המחשב שקורא מחשבות - עם סיסמה: סטנפורד חושפת שתל מוחי ראשון מסוגו

מחקר של אוניברסיטת סטנפורד, שפורסם בכתב העת Cell, דיווח על ממשק מוח-מחשב ראשון מסוגו המסוגל להמיר מילים מדומיינות לטקסט בזמן אמת. הממשק הגיע לדיוק של 74 אחוז באוצר מילים של 125 אלף מילים.

המחקר, שהיה חלק מן הניסוי הקליני המכונה BrainGate2, השתמש בארבעה מערכי מיקרו-אלקטרודות שהושתלו בקליפה המוטורית של מתנדבים בעלי פגיעות דיבור. אחד מהם היה קייסי הארל, חולה בטרשת אמיוטרופית צידית - המוכרת גם כמחלת לו גריג - שפגעה ביכולתו לדבר.

המשתתפים ניסו לומר או דמיינו בשקט שבע מילים, בעוד האלקטרודות קלטו אותות עצביים המקושרים למילים. מודל בינה מלאכותית תרגם את האותות הללו למשפטים והבחין בין דפוסים חלשים של דיבור בקול פנימי, דהיינו מחשבות, לבין דיבור שהיה מכוון כלפי חוץ. צוות המחקר אמר שהמכשיר סיפק את פענוח הדיבור הפנימי המדויק ביותר עד כה, ועבד גם כאשר הפעילות העצבית הייתה חלשה.

"זו הפעם הראשונה שהצלחנו להבין כיצד נראית פעילות מוחית כאשר רק חושבים על דיבור", אמרה ארין קונץ, המחברת הראשית של המחקר. "עבור אנשים עם מוגבלויות מוטוריות ודיבוריות חמורות, ממשקי מוח-מחשב המסוגלים לפענח שפה פנימית יכולים לעזור להם לתקשר בקלות ובטבעיות רבה יותר", הוסיפה.

פרנק ווילט, מרצה לנוירוכירורגיה בסטנפורד והמחבר הבכיר של המחקר, אמר שהמטרה היא להשיב את היכולת לשוחח: "העתיד של ממשקי מוח-מחשב מבטיח. מחקר זה מציע תקווה ממשית שיום אחד טכנולוגיות אלה יוכלו להשיב תקשורת זורמת, טבעית ונוחה כמו דיבור שיחתי". הוא ציין שחשיבה בלבד חוסכת את המאמץ הגופני שעלול להתיש אנשים עם שיתוק.

הארל כעת מתקשר עם משפחתו דרך הממשק. לאחר אימון נוסף, המחשב חזה כמעט 6,000 מילים בדיוק של 97.5 אחוז, אף שהחוקרים אמרו שהדיוק עדיין נופל משיחה חופשית. 

מכיוון שהדיבור הפנימי הוא פרטי, הצוות הציג סיסמת מעבר - צ'יטי צ'יטי באנג באנג - שמפעילה את הפענוח רק כאשר מדמיינים אותה. המערכת זיהתה את הסיסמה בדיוק של יותר מ-98 אחוז ונשארה רדומה בשאר הזמן. "רצינו לבחון אם קיים סיכון שהמערכת תפענח מילים שלא אמורות להיאמר בקול", אמרה קונץ. הביואתיקאי כהן מרקוס ליונל בראון כינה את סיסמת המעבר "צעד בכיוון הנכון".

במהלך משימה אחת המחשב הפיק מספרים שהמתנדבים לא התבקשו לומר, דבר המחדד את הצורך בבקרות חזקות יותר. החוקרים סבורים ששיפורים בחיישנים ובאלגוריתמים יוכלו ללמד התקנים עתידיים להתעלם ממחשבות פנימיות בלתי מכוונות.

"זו התקדמות מופלאה", אמר כריסטיאן הרף, חוקר באוניברסיטת מאסטריכט שלא היה מעורב במחקר. שדרה וונדלט, חוקרת הנדסה עצבית במכון פיינסטיין למחקר רפואי, כינתה את ההישג "מרשים טכנית וצעד חשוב לקראת פענוח מדויק של דיבור פנימי".