כולנו מכירים את האדם הזה שמנהל שיחה אך בעצם מקיים מונולוג. הוא שואל שאלות כדי לפתוח דלת לדבריו שלו, מקשיב רק כדי לחכות לתורו, ומותיר אחריו תחושת ריקנות אצל שומעיו. לא מדובר בהכרח באדם רע, אלא בדפוס התנהגות עמוק – נרקיסיזם חברתי. זהו מצב שבו תקשורת בין־אישית משמשת כלי להעצמה עצמית, ולא לשיתוף אמיתי.
המונח “נרקיסיזם חברתי” מתאר לא רק תכונת אופי, אלא סגנון תקשורת מנצל. הוא מתבטא באינטראקציות יומיומיות, בשיחות משפחתיות, במפגשי עבודה, ובתקשורת הדיגיטלית שלנו. השאלה היא לא רק מי נרקיסיסט, אלא איך אנחנו משתמשים בשפה ובאחרים כדי לבנות את תחושת הערך העצמי שלנו.
מהו נרקיסיזם חברתי
נרקיסיזם חברתי הוא הרחבה של ההבנה המסורתית של נרקיסיזם, כפי שהוגדרה על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית. במקום עיסוק עצמי קלאסי, הוא עוסק בשימוש ביחסים בין־אישיים לצורך חיזוק עצמי. האדם הנרקיסיסטי־חברתי רואה בזולת לא שותף לשיחה, אלא קהל, אוזן, או מראה המשקפת את דימויו.
דוגמה אופיינית לכך נראית באדם שמזמין חבר לפגישה “כדי לדבר”, אך בפועל הוא מדבר רוב הזמן, חוזר על אותם נושאים, ואינו שואל דבר. לעיתים נדמה לו שהוא יוצר קשר אמיתי, אך למעשה הוא ממצה את האחר לטובת עצמו. במקרים כאלה, השיחה אינה דיאלוג – אלא הצגה מתוזמרת של העצמי.
איך מתבטאת התקשורת המנצלת
נרקיסיזם חברתי מתבטא בסדרה של מאפיינים ברורים:
דומיננטיות מילולית: אדם שממלא את כל חלל השיחה, מתקשה לעצור ולתת מקום לאחר.
הקשבה טכנית: שימוש בהנהוני ראש או ביטויי הבנה רק כדי לזרז את החזרה לדבריו.
חיפוש אחר אישור: רצון לשמוע מחמאות, הזדהות או חיזוק, ולא לשתף באמת.
היעדר הדדיות: שיחות שמסתיימות בלי ששני הצדדים חוו אינטראקציה משמעותית.
ביחסי עבודה, זה עשוי להתבטא במנהל שמנהל שיחות אישיות כדי “להשמיע את חזונו”, אך לא להקשיב לצוות. בזוגיות, זה עשוי להיות בן זוג שזקוק להקשבה מתמדת אך מגיב באדישות כשהאחר משתף. הדפוס חוזר גם ברשתות החברתיות – פוסטים החוזרים שוב ושוב על "אני", תוך התעלמות מתגובות אמיתיות של הקהל.
המנגנון הפסיכולוגי מאחורי התופעה
נרקיסיזם חברתי שואב כוח ממנגנון ההגנה הנקרא אינדיבידואליזם הגנתי – נטייה להשתמש בזולת כדי לשמר תחושת חשיבות עצמית שברירית. מחקרים מצביעים על כך שמדובר לא רק בשאיפה לעליונות, אלא לעיתים דווקא בתגובה לפגיעות רגשית עמוקה ולפחד מדחייה.
הפסיכולוג החברתי כריסטופר לאש כבר בשנות השבעים טען כי החברה המודרנית מטפחת “נרקיסיזם תרבותי” – תרבות שבה ערך עצמי נבנה על בסיס הכרה חיצונית. במקום תחושת שייכות לקהילה, האדם מתמקד בשימור תדמיתו. ככל שהחברה נמדדת בלייקים, צפיות ותדמית, כך מתרחב הצורך לדבר על עצמנו יותר – ולהקשיב פחות.
יחסים שבהם נרקיסיזם חברתי פורח
לא כל מערכת יחסים מועדת לניצול תקשורתי. אך יש מצבים שבהם חוסר סימטריה מאפשר לו להתפתח:
יחסי סמכות: מנהלים, מורים או הורים עלולים להשתמש בתקשורת כדי להדגיש את מעמדם.
קשרים טיפוליים או תומכים: במקרים מסוימים המטפל או המקשיב הופך ל“פח רגשי” במקום לשותף תהליכי.
יחסים זוגיים: כאשר צד אחד רואה בשני אמצעי לשחרור רגשי, לא שותף רגשי.
כאשר אדם אחד תופס את הזולת כ"משאב הקשבה", נוצרת שחיקה הדדית. המאזין מאבד תחושת ערך, והמדבר אינו באמת נרגע, משום שהוא מקבל אישור אך לא קשר.
איך מגיבים ואיך משנים
זיהוי עצמי
השלב הראשון הוא מודעות. חשוב לשאול את עצמנו: האם אני מדבר כדי לחלוק, או כדי להשיג חיזוק? האם אני שואל שאלות אמיתיות או רק כאלה שמחזירות את השיחה אליי?
קביעת גבולות
כאשר מזהים דפוס ניצול תקשורתי, יש מקום להציב גבולות ברורים. לא חובה להמשיך לשמוע כל שיחה אינסופית. ניתן לעצור בעדינות ולומר, “נשמע שעברת הרבה, אבל הייתי רוצה גם לשתף אותך במשהו שלי.”
טיפוח דיאלוג אמיתי
שיח בריא הוא כזה שבו שני הצדדים מרגישים נוכחים. אפשר לאמן את עצמנו להקשבה פעילה – לשאול, להתעניין, להגיב בכנות, גם אם לא בהסכמה מלאה. כך נשמרת תחושת הדדיות, שהיא לבה של תקשורת בריאה.
נרקיסיזם חברתי אינו “מחלה של אחרים” אלא דפוס חברתי מוכר, שלעיתים כולנו שותפים לו. הוא נולד מרצון מובן להרגיש חשובים ונראים, אך עלול להפוך במהרה לניצול רגשי ולפגיעה בקשרים קרובים. הדרך להתמודד אינה בהאשמה, אלא בהעמקת ההקשבה ובבחירה מודעת ליצור דיאלוג במקום מונולוג.
כאשר אנו לומדים לראות באחר לא כלי אלא שותף, אנו משיבים לתקשורת את מהותה – חיבור אנושי אמיתי.
המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.
מקורות:
Psychology Today – Social Narcissism: Communication Style as Exploitation
Marketing Letters – Online Communication Styles of Narcissistic Content and Social Media Engagement
Frontiers in Psychology – Vulnerable Narcissism in Social Networking Sites
The American Psychiatric Association – Understanding Narcissistic Personality Disorder
