למה אנחנו שוכחים חלומות רגע אחרי שהתעוררנו?

חלומות הם נושא שמעסיק אותנו לא מעט – גם כאנשים פרטיים וגם כחברה תבונית שמהרהרת על הסיבות להרהורים התת-מודעים שלה. אחד הפרטים המעניינים ביותר בקשר לחלומות שלנו הוא שלא חשוב כמה ריאליסטי או דרמטי הוא היה – אנחנו נוטים לשכוח את רובו שניות בודדות לאחר ההתעוררות. מה הסיבה לתופעה המוזרה הזו?

התשובה טמונה בכימיה המוחית הייחודית של שינה. במהלך שלב ה-REM (ר”ת של Rapid Eye Movement, או "תנועות עיניים מהירות”) – השלב בו מתרחשים רוב החלומות – המוח מפחית באופן דרמטי את ייצור הנוירוטרנסמיטר נוראפינפרין. החומר הזה חיוני ליצירת זיכרונות ארוכי טווח, ובהיעדרו, החוויות שאנחנו חווים בחלום פשוט לא "מוקלטות" כראוי במוח.

מחקרים בהדמיית מוח הראו שבזמן חלימה, ההיפוקמפוס – האזור במוח האחראי על קידוד זיכרונות – פעיל מאוד. מצד שני, החיבורים שלו לקליפת המוח הקדם-מצחית – האזור שמעביר מידע לזיכרון ארוך-טווח – נחלשים משמעותית. במובן מסוים, אפשר לומר שהמידע קיים רגעית, אבל לא נשמר.

מחקר מאוניברסיטת נַגוֹיה ביפן שפורסם ב-2019 גילה כי תאי מוח ספציפיים בהיפותלמוס, שמכונים תאי MCH, פעילים במיוחד במהלך שינת REM, ומדכאים באופן אקטיבי את יצירת הזיכרונות. כשחוקרים השביתו את התאים האלה בעכברים, העכברים הצליחו "לזכור" יותר מחוויות שקרו להם במהלך שלב השינה.

אחת השאלות המרכזיות היא למה המוח עובד קשה כדי שנשכח חלומות. התיאוריה המובילה טוענת שזה למעשה מנגנון הגנה; חלומות הם לרוב כאוטיים, לא הגיוניים ועמוסים ברגשות. אם היינו זוכרים את כולם בבהירות, היינו מתקשים להבדיל בין חוויות אמיתיות לבין דימיונות. המוח מעדיף לשמור רק את הזיכרונות ה"אמיתיים" שלנו חדים וברורים. אפשר להגיד ששיכחת חלומות היא למעשה לא באג, אלא פיצ’ר שנועד לשמור על קו ברור בין מציאות לדימיון במוח.

עם זאת, יש דרכים לשפר את זיכרון החלומות: ניהול יומן חלומות מייד עם ההתעוררות, הגדרת כוונה לפני השינה לזכור חלומות, והתעוררות טבעית (ללא שעון מעורר) – כל אלה יכולים לחזק את היכולת לזכור יותר ממה שחשבנו וראינו בזמן השינה.