מאז שגילינו את קיומם והיעלמותם של הדינוזאורים, אחד הפחדים הקמאיים ביותר של האנושות הוא תרחיש של פגיעת אסטרואיד שתכחיד את המין האנושי – או לפחות חלק משמעותי ממנו. בעשור האחרון עלו לכותרות שני אסטרואידים שקיבלו את הדירוגים הגבוהים ביותר אי פעם בדירוגי הסיכונים לפגיעה בכדור הארץ, ועוררו דיונים על פיתוח מנגנוני הגנה על הכוכב שלנו – למרות שבשני המקרים, ככל שמתקרב מועד ה"מפגש" נראה שלפחות בינתיים אנחנו בטוחים.
2024 YR4: אסון אזורי שלא יקרה
2024 YR4 הוא אסטרואיד בקוטר משוער של כ-60 מטר, שהתגלה בדצמבר 2024 (ומכאן שמו) ותוך שבועות ספורים טיפס לראש רשימות הסיכונים של נאס"א וסוכנויות חלל אחרות, עם הסתברות של כ-3.1% לפגיעה בכדור הארץ בדצמבר 2032. תצפיות נוספות, כולל כאלה שבוצעו ע"י טלסקופ החלל ג'יימס ווב, שללו את האפשרות הזו לחלוטין. גם תרחיש חלופי שדיבר על פגיעה אפשרית בירח באותו תאריך, עם סיכוי שהגיע ל-4%, נשלל בתחילת השנה לאחר ניתוח מדויק של מסלול האסטרואיד.
צפו פגיעה
חשוב לציין: גם אילו התממש התרחיש הגרוע ביותר, מדובר היה בנזק אזורי בסדר גודל של אירוע טונגוסקה מ-1908, שהשמיד את היערות והחיים במרחק של כ-20 ק"מ ממקום הפגיעה וגרם נזקים משמעותיים בטווח של כ-100 ק"מ – לא באסון עולמי.
אפופיס: נפנוף מאיים
אפופיס מפחיד הרבה יותר מעמיתו בעל השם הלא קליט: הוא גדול ממנו משמעותית, עם קוטר של כ-340 מטר, וקיבל בשנת 2004 את הדירוג הגבוה ביותר שניתן אי פעם לגוף שמיימי בסולם טורינו (סולם שמשקלל את סיכוי הפגיעה עם רמת הנזק הצפוי), עם הסתברות שהוערכה אז ב-2.7% לפגיעה בכדור הארץ ב-2029 ורמת סיכון של 3-4/
מאוחר יותר הודיעה נאס"א כי פסלה כל סיכון להתנגשות בכדור הארץ ב-100 השנים הקרובות, כולל המעברים הקרובים ב-2029 וב-2036. ב-2029 הוא כן יעבור במרחק זעיר מאיתנו – מתחת לגובה התעופה של לוויינים מסוימים – ויהיה נראה בעין בלתי מזוינת. עם זאת, אסטרונומים ציינו כי תרחיש נדיר, שבו גוף קטן יתנגש באפופיס, עלול לדחוף אותו למסלול מסוכן יותר. בנוסף, סוכנויות חלל עדיין מחשבות את ההסתברות לפגיעה בטווח זמן ארוך יותר.
בנו: הפחד הגדול
אבל האסטרואיד המפחיד ביותר כרגע הוא בֶּנוּ, שהתגלה ב-1999, רוחבו חצי ק"מ והוא עובר סמוך אלינו פעם ב-6 שנים. כרגע כל המעברים האלה מתרחשים במרחק בטוח – אך בעוד 109 שנים הוא צפוי לעבור כ"כ קרוב עד שייתכן שהכבידה שלנו "תנעל" אותו במסלול שיביא אותו להתנגש בנו עוד 156 שנה ולגרום נזק עצום.
בדרך הדינוזאורים
למרות הפחד משני האסטרואידים האלה, שניהם קטנים משמעותית מזה שהכחיד לפי התיאוריה הנפוצה את הדינוזאורים: קוטרו של "אסטרואיד יוּקַטן" היה לפי הערכות בין 10 ל-15 ק"מ. עם זאת, לפי מחקר עדכני, הדינוזאורים כלל לא נכחדו מפגיעת האסטרואיד, אלא מענן האבק שהתפשט על פני הכוכב, חסם את אור השמש והרעיל את האוויר למשך שנים, מה שחיסל את שרשרת המזון. אפילו 2024 YR4 הקטן יחסית עלול ליצור אסון סביבתי גדול מספיק כדי להפוך חלק גדול משטח כדור הארץ לבלתי ניתנים ליישוב.
תוכנית פרועה
כאמור, הזיהוי המתמיד של אסטרואידים בעלי סיכוי כזה או אחר לפגוע בנו משמש טריגר לדיבורים על פיתוח מערכות הגנה – רצוי כאלו שלא כוללות את ברוס וויליס. כחלק מהמגמה הזו, בספטמבר 2022 ביצעה נאס"א את הניסוי הראשון בהיסטוריה להסטת אסטרואיד ממסלולו: החללית DART התנגשה בכוונה באסטרואיד הזעיר דימורפוס כדי לשנות את מסלול הקפתו סביב האסטרואיד הגדול יותר דידימוס. הניסוי הוכיח שהתנגשות מכוונת יכולה לשנות מסלול של גוף שמיימי – אם כי, בדיעבד הסתבר שהיא שינתה את המסלול באופן שונה מהצפוי, ואולי אף העלתה את רמת הסיכון של צמד האסטרואידים הקטנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו