סטייק בחלל: משימה לגידול מזון בחללית יצאה לדרך

סוכנות החלל האירופית משקיעה בפיתוח טכנולוגיה לגידול מזון בתנאי חלל - במטרה להוזיל את עלויות האספקה לאסטרונאוטים

עלות ההזנה של אסטרונאוט יכולה להגיע עד 100 אלף שקל ליום. צילום: אי.אף.פי

סטייק, פירה ומנות אחרונות לאסטרונאוטים עשויים בקרוב לגדול מתאים בודדים בחלל, אם ניסוי חדשני שנשלח אתמול (שני) לחלל יצליח - כך פורסם ב-BBC. פרויקט של סוכנות החלל האירופית (ESA) בוחן את ההיתכנות של גידול מזון מיוצר במעבדה, בתנאי הכבידה הנמוכה והקרינה הגבוהה יותר השוררים בחלל.

סוכנות החלל האירופית מממנת את המחקר במטרה לחקור דרכים חדשות להפחתת עלות ההזנה של אסטרונאוט, שיכולה להגיע כיום עד סכום של כ-100 אלף שקל ליום. צוות החוקרים אומר כי הניסוי הוא צעד ראשון לפיתוח מתקן ניסיוני קטן לייצור מזון בתחנת החלל הבינלאומית בעוד כשנתיים.

במסגרת הניסוי, ד"ר רודריגו לדסמה-אמארו וד"ר עקיל שמסול שיגרו ביוריאקטור קטן – מתקן לגידול תאים – המכיל תערובת שמרים, על גבי טיל Falcon 9 של SpaceX. הביוריאקטור שובץ בתוך לוויין-קובייה זעיר, אשר שוגר כחלק מהמשימה על גבי החללית האירופית המסחרית הראשונה בעלת יכולת חזרה, Phoenix. אם הכול יתנהל כשורה, הלוויין יקיף את כדור הארץ במשך כשלוש שעות, ולאחר מכן ייכנס מחדש לאטמוספירה וינחת בים מול חופי פורטוגל. משם ייאסף על ידי צוות חילוץ וישלח חזרה למעבדות בלונדון לניתוח התוצאות.

"החלום שלנו הוא להקים מפעלים במסלול סביב כדור הארץ ועל הירח", אמר ל-BBC ד"ר שמסול, מנכ"ל ומייסד חברת Frontier Space הבריטית, שמפתחת את הקונספט יחד עם חוקרים מאימפריאל קולג' בלונדון. "אנחנו צריכים לבנות מתקני ייצור מחוץ לעולם שלנו אם אנחנו רוצים לספק את התשתית שתאפשר לבני אדם לחיות ולעבוד בחלל".

דג שהודפס (בכדור הארץ) במדפסת תלת-ממד. יעבוד גם בחלל?, צילום: רויטרס

הטכנולוגיה שתאפשר חיים בחלל

מזון מגודל במעבדה כולל גידול מרכיבי מזון, כגון חלבון, שומן ופחמימות במבחנות ובמכלים, ולאחר מכן עיבודם כדי שייראו ויטעמו כמו מזון רגיל. עוף מגודל במעבדה כבר נמכר בארה"ב ובסינגפור, וסטייק מגודל במעבדה ממתין לאישור בבריטניה ובישראל. על כדור הארץ, הטכנולוגיה מציעה יתרונות סביבתיים לעומת שיטות ייצור מזון חקלאיות מסורתיות, כגון שימוש מופחת בקרקע ופליטות גזי חממה מופחתות. אך בחלל, המניע העיקרי הוא הפחתת עלויות.

נאס"א, סוכנויות חלל אחרות וחברות מהמגזר הפרטי מתכננות נוכחות ארוכת טווח על הירח, בתחנות חלל במסלול סביב כדור הארץ וייתכן שיום אחד גם על מאדים. פירוש הדבר יהיה שליחת מזון לעשרות ובסופו של דבר למאות אסטרונאוטים החיים ועובדים בחלל - משהו שיהיה יקר באופן בלתי סביר אם יובל באמצעות רקטות, לדברי ד"ר שמסול.

"אנחנו יכולים להתחיל בפשטות עם פירה מועשר בחלבון ועד למזונות מורכבים יותר שנוכל להרכיב בחלל", הוא אמר ל-BBC. "אבל בטווח הארוך יותר נוכל להכניס את המרכיבים המגודלים במעבדה למדפסת תלת-ממד ולהדפיס כל מה שתרצה בתחנת החלל, כמו סטייק!"

הלן שרמן, האסטרונאוטית הבריטית הראשונה, בעלת תואר דוקטור בכימיה, אמרה ל-BBC לאחר שטעמה מנת ניסיון שהוכנה במעבדה: "אתה מקבל פרץ חזק באמת מהטעם. זה ממש טעים ומעורר תיאבון. הייתי שמחה לקבל משהו כזה. כשהייתי בחלל, היה לי חומר באמת ארוך חיים: פחיות, חבילות מיובשות בהקפאה, שפופרות של חומר. זה היה בסדר, אבל לא טעים".

שרמן הוסיפה כי מזון מגודל במעבדה עשוי פוטנציאלית להיות טוב יותר לאסטרונאוטים, וכן להפחית עלויות לרמות הנדרשות כדי להפוך מגורים ארוכי טווח מחוץ לעולם למעשיים. מחקר בתחנת החלל הבינלאומית הראה כי הביוכימיה של גוף האסטרונאוטים משתנה במהלך משימות חלל ארוכות: מאזן ההורמונים ורמות הברזל משתנים, והם מאבדים סידן מעצמותיהם.

"אסטרונאוטים נוטים לרדת במשקל כי הם לא אוכלים כמו שצריך כי אין להם את המגוון והעניין בתזונה שלהם", אמרה ל-BBC. "אז, אסטרונאוטים עשויים להיות פתוחים יותר למשהו שבושל מאפס ותחושה שאתה באמת אוכל מזון בריא".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר