במהלך שגרת החיים כולנו חווים עייפות, אך לא פעם מסתתרת מאחוריה תופעה עמוקה וקשה יותר – שחיקה. ההבחנה ביניהן אינה תמיד פשוטה, אך ההשלכות של שחיקה על הבריאות הנפשית והפיזית הן חמורות יותר ודורשות התייחסות מיידית.
ההבדל בין עייפות רגילה לשחיקה עמוקה
עייפות היא תגובה טבעית לעומס יומיומי – לילה ללא שינה, שבוע עמוס או עבודה מאומצת. בדרך כלל, מנוחה, שינה או חופשה קצרה מספיקות כדי לחדש את האנרגיה.
לעומת זאת, שחיקה היא תוצאה של לחץ כרוני מתמשך, והיא משפיעה לא רק על הגוף אלא גם על הנפש ועל תחושת הזהות האישית. לדברי ד"ר מרג'ורי ג'נקינס, קצינת הרפואה הראשית בחברת Incora Health, "שחיקה גורמת לנו לאבד תחושת מטרה, לאבד מוטיבציה, ולערער את היציבות הרגשית – אנחנו פשוט מאבדים את עצמנו".
מה קורה במוח כשאנחנו שחוקים?
שחיקה אינה תחושתית בלבד – היא משנה את תפקוד המוח. מחקר שפורסם ב־PLOS ONE בשנת 2014 הראה כי בקרב אנשים הסובלים משחיקה תעסוקתית יש ירידה בחומר האפור באזורים במוח הקשורים לוויסות רגשות ושליטה קוגניטיבית, בהם ה־anterior cingulate cortex וה־dorsolateral prefrontal cortex.
מחקר נוסף שפורסם ב־Neuropsychopharmacology גילה כי האמיגדלה, מרכז התגובה לפחד ולחץ במוח, הופכת לפעילה יתר אצל אנשים שחווים שחיקה – מה שמוביל לרגישות רגשית מוגברת ולתחושת לחץ מתמשכת גם לאחר סיום הגורם המאיים.
הגורמים המרכזיים לשחיקה
הגורם העיקרי לשחיקה הוא לחץ מתמשך שאינו מטופל. לפי קווין ג'יי.פ. וודס, מנהל מדעי בחברת Brain.fm, "המוח שלנו בנוי להתמודד עם איומים רגעיים – לא עם עומסים בלתי פוסקים. כאשר מערכות הלחץ פועלות ללא הפסקה, הן קורסות".
בין הגורמים לשחיקה ניתן למנות:
עומס עבודה כבד ללא שליטה מספקת או הכרה בעשייה.
חוסר איזון בין עבודה לחיים פרטיים.
ערכים אישיים שלא מתיישבים עם התרבות הארגונית.
הנהלה פוגענית או סביבת עבודה רעילה.
שימוש מתמיד בטכנולוגיה ללא הפסקות יזומות.
מי נמצא בסיכון מוגבר לשחיקה?
מקצועות עם עומס רגשי גבוה
אנשי רפואה, חינוך, סעד ושירותי חירום חשופים לשעות עבודה ארוכות ולעומסים רגשיים. לפי דו"ח ארגון הבריאות העולמי מ־2022, מקצועות אלו מצויים בסיכון גבוה במיוחד לשחיקה, במיוחד מאז מגפת הקורונה.
פרפקציוניסטים ושאפתנים
אנשים שמפעילים על עצמם לחץ מתמיד להצטיין מתקשים לזהות מתי הם זקוקים למנוחה, ולעיתים קרובות אינם מבקשים עזרה.
עובדים מהבית או עצמאיים
ללא גבול ברור בין זמן עבודה לזמן פנאי, נוצרת תחושת זמינות תמידית. הקושי להתנתק גורם להצטברות של שחיקה.
מטפלים בבני משפחה
הורים, מטפלים באנשים מבוגרים או חולים נושאים בעומס רגשי ופיזי כבד, שלעיתים אינו מלווה בהערכה או תמיכה.
נשים וקבוצות מוחלשות
נשים, ובעיקר נשים מקבוצות מיעוט, נאלצות להתמודד עם עומסים בלתי נראים, חוסר שוויון ומיקרו-אפליות – כל אלו מגבירים את הלחץ היומיומי. לפי Psychology Today, נשים מדווחות יותר על שחיקה מאשר גברים.
אנשים ללא תמיכה
חוסר בתמיכה רגשית או חברתית בבית או בעבודה מקשה על התמודדות עם לחצים, ומעלה את הסיכון לשחיקה מתמשכת.
איך מתאוששים משחיקה – ואיך מונעים אותה?
שחיקה אינה נעלמת מעצמה ודורשת תהליך שיקום מודע. לפי וודס, התאוששות מלאה נמשכת לרוב בין שלושה לשישה חודשים ודורשת שינויים באורח החיים.
הנה כמה צעדים חשובים:
קחו הפסקות יזומות במהלך יום העבודה – רצוי כל 90 דקות.
השקיעו באינטראקציות אנושיות אמיתיות – שיחות עם חברים, משפחה, קולגות.
בצעו פעילות גופנית – גם הליכה של 30 דקות ביום תורמת לאנרגיה ולבריאות הנפשית.
הקפידו על שינה מספקת – שינה איכותית היא אבן יסוד בהתאוששות מהשחיקה.
לדברי ד"ר ג'נקינס, "גם החזקים והמצליחים זקוקים למנוחה. הגוף שלנו דורש את זה. רק לאחר מנוחה אמיתית אפשר לחזור לתפקוד עם תחושת רעננות והתחדשות".
המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו