"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
המומחים קובעים: שינה משפיעה על הזיכרון יותר ממה שחשבנו (וזכרנו)
"לנקות את הראש" הוא לא סתם ביטוי – זה תהליך שמתרחש בכל לילה, כשאנחנו ישנים. מי שלא ישן מספיק, ה"זוהמה" בראש שלו מצטברת ופוגעת בתפקוד
אישה מתעוררת משינה ומשפשפת את עיניה. צילום: freepik

המומחים קובעים: שינה משפיעה על הזיכרון יותר ממה שחשבנו (וזכרנו)

"לנקות את הראש" הוא לא סתם ביטוי – זה תהליך שמתרחש בכל לילה, כשאנחנו ישנים. מי שלא ישן מספיק, ה"זוהמה" בראש שלו מצטברת ופוגעת בתפקוד

,עודכן
0השמעה
[object Object]

אנחנו ישנים שליש מחיינו, אך רק בעשור האחרון התחילו מדענים להבין באמת מה קורה במוח שלנו בזמן השינה. התגלית המרכזית: המוח עובר סוג של "שטיפה" כל לילה, והתהליך הזה קריטי לא רק לריכוז ביום שלחמרת, אלא לזיכרון ולמניעת מחלות ניווניות בטווח הארוך.

החידוש המדעי הגדול הגיעמאוניברסיטת רוצ'סטרב-2013. חוקרים גילו מערכת שלא הייתה ידועה קודם – המערכת הגְלימְפַטית, רשת של תעלות זעירות המקיפות את כלי הדם במוח. במהלך שינה עמוקה, תאי המוח מתכווצים בכ-60%, ומאפשרים לנוזל המוחי-שדרתי לזרום בין התאים ו"לשטוף" החוצה חלבונים רעילים ופסולת מטבולית.

בין החלבונים שנשטפים: בטא-עמילואיד וטאו – בדיוק אותם חלבונים שמצטברים במוח של חולי אלצהיימר. כאשר אנשים לא ישנים מספיק, הצטברות החלבונים מהירה יותר בעשרות אחוזים. מחקרי הדמיה מראים שאחרי לילה ללא שינה, רמות הבטא-עמילואיד במוח עולות באופן משמעותי.

אבל השינה היא הרבה יותר מסתם זמן "לנקות את הראש". בשלב REM (תנועות עיניים מהירות, שלב החלומות), המוח מעבד את החוויות והמידע מהיום החולף. הוא ממיין זיכרונות, מחזק חיבורים חשובים ומחליש קשרים מיותרים. תהליך זה נקרא "קונסולידציה של זיכרון". ניסויים מראים שסטודנטים שישנים מייד אחרי למידה זוכרים 30-40% יותר מאלה שלא ישנים.

לא פחות מפתיע מכך הוא שהמוח לא רק משמר זיכרונות בשינה – הוא יוצר תובנות חדשות. המושג "לישון על זה" מקבל משמעות מדעית ממשית. בזמן שינה, המוח מחבר מידע ממקורות שונים, מזהה דפוסים ופותר בעיות. אנשים שישנים אחרי התמודדות עם חידה מסובכת פותרים אותה בשיעור גבוה פי 2.5 מאלה שנשארו ערים.

לעומת זאת, נזק מחוסר שינה הוא נזק מצטבר. אחרי שבוע של 5 שעות שינה בלילה, הביצועים הקוגניטיביים יורדים לרמה השקולה לריכוז אלכוהול בדם של 0.06%. הזיכרון לטווח קצר נפגע, הריכוז יורד, ויכולת קבלת ההחלטות נחלשת. וזה לא משהו שאפשר "להשלים" בסוף השבוע – "חוב השינה" נשאר לטווח ארוך.

גילויים אלה משנים את ההבנה שלנו לגבי מחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון. חוסר שינה כרוני בגיל העמידה מכפיל את הסיכון למחלות אלה. אנשים שסובלים מהפרעות שינה כמו דום נשימה בשינה נמצאים בסיכון מוגבר.

כל מי שקרא את כל זה, צריך לזכור דבר אחד: שינה איננה בזבוז זמן או מותרות – היא תהליך ביולוגי חיוני לתפקוד המוח. מי שמקצר בשעות שינה – מקצר לעצמו את החיים הבריאים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו