תאריך התפוגה המופיע על אריזות המזון הוא לא סתם פרט טכני שנועד לבלבל את הצרכנים. מדובר בסמן ברור לרמת הבטיחות של המוצר. בעוד ישנם מאכלים שממשיכים להיות בטוחים לצריכה גם ימים ספורים אחרי מועד ה"עדיף להשתמש לפני", אחרים עלולים להפוך במהירות לשדה קרב לחיידקים מזיקים ולגרום להרעלות קשות. תזונאים מדגישים כי חוסר הקפדה בנושא עלול להוביל לתסמינים חמורים – החל מכאבי בטן ושלשולים ועד חום גבוה וזיהומים שנובעים מחיידקים כמו סלמונלה, ליסטריה ואי־קולי. האתגר האמיתי הוא לא תמיד לדעת להבחין מתי המזון כבר איננו בטוח, ולכן חשוב להכיר את המוצרים שהסיכון בהם גבוה במיוחד.
חלב – מזון עדין שדורש הקפדה
החלב מספק סביבה מושלמת לריבוי חיידקים. ברגע שמופיעים סימני קלקול כמו ריח חמוץ, שינוי צבע או מרקם גבישי, יש להשליך אותו מיד. בדרך כלל ניתן לצרוך חלב עד כשבוע אחרי תאריך המכירה, אך רק אם הוא אוחסן בתנאים מיטביים ולא נפתח.
גבינות רכות – קרקע פורייה לחיידקים
בניגוד לגבינות קשות שניתן להסיר מהן חלקים עם עובש, גבינות רכות כמו ברי או ריקוטה אינן מתאימות לצריכה ברגע שנראים בהן סימני קלקול. הן רגישות במיוחד להצטברות חיידקים מסוכנים, ולכן עדיף לא לקחת סיכון.
לחם – עובש שלא משאיר מקום לספק
לחם טרי עשוי להיראות תקין מבחוץ, אך ברגע שמופיעה נקודת עובש, המשמעות היא שהנבגים כבר התפשטו בכל הכיכר. מאחר וסוגי עובש מסוימים עלולים להיות רעילים, אין טעם לנסות להציל חלקים אחרים – כל הכיכר חייבת להיזרק.
רטבים ותבלינים – לא מחזיקים לנצח
קטשופ, חרדל ורוטבי סלט יכולים להחזיק חודשים ואף שנים כשהם סגורים, אך לאחר הפתיחה חיי המדף שלהם קצרים בהרבה. רטבים על בסיס מיונז יתקלקלו מהר יותר לעומת רטבים על בסיס שמן. לאחר חודש־חודשיים ממועד הפתיחה, עדיף להחליף.
בשר נא – חלון זמן מצומצם
בשר בקר, עוף או טלה מחזיקים מעמד ימים ספורים בלבד במקרר. בשר טחון מחזיק יום־יומיים, בעוד נתחי סטייק או צלעות יכולים להחזיק עד חמישה ימים. הדרך הבטוחה לשמר בשר היא בהקפאה.
שאריות בשר מבושל – לא מעבר לארבעה ימים
ארוחות מוכנות הכוללות בשר מבושל מחזיקות במקרר כשלושה־ארבעה ימים. לאחר מכן הסיכון להתפתחות חיידקים עולה. כל שינוי בריח, צבע או מרקם הוא נורת אזהרה ברורה.
נקניקים – סכנת ליסטריה גם בקור
גם כשהם אטומים ונראים תקינים, נקניקים עלולים להכיל חיידקים מזיקים. חשוב להקפיד לצרוך אותם אך ורק במסגרת תאריך התפוגה, שכן גם בקירור הם אינם בטוחים לאורך זמן.
ביצים – סיכון להרעלת סלמונלה
ביצים נחשבות למוצר רגיש במיוחד. חיי המדף שלהן נעים סביב שלושה עד חמישה שבועות ממועד האריזה. לאחר שפג תוקפן, עולה משמעותית הסיכון להרעלת סלמונלה – ולכן לא כדאי להמר.
סלטים ארוזים – מגרש משחקים לחיידקים
סלטים מוכנים באריזות סגורות הם מהירים להתקלקל, ולעיתים כבר אחרי יומיים־שלושה מתחילים להופיע סימני ריקבון. חסה רירית או עלים חומים מצביעים על סיכון בריאותי – יש להשליך ולא לצרוך.
דגים ופירות ים – מהמוצרים הרגישים ביותר
דגים טריים הם מהמזונות המתקלקלים ביותר. מומלץ להכין אותם בתוך יומיים מקנייתם. לאחר הבישול, הם בטוחים לצריכה שלושה־ארבעה ימים בלבד. סימנים כמו ריח חריף, צבע עכור או מרקם רירי מצביעים על קלקול.
מוצרי שימורים – מעבר לתוקף, יש לשים לב למצב הקופסה
קופסאות שימורים יכולות להחזיק שנים רבות, אך קופסה נפוחה, חלודה או סדוקה עשויה להוות סכנה חמורה עקב חשש לבוטוליזם. לכן גם כאן חשוב לשלב בין התאריך לבין מצב האריזה בפועל.
לסיכום, תאריך התפוגה אינו בגדר המלצה – הוא גבול ברור שמגן עליכם מפני חיידקים מסוכנים ומחלות שמקורן במזון מקולקל. ההקפדה על הכללים הפשוטים האלו עשויה לעשות את ההבדל בין ארוחה טעימה לבין סיכון בריאותי ממשי.
מקור המידע
המאמר מבוסס על כתבה שפורסמה באתר Parade בשם “11 Foods You Should Never Eat Past Their Expiration Date”, שנכתבה בהשתתפות דיאטניות מוסמכות ובהן איזבל סמית ודנה אנג’לו וייט. אתר Parade הוא מגזין אמריקאי ותיק המתמקד בלייף־סטייל, תזונה ובריאות הציבור.
המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו