מה שקורה במוח כשאתם לוחצים פליי – המדע שמאחורי המוזיקה

שיר אחד יכול לשנות לכם את מצב הרוח, להחזיר אתכם ברגע לעבר הרחוק, ואפילו לסייע למוח להתפתח וליצור קשרים עצביים חדשים. לא במקרה מוזיקה מלווה אותנו מהרגעים האישיים ביותר ועד לטקסים ציבוריים – היא משפיעה על הרגשות, על הגוף ועל התודעה בדרכים עמוקות ומפתיעות.

מוזיקה ככוח קדום

לדברי ד"ר פארה פורקאנד, נוירוכירורגית ומומחית לכלי דם במוח בקליבלנד קליניק מוזיקה היא כוח ראשוני שמפעיל אזורים שונים במוח:

• המערכת הלימבית – אחראית על רגשות, זיכרון ותחושת תגמול.

• הקורטקס המוטורי – שגורם לכם להתחיל לזוז, למחוא כפיים או לרקוד לקצב.

• ההיפוקמפוס – שומר את הזיכרונות ומחבר אותם לנוסטלגיה כשאתם שומעים שיר מהעבר.

שיפור יכולות קוגניטיביות

המוזיקה אינה רק בידור – היא כלי שמחזק את התפקוד המוחי:

• שימור ושיפור זיכרון.

• הגברת יצירתיות ויכולת ריכוז.

• שיפור זמן תגובה ויכולות מרחביות.

• תרומה להתפתחות מוחית גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים.

אפילו שינויי טון וקצב מהירים בשיר יכולים לסייע למוח שלכם להתמקד במשימות. עבור אנשים עם ADHD, מסבירה ד"ר פורקאנד, מוזיקה יכולה להיות כלי יעיל לשמירה על ריכוז – כל עוד היא לא הופכת למגרה מדי.

אואזיס, הופעה חיה במנצ'סטר, אנגליה, 11/7/2025

https://www.youtube.com/watch?v=Ys2qvHWEuJk

ההשפעה הפיזית על הגוף

מעבר למוח, המוזיקה פועלת גם על הגוף:

• הפחתת רמות הקורטיזול (הורמון הלחץ).

• האטת קצב הלב וירידת לחץ הדם.

• יצירת חיבורים עצביים חדשים ושיפור גמישות מוחית (ניירופלסטיות).

מחקרים מראים כי מוזיקה מסייעת בשיקום אחרי פגיעות מוחיות ואף מאפשרת לאנשים עם אלצהיימר או אפאזיה (הפרעה נוירולוגית של השפה שנגרמת לרוב בעקבות פגיעה מוחית) לבטא עצמם מחדש דרך שירה.

המוזיקה כתרפיה רגשית

האמיגדלה, האזור במוח שמנהל רגשות, מגיבה בעוצמה לצלילים. לכן מוזיקה מסוגלת:

• להוריד חרדה ולווסת מצב רוח.

• לעורר רגשות מודחקים ולעזור בעיבודם.

• לאפשר תקשורת רגשית גם כשמילים לא מצליחות לבטא תחושות.

חלק מאיתנו מוצאים נחמה בשירים עצובים, בעוד אחרים זקוקים לצלילים עליזים כדי להתרומם – הכול תלוי באסוציאציות שהמוח יוצר.

יתרונות בלמידה ובנגינה

נגינה פעילה מפתחת עוד יותר את המוח:

• שיפור קואורדינציה ויכולות מוטוריות.

• פיתוח קשרים עצביים חדשים.

• מיצוי פוטנציאל קוגניטיבי גבוה יותר.

לדברי ד"ר פורקאנד, "ללמוד לנגן בכל גיל הוא מתנה עצומה למוח – זה מפעיל רשתות עצביות מגוונות ותורם לגמישות מחשבתית."

ומה לגבי ההשפעות השליליות?

כמו כל גירוי חזק, גם מוזיקה עלולה להיות בעייתית כשהיא בעוצמה גבוהה מדי או כשהיא מקושרת לזיכרון טראומטי. במקרים כאלה היא עשויה לעורר חרדה או פוסט־טראומה. לכן חשוב להתאים את הז'אנר והעוצמה לצרכים האישיים שלכם – ולדעת מתי דווקא השקט הוא התרופה הטובה ביותר.

לפעמים השקט הוא התרופה היעילה ביותר 

     

View this post on Instagram

           

A post shared by Lake Como 🇮🇹 VisitComo (@visitcomo)

בסופו של דבר – המוזיקה מחברת

מוזיקה איננה רק צלילים; היא חוויה אנושית משותפת. היא מלווה אותנו במסיבות, באירועים משפחתיים ובטקסים לאומיים. היא גשר בין דורות ותרבויות, וממשיכה להוכיח עד כמה היא חיונית לבריאות הפיזית, הנפשית והחברתית שלנו.

מקור: המאמר Your Brain on Music: How Tunes Can Impact Your Mind פורסם באתר Cleveland Clinic – גוף רפואי בינלאומי מוביל המציע מידע בריאותי אמין ומבוסס מחקר לציבור הרחב. המאמר מבוסס על דבריה של ד"ר פארה פורקאנד, מומחית לנוירוכירורגיה וכלי דם במוח.

המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.