החיים המודרניים מלאים במסכים, התראות, ופעילויות בלתי נגמרות. אנחנו מתנהלים בעידן שבו שעמום הפך כמעט לאויב אישי – תמיד יש סרטון לראות, פודקאסט לשמוע או עדכון חדשותי להחליק עליו. אבל פרופ’ ארתור סי. ברוקס, פסיכולוג מהרווארד וחוקר אושר, טוען שהשעמום הוא לא רק בלתי נמנע – אלא חיוני לבריאות הנפשית שלנו.
למה אתם צריכים להשתעמם
ברוקס מסביר ששעמום מפעיל רשת עצבית במוח בשם default mode network – (מצב ברירת מחדל של המערכת) מערכת שנכנסת לפעולה רק כשאין לכם גירויים חיצוניים. ברגע שאתם לא עסוקים – למשל, תקועים ברמזור בלי טלפון – המוח מתחיל לעבד מחשבות עמוקות יותר. זה אולי מרגיש לא נוח, אבל הוא מדגיש: "אם לעולם לא תשתעממו – תחיו עם פחות משמעות ותסבלו יותר מדיכאון."
הניסוי שהוכיח עד כמה קשה לנו
באחד המחקרים, משתתפים הושארו בחדר ריק ל־15 דקות עם אפשרות אחת: לשבת בשקט או ללחוץ על כפתור שגרם להם שוק חשמלי. רובם בחרו לשוק את עצמם – רק כדי להימנע משעמום. זה נשמע קיצוני, אבל זה ממחיש עד כמה קשה לנו להתמודד עם מחשבותינו ללא הסחת דעת.
מה כל כך מפחיד במחשבות חופשיות?
המוח המשועמם נוטה להעלות שאלות קיומיות: מה המשמעות של חיי? מה מטרותיי? אלו לא שאלות נוחות, אבל ברוקס טוען שהן הכרחיות. לדבריו, אחת הסיבות לעלייה בדיכאון ובחרדה כיום היא ההימנעות משאלות משמעות – כי הטלפון תמיד זמין להדוף אותן.
מלכודת המסכים: "לולאת אבדן המשמעות"
ברוקס מתאר מעגל הרסני שבו בכל פעם שאתם חווים שמץ של שעמום – אתם נמשכים אוטומטית למסך. עם הזמן, היכולת שלכם למצוא משמעות פוחתת, מה שמוביל לדיכאון, חרדה ותחושת ריקנות.
איך שוברים את המעגל?
הפתרון, לדבריו, פשוט אבל מאתגר: תרגלו שעמום ביוזמתכם.
לכו לחדר כושר בלי טלפון וראו לאן המחשבות נודדות.
נסעו לעבודה בלי רדיו או פודקאסט.
אפשרו לעצמכם פרקי זמן של 15 דקות לפחות ללא גירויים.
ברוקס מבטיח: ברגע שתתרגלו, תגלו רעיונות חדשים, תחושת חיבור פנימי, ואפילו יותר עניין בדברים יומיומיים.
שלושה כללים פשוטים לניהול טלפונים
כדי לשבור את ההתמכרות למסכים, ברוקס ממליץ על שלושה פרוטוקולים יומיים:
בלי טלפון במיטה – אצלו, כבר מ־19:00 בערב אין מסכים.
בלי טלפונים בארוחות – כדי להיות נוכחים באמת עם מי שיושבים איתכם.
צומות דיגיטליים קבועים – הימנעות זמנית מרשתות ומכשירים לניקוי הראש.
הוא מודה שבהתחלה המוח "צורח" מחוסר גירוי – אבל אז מגיעה הרגיעה, ואיתה תחושת חופש אמיתית.
לסיכום: תנו לשעמום לעבוד בשבילכם
שעמום הוא לא סימן לחולשה, אלא כלי פסיכולוגי שמחזק יצירתיות, עומק מחשבתי ומשמעות בחיים. אם תפסיקו לברוח ממנו – תגלו שהחיים עשויים להיות עשירים ומספקים הרבה יותר.
מקור: המאמר מבוסס על רעיונותיו של פרופ’ ארתור סי. ברוקס, פסיכולוג מהרווארד וחוקר אושר, כפי שפורסמו בהרצאה בערוץ Harvard Business Review ביוטיוב (2025).
המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו