"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
האם בעוד 3.5 שנים אסטרואיד ענק יגרום אסון בכדור הארץ?
סוכנויות החלל של המדינות הגדולות עוקבות בדאגה אחרי אסטרואיד שאמור לחלוף לידנו – או להתנגש בנו – באפריל 2029
אילוסטרציה. צילום: Getty Images

האם בעוד 3.5 שנים אסטרואיד ענק יגרום אסון בכדור הארץ?

סוכנויות החלל של המדינות הגדולות עוקבות בדאגה אחרי אסטרואיד שאמור לחלוף לידנו – או להתנגש בנו – באפריל 2029

,עודכן
0השמעה
[object Object]

סוכנות החלל ההודית (ISRO), יחד עם נאס"א וסוכנות החלל האירופית, עוקבות בימים אלה אחר מסלולו של האסטרואיד אפופיס, בשיתוף פעולה שמטרתו להגן על כדור הארץ מפני השפעות פוטנציאליות של אסטרואידים.

אפופיס, הקרוי על שם אל ההרס והתוהו המצרי, צפוי לעבור בסמיכות רבה לכדור הארץ ב־13 באפריל 2029.ההכנות למפגש האפשרי איתו הולידו עניין בינלאומי ומחקר רציני של טכנולוגיות הגנה כגון הסטת אסטרואידים, כאשר המשימה המרכזית מסוג זה מכונה באופן סמלי רעמסס (באנגלית RAMSES, ראשי תיבות של Rapid Apophis Mission for Security and Safety (“משימת אפופיס מהירה לביטחון ובטיחות) ומתוכננת ל-2028 במקרה הצורך.

תחום ההגנה הכוכבית הוא יותר מסתם קלישאת מדע בידיוני, וממשלות רבות ברחבי העולם חוקרות אותו בשנים האחרונות. לפני שנתיים ביצעה נאס"א את הניסוי הראשון בתחום במסגרת משימת DART, שהוכיחה את האפשרות לשנות את מסלולו של אסטרואיד באמצעותהתנגשות חללית ישירה(אם כי בינתיים נראה שהיא הסיטה אותו דווקאלמסלול מסוכן יותר עבור כדור הארץ). טקטיקות אחרות שנשקלות כוללות יצירת שדה כבידה שיסיט את האסטרואיד, קרני יונים ואיך לא – פיצוצים גרעיניים נוסח "ארמגדון".

למרות שנכון להיום לא ידוע על אסטרואידים קטלניים שמסכנים את האנושות, הכמות הבלתי נתפסת של גרמים שמימיים מקשה מאוד לעקוב אחרי כולם ולוודא שאף אסטרואיד מסוכן לא נמצא בדרכו אלינו. כך, למשל, אף סוכנות חלל לא זיהתה בזמן את האסטרואיד שהתפוצץ מעל צ’ליאבינסק ב-2013, ובשנה שעברה איתר אסטרונום גרמני אסטרואיד מסוכן שעות בודדות לפני שנכנס לאטמוספירה.

כל אסטרואיד שקוטרו מעל 140 מטר נחשב לסכנה פוטנציאלית, כאשר אלה שקוטרם עולה על 300 מטר מהווים סיכון קטסטרופלי, כולל אירועי הכחדה המונית וכאלה שעולים על 10 ק"מ נחשבים ל"משמידי כוכבים".

לגבי אפופיס, קוטרו בין 340 ל-450 מטר, כך שהוא בטווח המסוכן. נכון לרגע זה, ההערכות הן כי הסיכוי להתנגשות ישירה שלו בכדור הארץ זעירה – 1 ל־150,000, אך הן צפויות להתעדכן ככל שנתקרב למועד.

נכתב ע"י הבינה המלאכותית Alchemiq.ai.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו