בזמן שמחירי הקפה והקקאו בעולם מזנקים ומגיעים לשיאים חדשים, חברה חיפאית עובדת על פתרון טכנולוגי שעשוי לשנות את תעשיית המשקאות האלו לחלוטין. פלורי (Pluri), חברה ותיקה, עם שווי שוק של יותר מ-40 מיליון דולר, המתמחה בגידול מוצרים מתאים, פיתחה טכנולוגיה לייצור קפה וקקאו במעבדה - כצעד משלים ליכולת הייצור של החקלאות המסורתית.
"זה התחיל כשקיבלתי טלפון מגורם בכיר באחת מיצרניות הקפה הגדולות בעולם", מספר יקי ינאי, מנכ"ל פלורי ל"ישראל היום". "הוא אמר לי שהם עוקבים אחרי הפטנטים שלנו בתחום הבשר המתורבת ומוצרים אחרים, ושאל האם נוכל לייצר גם קפה מתורבת. בהתחלה לא הבנתי - קפה זה צמח יפה וירוק, למה לגדל אותו במעבדה?"
התשובה, כפי שהתברר, טמונה במשבר עולמי שמערער את גידול הקפה ומשפיע על מחירו. לפי נתוני התעשייה, העולם צפוי לאבד 50% מיכולת ייצור הקפה העולמית בעשור הקרוב בגלל השפעות משבר האקלים העולמי, ירידה בכמות הגשמים ובעיות מזיקים. במקביל, הביקוש לקפה בקרב הצרכנים רק עולה - בעיקר בשוקים המתפתחים כמו סין והודו.
את ההשפעות של המשבר אפשר כבר לחוש בכיס. מחירי הקפה והקאו עלו בכ-100% בשנתיים האחרונות, וחלק מהמומחים כבר מתחילים לשאול האם נגיע למצב שבו כוס קפה תעלה 100 דולר. הסיבה העיקרית: צמח הקפה זקוק לכמויות עצומות של מים - כ-140 ליטר מים לכל כוס קפה - וגדל בעיקר באזורי קו המשווה שבהם יש יערות גשם באופן טבעי.
"המקומות האלה סובלים מכריתת יערות מסיבית", מסביר ינאי. "למשל, חוף השנהב, שמייצרת כ-40% מהקקאו בעולם, כרתה 95% מיערות הגשם שלה כדי לטעת קקאו. עכשיו, עם שינויי האקלים, גם הגידולים הללו מתחילים להיכשל. הם כרתו לעצמם את הענף, תרתי משמע".
מביופסיה למיליוני תאים
עד 2022, פלורי (שאז נקראה "פלוריסטם תרפיוטיק"), עסקה בעיקר בהנדסה ביו-רפואית ובפרט בתחום הריפוי התאי. החברה פיתחה תרופות המבוססות על תאים המופקים מהשליה האנושית לאחר הלידה.
את העקרונות שפיתחה בתחום זה היא החליטה ליישם גם בתחום הפיתוח של בשר מתורבת (כזה המיוצר במעבדה) ולשם כך חתמה עם חברת תנובה על הקמת חברה משותפת. משם, הדרך לפיתוח מוצרים נוספים על פי אותה שיטה הייתה כבר קצרה.
הטכנולוגיה של פלורי מבוססת על לקיחת דוגמת ביופסיה מצמח הקפה והרבייה של התאים במעבדה. "אנחנו לוקחים דגימה מצמח הקפה - כל זן שאנחנו רוצים לעבוד איתו", מסביר ינאי. "ואז אנחנו יודעים להרבות את התאים האלה בצורה משמעותית מאוד ולייצר את אותו קפה, אבל במקום להשתמש בעץ גדול כדי להוציא 200 גרם קפה, אנחנו מייצרים את התוצר הסופי במכלים מבוקרים".
היתרון של השיטה הזאת הוא כפול: היא חוסכת במשאבים ומאפשרת שליטה מלאה בתהליך הייצור. "אני יכול לגדל קפה במדבר או באלסקה", אומר ינאי. "בלי קשר למזג האוויר, בלי דישונים, בלי כימיקלים ובלי מתכות כבדות, שנכנסות היום למזון בגלל עודף הדישון בחקלאות".
הטכנולוגיה של פלורי, המוגנת לדברי החברה ב-250 פטנטים, מאפשרת גם שליטה ברמות הקפאין, המתיקות והחומציות של הקפה - יכולת שמאפשרת לייצר קפה במגוון טעמים רחב יותר מזה שקיים בטבע.
יעילות פי 20 ממתחרים
אחד היתרונות הגדולים של הטכנולוגיה של פלורי הוא יעילותה האנרגטית. לדברי ינאי, המערכות שלה יעילות פי 20 ממערכות קיימות אחרות בתחום הגידול המתורבת. "המערכות שלנו משתמשות רק ב-5% מהשטח הדרוש למערכות רגילות", הוא מסביר. "מערכת של 100 ליטר אצלנו שווה למערכת של 2,000 ליטר בטכנולוגיות אחרות".
כדי להמחיש את הפוטנציאל, ינאי מסביר כי מערכת אחת של פלורי בקנה מידה גדול תהיה שווה ערך לגידול ועיבוד כ-500 אלף שיחי קפה בחקלאות מסורתית.
מקפה לשוקולד
אחרי שנכנסה לתחום הקפה, פלורי הרחיבה את פעילותה גם לקקאו. "מחירי הקקאו עלו פי 3-4 בשנים האחרונות", מציין ינאי. "היום אתה משלם 20-15 שקל לחבילת שוקולד שעלתה בעבר 7 שקלים".
הסיבות לעלייה דומות לאלו של הקפה: שינוי האקלים, מזיקים ובעיות בשרשרת האספקה. פלורי רכשה לאחרונה את חברת קוקומודו, המתמחה בקווי תאים של קקאו, וביססה חברה חדשה בשם "קופיסיי" לפיתוח קפה מתורבת.
בדרך לשוק: לוח זמנים ורגולציה
פלורי מתכננת להגיש את המוצרים שלה לאישור רגולטורי ב-2026. "התהליך הזה צפוי להימשך בין חצי שנה לתשעה חודשים", אומר ינאי. "היתרון של מוצרים מבוססי צמחים הוא שהתהליך הרגולטורי קצר יותר מזה של בשר מתורבת, שכן מדובר במוצרים שלא מגיעים מבעלי חיים".
לדבריו, משרד הבריאות הישראלי כבר הביע נכונות להיות בין הרגולטורים המובילים בעולם לאישור מוצרים מתורבתים, דבר שיכול להעניק לישראל יתרון בתחום החדשנות התזונתית.
במקביל לתהליך האישור, החברה כבר החלה בשיתופי פעולה עם שחקנים גדולים בתחום. בתחום הבשר המתורבת, היא פועלת עם תנובה ושחקנים אירופיים ואמריקנים, ועכשיו היא מתכוננת לשיתופי פעולה דומים בתחום הקפה והקקאו עם יצרניות גלובליות גדולות.
"המטרה שלנו היא לא להחליף את החקלאות המסורתית אלא להשלים אותה", מדגיש ינאי. "אנחנו אומרים לחקלאים: תגדלו את כל הקפה שאתם יכולים על האדמה, ואנחנו נעזור לכם להשלים את התפוקה עם המוצר שלנו".
לדבריו, הגישה הזאת יכולה ליצור הרמוניה בתעשייה במקום תחרות הרסנית, במיוחד כאשר הביקוש עולה והאספקה מהחקלאות המסורתית יורדת.
ביטחון תזונתי כמניע מרכזי
מאחורי הפיתוחים הטכנולגיים עומדת תפיסה רחבה יותר של ביטחון תזונתי. "היום אתה שומע מדינות מדברות על אתגרי אספקת מזון - משהו שלא היה קיים לפני 10 שנים", אומר ינאי. "אפילו ארצות הברית הגדולה והחזקה אומרת היום שהיא רוצה להבטיח שהיא תהיה מסוגלת לייצר את התוצרת החקלאית שלה במדינה".
המגמה הזאת, שהתחזקה בעקבות קורונה ומשבר האקלים, יוצרת ביקוש גובר לטכנולוגיות שמאפשרות ייצור מזון מקומי שאינו תלוי בתנאי אקלים. "מזון שמיוצר במעבדה עונה על הדרישות האלו", אומר ינאי.
מעבר לקפה ולקקאו, פלורי בוחנת יישומים נוספים לטכנולוגיה שלה. "כל יום פונים אלי עם רעיונות מעניינים", מספר ינאי. "אני תמיד שואל: למה לגדל את זה בכורים? מה הבעיה שהחקלאות המסורתית לא יכולה לפתור?" לעת עתה, החברה מזהה פוטנציאל גדול במיוחד בתחום הדגים המתורבתים, בעקבות הנזק הסביבתי לאוקיינוסים. "האנושות כבר מיגרה כ-90% מהדגה העולמית", הוא מציין. "יש הרבה מה לשפר בתחום הזה".
עם זאת, ינאי מדגיש שהחברה לא שואפת ל"תרבת" כל מוצר מזון אפשרי, אלא מתמקדת במקומות שבהם יש צורך אמיתי וכשל של השיטות המסורתיות. "כשהעולם מתמודד עם אתגרי ייצור מזון הולכים וגוברים, הטכנולוגיה הישראלית עשויה להציע פתרון מבטיח למשבר שכבר מתחיל להשפיע על כולנו", הוא מסכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו