השבוע נפרד העולם מאייקון קולנועי מרכזי – דיאן קיטון. כוכבת "אנני הול" ו"הסנדק" זוכת האוסקר מתה ב־11 באוקטובר 2025 בגיל 79, והשמועות והעדויות מסביב למותה שוברות לבבות ברחבי העולם.
מקורביה של קיטון סיפרו למגזין People כי מצבה הבריאותי הידרדר "באופן פתאומי ומטלטל", וכי גם חבריה הקרובים ביותר לא היו מודעים למלוא חומרת מצבה. "זה היה שברון לב אמיתי," סיפרה אחת מחברותיה הוותיקות. "דיאן תמיד הייתה מלאת חיים, ולראות אותה דועכת כך – זה היה קשה מנשוא."
דיאן קיטון ואל פצ'ינו ב"הסנדק" (1972)
חודשים של הסתגרות ושקט
בחודשים שקדמו למותה, החלו הסימנים הראשונים: דיאן הפסיקה את טיוליה היומיים עם כלביה, ובמרץ 2025 הועמד למכירה ביתה בלוס אנג'לס, צעד שהפתיע את מקורביה.
הסיבה למותה לא פורסמה רשמית, אך קיטון לא הסתירה בעבר את מאבקיה הבריאותיים – בין היתר עם סרטן עור תורשתי והפרעת אכילה ממושכת.
בראיון ל־Los Angeles Times בשנת 2015 סיפרה:
"זה רץ במשפחה. דודה שלי איבדה את אפה בגלל סרטן העור, גם לאבא וגם לאחי היה. זה מסוכן. לכן חייבים לשים קרם הגנה."
כנותה נגעה בלבבות רבים – כמו גם וידויה בספר הזיכרונות שלה Then Again, שבו חשפה שסבלה מבולימיה בשנות העשרים לחייה. בראיון ל־HuffPost (2011) אמרה בגאווה:
"אני לא מסתירה דבר. זו חלק ממי שאני, וזה חשוב לי. אני אחות לכל מי שהתמודד או מתמודד עם הפרעות אכילה – גברים ונשים כאחד."
מהבמה של "שיער" אל פסגת הוליווד
דיאן קיטון פרצה בשנות ה־60 כשכיכבה במחזמר שיער (Hair) בברודוויי, וב־1970 כבר הייתה מועמדת לפרס טוני על השתתפותה במחזה הקומי של וודי אלן, Play It Again, Sam.
החיבור ביניהם הפך לאחד הצמדים האגדיים בהוליווד, עם שיתופי פעולה בלתי נשכחים בסרטים כמו Sleeper (1973), Love and Death (1975) ו־Annie Hall (1977) – תפקיד שזיכה אותה בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר.
אנני הול, שנחשב עד היום לקלאסיקה של הקולנוע הרומנטי, הציג דמות שהפכה לשם נרדף לסגנון של דיאן – חליפות גבריות, חיוך ביישני ותבונה רגשית חד־פעמית. היא עצמה סיפרה בראיון ל־New York Times (1977):
"הסרט לא מבוסס על החיים שלנו, אבל יש בו הרבה אמת."
מה"סנדקית" ועד "מועדון הסרט הטוב"
תפקידה המשמעותי הראשון היה ב־הסנדק (1972), כקיי קורליאונה – דמות שליוותה את כל שלושת הסרטים של קופולה. "זו הייתה מתנה אמיתית," אמרה בראיון ל־People בשנת 2022. "לא קראתי אפילו את הספר. פשוט הגעתי לאודישן וזכיתי בתפקיד חיי."
במהלך הקריירה הארוכה שלה, דיאן הצליחה לגעת בכל ז’אנר אפשרי – דרמה, קומדיה, רומנטיקה ואפילו סרטי משפחה. בשנים האחרונות כיכבה לצד ג'יין פונדה וקנדיס ברגן בסדרת הסרטים "מועדון הסרט הטוב" (2018–2023, במקור: Book Club), שהחזירה אותה אל לב הקהל הצעיר.
אהובה, צנועה, בלתי נשכחת
הידיעה על מותה הותירה את הוליווד המומה. ריס ווית’רספון, בט מידלר וסטיב מרטין היו בין הראשונים להעלות דברי פרידה, אך המילים המצמררות ביותר הגיעו מחברתה הקרובה, גולדי הון.
בפוסט מרגש כתבה הון:
"דיאן, אנחנו לא מוכנים לאבד אותך. השארת אחרייך אבק פיות – חלקיקים של אור, של קסם, של זיכרונות שלא ישתכחו. איך נפרדים ממישהי כמוך?"
הון נזכרה גם בהבטחה ישנה שלהן – "להזדקן יחד ואולי אפילו לגור באותו בית כשנהיה בנות שמונים". היא סיימה במילים נוגעות ללב:
"לא הספקנו לחיות יחד, אבל כן הזדקנו יחד. אולי בחיים הבאים נמשיך משם."
סיום של תקופה
דיאן קיטון הייתה יותר משחקנית – היא הייתה סמל. של עוצמה רכה, של ייחוד נשי ושל אומץ להיות שונה. היא שינתה את הדרך שבה נשים מוצגות בקולנוע, וגם את הדרך שבה הן רואות את עצמן.
עכשיו, כשהמסך ירד, נותר רק לזכור את הצחוק שלה, את הכובע הבלתי נפרד ואת אותה אנרגיה שובבה שהפכה אותה לבלתי נשכחת.
מקור: פרסום באתר Hello! Magazine מאת העורכת פיי ג'יימס
מקור הכתבה המלאה
