הניסוי המסקרן של נאס"א צלח: לראשונה חללית התרסקה על אסטרואיד

חללית ה-DART של נאס"א התנגשה אתמול (שני) באסטרואיד מרוחק במהירות היפר-קולית בניסוי הראשון בעולם של מערכת הגנה פלנטרית, שנועדה למנוע התנגשות פוטנציאלית של מטאורים עם כדור הארץ.

הניסיון הראשון של האנושות לשנות את התנועה של אסטרואיד או כל גוף שמימי הופיע בשידור אינטרנט של נאס"א ממרכז המבצעים של המשימה מחוץ לוושינגטון הבירה, 10 חודשים לאחר שיגור חללית ה-DART. השידור החי הראה תמונות שצולמו על ידי המצלמה של DART.

המשימה שעלותה כ-330 מיליון דולר, והיתה בפיתוח בזמן של כשבע שנים, תוכננה כדי לקבוע אם חללית מסוגלת לשנות את מסלולו של אסטרואיד באמצעות כוח קינטי צרוף, ולהוציא אותו מהמסלול בדיוק מספיק כדי להרחיק את כדור הארץ מפגיעה.

האם הניסוי הצליח מעבר להשגת פגיעתו המיועדת? דבר שלא יוודע עד לתצפיות טלסקופיות נוספות על האסטרואיד בחודש הבא. פקידי נאס"א בירכו על התוצאה המיידית של הניסוי ביום שני, ואמרו שהחללית השיגה את מטרתה.

"נאס"א פועלת לטובת האנושות, אז עבורנו זו ההגשמה האולטימטיבית של המשימה שלנו לעשות משהו כזה - הדגמה טכנולוגית שמי יודע, שיום אחד תוכל להציל את הבית שלנו", סגנית המנהלת של נאס"א פאם מלרוי, אסטרונאוטית בדימוס.

DART, ששוגרה על ידי רקטת SpaceX בנובמבר 2021, ביצעה את רוב מסעו בהנחיית מנהלי הטיסות של נאס"א, כשהשליטה הועברה למערכת ניווט אוטונומית על הסיפון בשעות האחרונות של המסע.
ההשפעה של יום שני בערב נוטרה כמעט בזמן אמת ממרכז המבצעים של המשימה במעבדה לפיזיקה יישומית של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בלורל, מרילנד.

מחדר הבקרה פרצו תרועות כשתמונות מהפגיעה מילאו את מסך הטלוויזיה של השידור החי של נאס"א רגע לפני שהאות אבד, מה שאישר שהחללית התרסקה לתוך דימורפוס.
היעד השמימי של DART היה אסטרואיד מוארך "ירח" בקוטר של כ-560 רגל (170 מטר) המקיף אסטרואיד אב גדול פי חמישה בשם Didymos כחלק מזוג בינארי בעל אותו שם, המילה היוונית לתאום.
אף אחד מהאובייקטים אינו מהווה איום ממשי על כדור הארץ, ומדעני נאס"א אמרו שבדיקת ה-DART שלהם לא יכולה ליצור סכנה חדשה בטעות.

האסטרואידים דימורפוס ודידימוס שניהם זעירים בהשוואה לאסטרואיד Chicxulub הקטלני שפגע בכדור הארץ לפני כ-66 מיליון שנה, והכחיד כשלושה רבעים ממיני הצמחים והחיות בעולם, כולל הדינוזאורים.

אסטרואידים קטנים יותר נפוצים הרבה יותר ומהווים דאגה תיאורטית גדולה יותר בטווח הקרוב, מה שהופך את צמד הדידימוס לנבדקי בדיקה מתאימים לגודלם, על פי מדענים של נאס"א ומומחי הגנה פלנטרית. אסטרואיד בגודל דימורפוס, למרות שאינו מסוגל להוות איום על פני כדור הארץ, עלול ליישר עיר גדולה בפגיעה ישירה.

כמו כן, הקרבה היחסית של שני האסטרואידים לכדור הארץ והתצורה הכפולה הופכים אותם לאידיאליים עבור משימת הוכחת הרעיון הראשונה של DART.

משימת התאבדות רובוטית
המשימה ייצגה מקרה נדיר שבו חללית של נאס"א הייתה צריכה להתרסק כדי להצליח. DART טס ישירות לתוך דימורפוס במהירות של 15,000 מייל לשעה (24,000 קמ"ש), מה שיצר את הכוח שמדענים מקווים שיהיה מספיק כדי להסיט את מסלול המסלול שלו קרוב יותר לאסטרואיד האב.

מהנדסי APL אמרו כי החללית נופצה ככל הנראה לרסיסים והותירה מכתש פגיעה קטן על פני השטח זרועי הסלעים של האסטרואיד.

צוות DART אמר כי הוא מצפה לקצר את מסלול המסלול של דימורפוס ב-10 דקות, אך ישקול לפחות 73 שניות כהצלחה, מה שמוכיח את התרגיל כטכניקה בת קיימא להסטת אסטרואיד במסלול התנגשות עם כדור הארץ - אם יתגלה אי פעם.
דחיפה לאסטרואיד במרחק של מיליוני קילומטרים שנים מראש עשויה להספיק כדי לנתב אותו בבטחה.

הבדיקה נצפתה גם על ידי מצלמה המותקנת על מיני חללית בגודל תיק ששוחררה מ-DART ימים מראש, כמו גם על ידי מצפה כוכבים מבוססי קרקע וטלסקופי החלל האבל ו-Webb, אך תמונות מהם לא היו זמינות מיד.

DART הוא האחרון מבין כמה משימות של נאס"א בשנים האחרונות לחקור ולקיים אינטראקציה עם אסטרואידים, שרידים סלעיים ראשוניים מהיווצרות מערכת השמש לפני יותר מ-4.5 מיליארד שנים.