מדובר בין היתר בגורם הזה, הפרוטקשן.

"כשסירבתי לשלם החלו לאיים"

למעלה מ-90% מהקבלנים נדרשים לשלם דמי חסות לארגוני פשיעה כדי לשמור על נפשם ועל אתרי הבנייה שלהם. הסיפורים נשנים וחוזרים על עצמם. כל קבלן מתאר תמונה דומה: עם העלייה לשטח מופיעים לפתע במשרדו נציגי "חברות שמירה" ומבהירים שעליו לשלם שכר חודשי להגנה על האתר.

״ניסיתי לסרב״, מספר קבלן ירושלמי, "התוצאה היתה שבבוקר שלמחרת מצאתי צמיג בכניסה לאתר המכירות.

בתחילה, לא התייחסתי אך למחרת כבר שרטו לי את המרצדס. הבנתי מהר מאד את המסר, והחלטתי לחתום על המכתב שהציגו בפני, לפני שמשרד המכירות יהפוך לגל אפר״.

קבלנים אחרים שהתלוננו וזומנו למסור עדות במשטרה הביעו פחד גדול מהסתבכויות אליהן נקלעו. כך למשל, אחד הקבלנים התבטא במהלך החקירה: "שמעתי בעבר את שם הסוחט, לא היה לי כלום איתו, אבל אני יודע שהוא לוקח כסף מהאנשים וזה גרם לי לפחד ממש.

מאז אני פוחד להיכנס לפרויקט הבנייה שלא יפגעו בי או יעשו משהו למשפחתי, אולי ישרפו לי את האוטו".

מתלוננת אחרת שמסרה עדות במשטרה אמרה: "אני מבקשת לא להיות מוזמנת להעיד.

מאוד מפחיד להעיד נגד אנשים כאלה, שמעתי שהם מאוד מסוכנים ומסוגלים לפגוע בי ובבני משפחתי".

מתלונן אחר מסר: "אני יודע שאני משלם ללא צורך. ב'חאווה'. אני מאד חושש מהעתיד. נמאס שמשליטים טרור. אם לא משלמים עשויים לשרוף לך את הכלים ואתה נאלץ לשלם כמו ילד טוב".

האלימות פושה ברחובות ואין מי שימנע אותה. בשנה האחרונה נרצחו שני קבלנים מוכרים באמצע הרחוב בעיר מגוריהם: על-פי החשדות, היזם אלדד פרי ז"ל נרצח בעיר רחובות על-ידי רוכש מאוכזב ואילו הקבלן ניסים אסייג ז"ל, מי שהיה מזוהה עם פרויקטים של התחדשות עירונית, נרצח בראשון לציון, על-ידי גיסו עקב סיכסוך כספי.

סכסוך כספי, כידוע לכולם, מצדיק בתי משפט ולא לקיחת החוק לידיים, אבל ענף הנדל"ן הנחשב לקטר המשק, המגלגל מיליארדי שקלים לקופת המדינה, הפך כר נוח לגריפת כסף קל וכניסת עסקנים קטנים ומפוקפקים. כולם רוצים לקחת חלק בחגיגת הנדל"ן.

הקופים של הנדל"ן

בשנים האחרונות גברה תופעת סחיטת דמי החסות ("פרוטקשן") בענף הבנייה, במסגרתה גורמים עבריינים מציעים "שירותי שמירה" לבעלי עסקים שונים באתרי בנייה, תמורה לתשלום. בעל עסק המסרב לשלם, נחשף לאיומים, פגיעות ברכוש, גניבות ונזקים שונים מטעם המציע ושלוחיו.
לאור הדרישות של חברות הביטוח, לחתום על חוזה מול חברת שמירה, אותם עבריינים כבר מגיעים עם רישיונות מהרגולטור ומציבים בחזית "חברת השמירה" 'קופים' - אנשים ללא עבר פלילי שמנהלים את העסק. בתמורה לתשלום "דמי החסות" זוכים הקבלנים ל"שקט" וביטחון יחסי, בין היתר, מפני פגיעה של גורמים עבריינים, המכונים "ראיסים" – אלו קבעו לעצמם טריטוריות וגיזרות עבודה.

מה שהתחיל במימדים צנועים של ״חברות שמירה״, התגלגל לכך שמשפחות פשע חילקו טריטוריות ביניהן, סביב אחיזה בענף הבנייה. כחלק מהתופעה, דרך "חברות השמירה", אותם ראיסים מוצאים לעצמם התקשרות וזית וחשבונאית מול הקורבנות.

היום מדובר בפשיעה כלכלית לכל דבר ועניין, עסק שנכנסים אליו יותר ויותר גופים, בין היתר חמולות בדואיות בנגב שמתפרנסות מכך. תופעה שהגיעה למימדים עצומים ואין פרויקט בישראל שלא חווה אותה.

איך שמכרז אחד נופל

התערבות משפחות הפשע בענף הבנייה והתשתיות, עשויה להסביר משהו כיצד זוכה חברת בנייה במכרזי תשתיות ונדל"ן. כפי שמנסח זאת נצ"מ מוטי שיף, ראש זרוע חקירות ביחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית, להב 433:
"זה קורה בעוד הרבה תחומים, גם בתחום המטמנות והסעות", מסביר נצ"מ שיף, "זו בעיית משילות, שעולה כסף למדינה. השמירה זה כסף קטן, מזמן עברו פעילים בתחום הזה להיות 'חבורת שמירה' גם על מכרזי בנייה, וכן הם מוציאים אנשים ממכרזים. אם קבלן שזכה פורש, ואחריו גם פורשים מספר שניים, ושלוש - ארגוני הפשע כבר יכולים לומר מראש איזה שחקן יזכה, ולרוב זו תהיה חברה שנשלטת על-ידי ארגוני הפשע.

יש עליה של 87% בכתבי האישום. היום זה לא עבריין שמצמיד אקדח לראש, היום העבירות הן כלכליות. משטרת ישראל יודעת שזו אחריות שלה ועושה הרבה מאוד, אך בסוף צריך את כולם, רשות המיסים, בתי המשפט והפרקליטות".

במכרזי תשתיות גדולים התופעה חמורה אף יותר, כאשר משפחות הפשע דואגות לזוכים ומוודאות באמצעות איומים לנפות את אלו שפחות משתפים פעולה.

מי יודע על כך? מסתבר שכולם, בלי יוצא מן הכלל: בממשלה, בשב"כ ובארגוני הקבלנים. גם במשטרה מכירים היטב את התופעה, אך לא עושים דבר עקב מצוקת כוח אדם, כך נטען. אז מה נעשה כדי למגר את התופעה המסוכנת הזו? כלום ושום דבר.

רק לפני כשבועיים נחשפה פרשה מדאיגה. שוטרי היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433 והממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) ניהלו בשנה האחרונה חקירה סמויה, ממנה עולה חשד להטיית מכרזים של משרד הביטחון ע"י קבלנים וחשודים נוספים וחשד לעבירות שוחד עם גורמים באגף ההנדסה והבינוי של משרד הביטחון, בתמורה לקבלת מידע פנימי והטיית מכרזים בתחום הבינוי.

במסגרת החקירה שנחשפה, נעצרו עשרות חשודים ועוכבו לחקירה קבלנים, עו"ד, בעלי חברות, עובדים ומשרתים באגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון. מהחקירה עולה כי
הקרטל פעל בשיטה כזו שאחד הקבלנים החשודים מחזיק בשליטה מלאה בחברות אך אינו רשום בהן והרישום הפיקטיבי נועד להציג מצג שווא בפני משרד הביטחון ולהשפיע על שיקול הדעת כאילו מתחרות חברות שונות במכרז, כשבפועל אותו חשוד הוא שעמד מאחורי כל אותן חברות.

על פי החשד, הקרטל חבר לחברות בעלות סיווג גבוה שזכו במכרזים ובתמורה לאחוזי רווח, לקחו אחריות מלאה על ביצוע המכרז מבלי שהחברה הזוכה תהיה מעורבת, כל זאת ללא ידיעה ו/או הסכמה של משרד הביטחון ובניגוד לתנאי המכרז.

"המשטרה לא מסיירת מספיק ולא נוכחת בשטח", מתאר איציק, קבלן בנייה שבונה בשכונת הפארק בבאר שבע. "רק לאחרונה נגנב ממני ציוד בשווי של מאות אלפי שקלים. כבר איבדתי את האמון במשטרה, בפעם האחרונה שהגשתי תלונה על גניבה, התלונה נסגרה מחוסר עניין לציבור. גם לנו נמאס, לא נסכים להיות בובה על חוט של ארגוני הפשיעה".

לא רק בנגב התופעה מוכרת, אלא בכל רחבי הארץ, מצפון עד דרום. בנמל יפו מתאר קבלן בנייה מוכר שביצע עבודה במקום, כי במהלך העבודות הגיע לאתר הבניה ״ראיס״ צעיר בן 27, רכוב על אופניים חשמליים. הצעיר שאל מי השומר באתר ומיד הציע לשמור.

הקבלן התמים השיב שאין בכך צורך, שכן אין ציוד יקר באתר ויש לנמל שמירה. אז השיב הבחור: "אנחנו לא קשורים לאבטחה של הנמל ואתה חייב להעמיד פה שומר". למרות התנגדות הקבלן, המשיך הצעיר- ה״ראיס״ ואמר: "אתה צריך, אתה צריך", תוך שהוא מציין שהוא צפוי לחזור.

כשחזר בפעם השנייה הסביר שהוא וחבריו אחראיים על השמירה בנמל יפו, ושאם הקבלן יעז להשאיר כלים באתר הוא יתחייב לשלם, אחרת יהרסו לו את האתר. במקרה הזה נתפס אותו צעיר עבריין, ונכלא.

מכתב האישום שהוגש על-ידי עו"ד נועה ברחד ושאול אשחר עולה, כי החל משנת 2018 שימש האיש, תושב יפו, כ"ראיס" ודרש מחברות בנייה לשלם לו עבור שירותי שמירה באתרי בנייה שנמצאים בתל אביב-יפו. בנוסף, הפעיל עסק של שירותי שמירה מבלי לדווח לרשויות המס על העסק שפתח והעובדים שלו, ומבלי לבקש ולקבל את הרישיונות הרלבנטיים להקמת חברת שמירה.

במסגרת העסק שהקים, כפה את שירותיו על מספר חברות בנייה באתרים שלהם, הנפיק חשבוניות מס וגבה את התשלומים מהחברות, בין היתר באמצעות חברות שמירה שונות, שהעניקו לו כיסוי חשבונאי מתאים, נתנו משכורות ותלושי משכורת וכן העבירו לו תשלום במזומן שלא דווח לרשויות המס.
פרשה נוספת התרחשה בצפון הארץ. בתום חקירה סמויה שהתנהלה ביחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ) בלהב 433 במשטרה, ובמסגרת המאבק של המשטרה נגד תופעת סחיטת דמי חסות, נעצרו שבעה חשודים להם מייחסת משטרה עבירות חמורות של איומים וגביית פרוטקשן באזור חיפה. שלושה מהחשודים הם בני אותה משפחה, מהמוכרות במגזר באזור. גם הם פעלו באופן שיטתי כלפי קבלנים ומנהלי אתרי בנייה, והציגו עצמם "בעלי הטריטוריה" וכחברה לגיטימית בתחום השמירה.

כך כפו שירותי שמירה בניגוד לרצון החברות, תוך גביית כספים בתמורה.

כתב האישום מתאר כיצד במהלך התקופה שבין שלהי שנת 2019 ועד לסוף 2021, הם עסקו באיתור יזמים וקבלני בניין שפעלו בעיר חיפה והוציאו לפועל תוכניות בנייה לפי "תמ"א 38״.

לאחר איתור הנסחטים, נהגו לפנות אליהם ולהציע להם שירותי שמירה, לא לפני שהבהירו "בדרכים יצירתיות", כי האזור בו פעלו הוא אזור בשליטת משפחתם, וכי עדיף להם לשכור את שירותם, אחרת עלולים להיגרם נזקים לאתרים בהם עבדו.

פעמים רבות, עקב החקירה המסובכת, ההרשעה מסתכמת בחשבוניות פיקטיביות, בנהיגה ללא רישיון והלבנת הון.

״המשטרה מתעדפת מקרים״

לשר לביטחון לאומי הנכנס, איתמר בן גביר, יש בהחלט אתגר לא פשוט, או כפי שמתאר זאת נצ"מ שיף: "כשמשטרת ישראל מטפלת ב-350 אלף תלונות בשנה ו-10 מיליון קריאות מוקד, ברור שעם 32 אלף שוטרים יש טעויות ויש גם תיעדוף. על תיק כזה עובדים 30-40 חוקרים, 4-5 פרקליטים ובסוף אנחנו צריכים את הקבלנים שיבואו להתלונן".

בכנסי קבלנים מבינים מזמן שאין פרויקט בנייה שנבנה ללא דמי חסות בגובה של 8,000 שקל לחודש לפחות. אריה דוד, מנכ"ל חברת 'אריה ארז בניין ותשתיות', מספר מהבטן: "הכל התחיל בדרום, בקטן, וכשזה הגיע למרכז, פתאום התעוררו כולם. הפתרון הוא לא לבוא בדרישות למשטרה אלא לבוא לממשלה, שתמצא פתרון שיגרום להם להפסיד".

מדובר בסופו של דבר בעסק כלכלי. חברת בנייה שילמה ל"חברת שמירה" של בדואי 5,500 שקל לחודש. יום אחד ביקש הבדואי להעלות את דמי החסות ב-3,000 שקל לחודש. כשנענה בסירוב, הגיע אחד השומרים השליך אבן על רכבו של מנהל העבודה של החברה.

כתוצאה ממעשיו, נופץ חלון הרכב מאחור.

חברת הבנייה הפסיקה להגיע לשטח, מתוך חשש לשלום עובדי החברה ורכושה, והחליטה להשבית את העבודות. כעבור כחודש, ומתוך הצורך לשוב לעבודה סדירה ולשמור על רגיעה, הגיעו לפשרה לפיה ישולם ל"חברת השמירה" תשלום חודשי של 7,000 שקל.

נוכח ההסכמה, שבו עובדי החברה לשטח. כשחברת הבנייה חשבה שהנושא מאחוריה, שבה "חברת השמירה" בדרישת חדשה של תשלום: 300,000 שקל. גם במקרה זה, לאחר מו"מ נכנעה חברת הבנייה ושילמה סך של 100,000 שקל בארבעה תשלומים שווים של 25,000 שקל עבור הזכות לעבוד בקרקע שבבעלותה.

"10% מהמקרים הגיעו ללה"ב”
ד"ר סמיר מחאמיד, ראש עיריית אום אל פאחם, סיפר לאחרונה בכנס קבלנים: "צר לי שלוקחים את נושא הפרוטקשן ומחברים אותו לחברה הערבית. יש לי קבלן חבר ברעננה שמשלם פרוטקשן ליהודים.

כיום אין חוק שמתייחס לדמי החסות. צריך חקיקה בנושא, ולא הכל מגיע ללה"ב. ב-2021 הגיעו כ-10% מהמקרים לטיפול לה"ב והשאר בשאר התחנות. מדובר ב-105 תיקים. אנחנו עובדים כוועד ראשי רשויות וכל בר דעת רואה שיש היום ירידה דרסטית בכל הקשור לעבירות מהסוג הזה בחברה הערבית בזכות שת"פ עם השטח".

אלי אסייג, תנ"צ בדימוס, יועץ הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה ששימש בעבר מפקד היחידה הכלכלית בלה"ב 433, מסביר: "הבעיה קיימת בכל המדינה ומטפלים בכל החזיתות. בזמנו בנינו מודל שתוקף כלכלית את חברות השמירה. ניהלנו תיק על חברת שמירה במרכז הארץ שלקחה כמה קבלני משנה שאיימו ולא נתנו שירות ראוי לחברות הבנייה. במקרה הזה בנינו מספר עבירות מרמה – עבירות מקור כלפי הבנקים, חברת ביטוח, משרד הכלכלה ומשרד המשפטים. ברגע שזאת עבירת מקור, כל הכסף שמגיע לחברת השמירה הוא היקף העבירה ומה שנותר, הוא לאסוף את כל הרכוש ולחלט. עבירות של הלבנת הון חמורות ומורכבות, ומשטרת ישראל עושה מאמץ גדול לטפל בנושא. זה דורש המון עבודה משאר המשרדים הממשלתיים. בסופו של דבר, החוק הוא טוב רק צריך לממש אותו. על המדינה להשכיל ולעשות את ההתאמות הנכונות לאתגרים החדשים בלי לסבך את האזרחים. לא לפחד ולהתמודד מול העבריינים ישירות, תוך חילוט הרכוש", דברי אסייג.

"תשרפו את המועדון"

"הקבלנים השלימו עם תופעת הפרוטקשן אותה הם חווים כעשור שנים, והמשטרה חייבת את עזרת הקבלנים במאבק בתופעה".

במילים אלה האשים את הקבלנים רפ"ק ארנון הרפז, מפקד כח משימה, היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית, במשטרת ישראל.

"במקום להתלונן, הקבלנים לפעמים מתארים לי עולם ורוד, כי הם משלמים ואין להם נזק. לא איכפת להם למי הם משלמים. הם מניעים את הגלגלים של אותו ארגון והכסף שלהם מפרנס אותם.

המשטרה חייבת את עזרת הקבלנים. בשביל שתיק יצליח בבית משפט צריכים להביא ראיות וצריכים מתלוננים, אני מצפה שחברות יבואו ויעדכנו אותנו על כל אמירה או נזק באתר. אם היזם יגיד לי: 'אין לי ברירה אני חייב לעבור דרכם', זו גם יכולה להוות ראיה".

יו"ר ארגון הקבלנים בתל אביב יהודה כתב, מספר מנגד: "אני לא מכיר לפי החוק הפלילי או המשפט הפלילי שמשטרה חייבת לפעול רק אחרי תלונה. אם מישהו רצח, אתה מחכה לתלונה? אנחנו במקום לא טוב. יש לנו משפחות, יש לנו ילדים ויש את החברות שלנו. אתם יודעים ורואים.

כשאתם רוצים לחקור מכולה, אם יש שם אקסטזי או לא, אתם בודקים וחוקרים ולא מחכים לתלונה.

יש פה פצצת אטום מתחת למדינה, אבל אתם (המשטרה) צריכים לבוא להדליק את הפרוז'קטור, אתם ולא החברים שלנו. אני גם מכיר חברות שהגישו תלונות ומה קרה? שרפו להם עוד יותר כלים וחלקם פשטו רגל. אז או שזה ניתן לכם מכוח החוק או שימשיך להיות פה בלגן שלם".

"אני בונה בנתיבות", העיד קבלן נוסף, "וכל יום יש משהו. יום יום מגישים תלונה על גניבה. פעם אחת תפסנו את האנשים בתוך האתר, הגיע שוטר, ומה אמר? הדברים לא ביד שלו, אין ראיות. איבדתם כל משילות. זה דבר כל כך קל לפתרון – שתקים המדינה את חברות השמירה ובזה נגמר. אפילו נשלם יותר. הרי מי משלם היום את הנזקים? מס הכנסה, כי לנו יש ביטוח ומקבלים פיצוי ואח"כ משיתים את זה על רוכשי הדירות".

צביקה דוד, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ויו"ר אגף תשתיות הוסיף ואמר: "הטיפ הכי גדול זה נחישות ואומץ. אנחנו חייבים לקום כולנו כאיש אחד ולהילחם בתחום הזה בלי לפחד כי אם נפחד נאבד את הענף. אני קורא לקבלנים - תבואו אלינו, תעבירו את התלונות אנחנו נעשה את העבודה, צריכים את שיתוף הפעולה".
מאיר דויטש מנכ"ל תנועת רגבים תיאר את התופעה ככזו שהתפשטה מהנגב לרחבי ישראל. "אנחנו רואים בכל הארץ את מה שהחל בדרום לפני 15 שנה. יש אוכלוסייה שלמה בתוך האוכלוסייה הבדואית שזו הפרנסה שלה. הם קמים בבוקר וזו העבודה שלהם. הרוב המוחלט של הבדואים הם אזרחים נורמטיביים, שומרי חוק, אך באותו הזמן, האוכלוסייה הבדואית צפויה לשלש את עצמה. ומאיפה הם יביאו את הפרנסה? מכם. הממשלה לא תעשה כלום. קחו לדוגמה את העבריין שאנס ילדה במיטה שלה. קיבל 5 שנים. אתם חושבים שמישהו שגנב לכם טרקטור יקבל יותר? אתם חיים באשליה. מדובר פה באירוע לא קונבנציונלי. המדינה לא תעשה בלי שאתם לא תלחצו את המדינה. תשרפו את המועדון, ושהמדינה תכניס את השב"כ. אנחנו נמצאים צעד לפני אנרכיה במדינת ישראל".

נגב פרוע: מכת גניבות בעיר

חוסר המשילות בנגב הוא הנושא הבוער ביותר באזור הדרום. תקופה ארוכה שחוסר המשילות בנגב פוגע בכל הרבדים והענפים בעיר: החל מהביטחון אישי, הטרדות על רקע מגדרי, איומים על עסקים, דרישה לפרוטקשן, גניבות רכבים, פריצות לבתים, אלימות ואירועים פליליים.
קבלנים או בעלי בתים שבנו בתים בשכונת נווה זאב בבאר שבע נקלעו לסחיטה באיומים. מגרונם של המתלוננים ניכרת אווירת הפחד ששררה באתרי הבנייה בשכונה. מי שלא שילם עבור השמירה סבל מנזקים באתר, בין אם מדובר בבעלי הבתים עצמם או קבלנים.

ארגון הקבלנים בנגב דיווח שוב ושוב על שורת מקרים חריגה של גניבת ציוד יקר ערך ממספר אתרי בנייה בבאר שבע, כשאתרי הבנייה "המועדים" בעיר היו אלו שבשכונות "כלניות" ושכונת "הפארק", בבאר שבע. "הגניבות הן אחת התופעות שמתרחשות כשאין משילות ואכיפה", מתאר צביקה ליבנה, מנכ"ל הארגון.

"מדובר במכה כלכלית קשה עבור קבלנים ובחוסר אונים אל מול התופעה. הבעיה אינה בחקיקה, אלא באכיפה. גם משרד הבינוי והשיכון, גם הרשויות המקומיות ומשטרת ישראל לא מקצות את מספר העובדים הנדרש לצורך אכיפה.

במשרד הבינוי והשיכון ישנם 3 חוקרים שעוסקים בנושא בכל הארץ.

בעיריות השונות יש לפעמים עובד אחד בלבד, גם זה במקרה הטוב, ומשטרת ישראל לא מקצה את המשאבים הנכונים לגודל התופעה. פה השערורייה. אין ספק שהבעיה תלך ותחמיר ככל שהוואקום יגדל וחוסר האכיפה ימשיך".

איפה מערכת המשפט ?

דוגמא למתרחש בשורות בתי המשפט ניתן ללמוד מגזר דין שהתקבל נגד שני סחטנים מהמגזר הערבי שהורשעו במסגרת הסדר טיעון על כך ש"התלבשו" על אתרי בנייה באזור חיפה בסחיטה ובאיומים לצורך קבלת דמי שמירה. הנאשם המרכזי קיבל 18 חודשי מאסר בפועל וחצי שנה על תנאי ונדרש לשלם 10,000 שקל קנס ב-10 תשלומים ופיצוי של 75 אלף שקל לנסחטים. על הסבר גזר הדין נימק השופט: "הבאתי בחשבון שעברם הפלילי של המורשעים אינו מכביד״.
בשנה האחרונה הגיש ח"כ יצחק קרוייזר הצעת חוק תחת השם: "חוק שירותי אבטחה" שמטרתה לעשות סדר בכל תחום רישוי שירותי האבטחה והפיקוח. עיקר הצעת החוק נוגע בהעברת האחריות בנושא מידי משרד המשפטים למשרד לביטחון הפנים, והוספת מנגנוני רישוי ופיקוח.

מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ נמסר: "יש לברך על כך שסוף סוף הוחלט לפעול למיגור הפשיעה הכלכלית בענף הבנייה והתשתיות ממנה סובלים אלפי קבלנים.

אנו יכולים להעיד על עליית מדרגה בחומרת והיקף תופעת הפרוטקשן והפשיעה הכלכלית המלווה באלימות קשה והשתלטות גורמי פשיעה על מכרזים. יש לחוקק חוק שיבטיח הליכי אכיפה וענישה כבדה שתכלול סנקציות פליליות וכלכליות כבדות".