מזג האוויר ההפכפך שעבר עלינו בשבועות האחרונים הזכיר לנו, שאיתני הטבע היו ועודם אתגרים מהותיים. שנת 2025 לימדה אותנו ששינוי האקלים הוא לא עוד מושג מעורפל כחלק מדיון אקדמי, אלא תמרור אזהרה לאתגרים אמיתיים המעמידים בסכנה את מה שנהוג לכנות "ביטחון תזונתי". ביטוי זה שהפך למציאות יומיומית בשיח העולמי מאתגר הרבה יותר במדינת ישראל, שבה מתקיימים כמה תנאים ייחודיים - החל ממגבלות ייבוא כאשר הגבולות נסגרים והמפה הגיאופוליטית האזורית, שמערימה קשיים על ייבוא מזון, כפי שראינו בתקופת המלחמה.
דוח של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) הציג השנה תמונה מטרידה לפיה כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים באזורים שבהם תפוקת היבולים נמצאת בירידה מתמדת עקב הידלדלות קרקע שמקורה בפעילות אנושית.
משבר הקרקע
ד"ר אבישי אבני-מיה, האגרונום הראשי של קבוצת חיפה, מדגיש כי "מדובר במשבר עולמי שקט," הוא מסביר. "לפי תחזיות האו"ם, עד שנת 2050 האוכלוסייה תגדל ב-40%, צריכת המזון תזנק ב-70%, אך במקביל ייעלמו כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד. המשמעות היא פשוטה: נצטרך לגדל הרבה יותר מזון על הרבה פחות שטח".
ד"ר אבני-מיה מדגיש כי האתגר האדיר הזה הוא גם הזדמנות למי שמבין שידע וטכנולוגיה הם מרכיב קריטי בפתרון. בעשור הקרוב יידרש העולם להתמודד עם שילוב קטלני של שינוי האקלים, גידול האוכלוסייה וירידה בשטחי הגידול.
"שינוי האקלים מביא עימו אירועי קיצון, כמו בצורות ממושכות והצפות עזות, המקטינים את זמינות השטח החקלאי וגם את זמינות המים. מכיוון שהיקף הקרקעות מוגבל, הפתרון הטוב ביותר הוא חדשנות", הוא אומר. "ההתייעלות צריכה להגיע בכל אספקט של הגידול: החל מחיישנים מתקדמים למדידת פרמטרים בקרקע על מנת לדייק את ההשקיה, הריסוס והדישון, המשך בשימוש בכלי בינה מלאכותית לניהול השקיה ודישון על מנת להגיע ליעילות גבוהה יותר של יבול לכל טיפת מים וקילוגרם דשן ועד טיפוח זנים עמידים ודשנים יעילים המאפשרים יבול רב בהשפעה סביבתית פחותה וגידול רכיבי מזון בתנאים מבוקרים. כל אלו הם הלב של מהפכות האגרי-טק והפוד-טק".
פוד-טק: ניתוק התלות בשרשראות האספקה
מהפכות אלו שמתאר ד"ר אבני-מיה כבר כאן. בשנה האחרונה חברות פוד-טק ישראליות הביאו איתן בשורה במגוון תחומים, כמענה לאתגרים בכל ענף. "האתגר המרכזי בענף הקפה הוא התלות המוחלטת בחקלאות מסורתית הנפגעת משינוי האקלים ושיבושי שרשרת אספקה", אומר עמי הרמן, מנכ"ל Coffeesai (חברת בת של פלורי), שמובילה את התחום של קפה בר-קיימא מבוסס תאים.
הרמן מוסיף, כי ניתן לראות את ההשפעה בזינוק במחירי הקפה: "מחיר הערביקה זינק ב-260% מאז 2020 ומחיר הרובוסטה ב-150%. מחקרים חוזים שעד 2050 למעלה מ-50% מהשטחים המיועדים לקפה לא יהיו זמינים".
אולם, על פי הרמן, ב-2025 ענף הקפה לא רק התמודד עם אתגרים, אלא גם צמח והתרחב: "בשנה זו נרשמה עלייה משמעותית בצריכת הקפה, בעיקר ביבשת אסיה, שהפכה למנוע צמיחה עולמי. במקביל, הדור הצעיר מכתיב סטנדרטים חדשים של קיימות, איכות סביבה וסחר הוגן, ומחייב את התעשייה לאמץ פתרונות חדשניים וירוקים. המגמות האלו יוצרות הזדמנות חסרת תקדים לשילוב טכנולוגיות מתקדמות, שמבטיחות יציבות, גמישות וערך מוסף לצרכן".
"כאן נכנס לתמונה הקפה המתורבת שאנו מפתחים", מסביר הרמן. "פיתוח פתרונות ביוטכנולוגיים, כמו ייצור קפה מתורבת, מאפשר יציבות, גמישות והפחתת סיכונים ומציב בסיס חדש לביטחון תזונתי בענף. מעבר לכך, טכנולוגיות אלו מאפשרות הפחתת לחץ על משאבי טבע ושימור אזורי גידול רגישים, תוך צמצום טביעת הרגל הפחמנית של התעשייה. הן פותחות גם אפשרויות לחדשנות במוצר עצמו, שעד כה פעלו באופן כימי, כמו התאמת פרופיל הטעם, שיפור ערכים תזונתיים והבטחת זמינות לאורך כל השנה ללא תלות בגורמים חיצוניים המשפיעים על כמות ואיכות היבול".
בטווח הקרוב, הרמן צופה כי ב-2026 "נראה המשך השקעות בחקלאות חכמה ובפיתוח זנים עמידים, זאת לצד ציפייה שצריכת הקפה העולמית רק תעלה. בנוסף, התנודתיות במחירי הקפה צפויה להימשך ואף להחריף".
שינוי בתעשיית החלב
לצד תעשיית הקפה, גם תעשיית החלב עוברת שינויים בשנים האחרונות. אביב וולף, מייסד ומנכ"ל חברת Remilk, שהשיקה השנה את "החלב החדש" בשיתוף מחלבות גד, מסביר: "האתגר המרכזי בביטחון מזון, ובפרט בענף החלב, אינו שאלה של העדפה אידאולוגית, אלא של יכולת מערכתית - כלומר, היכולת להבטיח אספקה יציבה, רציפה ובהיקפים הנדרשים לציבור, לאורך זמן ובתנאים משתנים".
"תעשיית החלב המסורתית נשענת על שרשרת מורכבת ורגישה, התלויה באקלים, בבריאות בעלי החיים, ובעלויות חומרי גלם שמביאים לשחיקה מתמשכת ברווחיות של רפתנים ויצרנים. בעשור האחרון ראינו כיצד גורמים אלה מתורגמים בפועל לחוסר בחלב ולחוסר ודאות", מוסיף וולף.
"הטכנולוגיה של רימילק מוסיפה למערכת המזון שכבה משלימה של יציבות וגמישות. ייצור חלב בתהליך שאינו תלוי בבעלי חיים או בתנאי סביבה משתנים מאפשר ניתוק מגורמי הסיכון המובנים של המערכת הקיימת", הוא מוסיף. "ב-2025 היינו עדים לתחילתה של מגמה היסטורית בעולם החלב: חלב אמיתי שמיוצר ללא פרות והופך לחלק מהשוק ומהמדף. זהו שינוי שמתחיל מישראל ומגדיר מחדש את האופן שבו התעשייה והצרכנים חושבים על חלב".
ומה לגבי 2026? "נראה כניסה רחבה יותר של החלב החדש ובנייה הדרגתית של קטגוריה שתמשיך להתרחב, לא רק במוצרי חלב אלא גם ביישומים נוספים. עבורנו, זו צפויה להיות שנת מפנה, שבה פתרונות שפותחו לאורך שנים יהפכו לחלק בלתי נפרד מתעשיית החלב", מסכם וולף.
אגרי-טק: המעבר לניהול מבוסס דאטה
לסל הפתרונות הישראלי הזה, יש להוסיף פתרונות חדשניים בתחום האגרי-טק. מארק פישמן מנכ"ל חברת Croptune, מבית קבוצת חיפה, המציעה מערכת חישה חקלאית מתקדמת ומאפשרת לנטר את כמות החנקן בצמח ב"זמן אמת" ולזהות את צורכי ההשקיה והדישון הנדרשים, מציין, כי 2025 הייתה שנה מאתגרת במיוחד עבור החקלאי הישראלי.
"השילוב בין אי-יציבות ביטחונית בגבולות, גלי חום קיצוניים ומחסור כרוני בידיים עובדות ומיעוט הגשמים, הציב קשיים שמאיימים על ענף החקלאות המקומי ובתוך כך על 'הביטחון התזונתי' שלנו", הוא אומר. לדבריו, החקלאות המסורתית המסתמכת על פרוטוקלים משנות ה-80 וה-90, שלא מתייחסים לשינוי האקלים ולא לזנים החדשים שנמצאים היום בשימוש, "כבר אינה רלוונטית בעידן שבו מחירי הדשן והמים נוסקים".
ב-Croptune זיהו כי המגדלים ששגשגו ב-2025 היו אלו שאימצו קבלת החלטות מבוססת דאטה. במבט קדימה, פישמן צופה כניסה לעידן בו התייעלות היא הכרחית. "הביטחון התזונתי של 2026 יהיה תלוי ביכולתנו להפוך כל טיפת מים וגרגיר דשן לתפוקה מקסימלית. היום, בעזרת AI, הדבר אפשרי והכרחי. הטכנולוגיה תפסיק להיות 'תוסף' ותהפוך למערכת ההפעלה של השדה, זו שמאפשרת להאכיל אוכלוסייה גם תחת אש וגם תחת שמש קופחת".
אז איך ממשיכים מכאן?
שנת 2026 מסתמנת כשנה שבה הפתרונות הטכנולוגיים ימשיכו לצמוח. "במובן זה ישראל, עשתה צעדים מרשימים בשנים האחרונות והיא נחשבת ככוח מוביל מעצם היותה מדינה צחיחה וקטנה שהפכה את מגבלותיה למנוע צמיחה. לישראל היכולת לחבר בין מדענים, יזמים חוקרים וחקלאים", אומר ד"ר אבני-מיה. "לשמחתנו, ישראל כבר השיקה פרוייקטים בתחום בהשקעה לא קטנה על מנת לעודד חדשנות, להקים מאגרי מידע בתחום ולהאיץ פיתוחים - אולם, ההשקעה בתחום זה חייבת לגדול ולהימשך תוך הגדרת חדשנות זו ליעד אסטרטגי ולמשוך את הדור הצעיר לתחום".
"אם נשכיל לעשות זאת, לא רק שנבטיח את הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל, אלא גם נוכל לספק לעולם כולו כלים להתמודדות עם האתגרים שיעסיקו רבים כל כך", מסכם ד"ר אבני-מיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו