מחקר חדש מספק מודל נוירוביולוגי חדש להבנת האופן שבו עייפות מנטלית משפיעה על קבלת החלטות ובחירות יומיומיות. המחקר מצביע על אזורים ספציפיים במוח שמעורבים בהערכת מאמץ לעומת תגמול.
במחקר, שהתפרסם בJournal of Neuroscience, התבקשו משתתפים בריאים לבצע שוב ושוב משימת זיכרון עבודה: לזכור ולזהות רצפים של אותיות על מסך. בגרסה הקשה של המשימה, היה עליהם לזהות האם האות הנוכחית הופיעה בין שתיים לשש אותיות אחורה – דרישה שגברה עם העומס הקוגניטיבי. עם העלייה ברמת הקושי, המשתתפים דיווחו על עייפות הולכת וגוברת והתבקשו להעריך את רמת העייפות המנטלית שלהם לפני ואחרי כל פעילות.
סורקי fMRI (הדמיית תהודה מגנטית תפקודית) עקבו אחר פעילות מוחית. הקורטקס הקדם-מצחי הדורסולטרלי - קליפת המוח קדם מצחית דו-צדדית (dIPEC) - הנמצא מאחורי המצח ומשמש לשמירה על ריכוז, הופעל בזמן ביצוע המשימה ובמקביל לדיווח על עייפות. בנוסף, נמצא שהאינסולה הימנית הקדמית – אזור במוח שמעריך אם שווה להשקיע מאמץ ביחס לתגמול – הופעלה בזמן קבלת ההחלטות.
לדברי ד"ר ויקראם צ'יב, החוקר הראשי מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, "זה המודל שלנו כרגע להבנת הערכת מאמץ במוח. האינסולה מקבלת אותות של עייפות מהמוח, מה-dlPFC במקרה של עייפות קוגניטיבית, ומהקורטקס המוטורי במקרה של עייפות פיזית, ומשתמשת במידע הזה כדי להנחות החלטות עתידיות". הוא הוסיף: "לכל אחד יש גבולות שונים למאמץ. מה שאתה תמצא קל, אני עשוי למצוא קשה".
הממצא המעניין ביותר: ככל שהמשימות היו קשות יותר, נדרשו תמריצים כספיים גבוהים יותר כדי לעודד את המשתתפים להמשיך. למרות שהמשתתפים לא הפגינו ירידה בביצועים, ככל שהתעייפו יותר הם נטו לבחור במשימות קלות יותר, גם אם הרוויחו פחות כסף. כלומר, העייפות שינתה את תפיסת המאמץ והפכה משימות מאתגרות לפחות משתלמות בעיניהם. "זה תואם לממצאים קודמים שלנו שמצביעים על כך שגם מאמץ פיזי דורש תמריץ חיצוני", אמר ד"ר צ'יב.
לדבריו, "היה מרתק לראות שאכן עייפות משפיעה על הבחירה, דבר שציפינו לו אך לא כומת בעבר". הממצא מאשר כי עייפות קוגניטיבית גורמת להעדפת משימות פשוטות, גם במחיר של ויתור על תגמול גבוה. פרופ' אנטוניוס וילהר מהמכון הצרפתי למוח, שלא היה שותף למחקר, ציין כי "אחד היתרונות הגדולים של המחקר הוא שהוא מזהה קשר מוחי ברור בין מאמץ לבחירה".
המחקר רלוונטי גם להפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות שבהן עייפות מנטלית שכיחה, כגון פוסט-טראומה, דיכאון, טרשת נפוצה, חרדה וסכיזופרניה. כעת, לאחר שזוהו מעגלים מוחיים הקשורים למאמץ אצל אנשים בריאים, ניתן יהיה לבחון כיצד העייפות באה לידי ביטוי אצל אנשים הסובלים מהפרעות שונות.
החוקרים מקווים שבעתיד יהיה ניתן לטפל בעייפות מנטלית – בין אם בתרופות ובין אם באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. "חשוב לקחת הפסקות. לא בדקנו את זה ישירות, אבל שינוי נקודת המבט על משימה עשוי לעזור", אמר צ'יב. החוקרים סבורים כי בעתיד ניתן יהיה להשתמש בסריקות מוח ובטיפול קוגניטיבי-התנהגותי כדי להילחם בתשישות מנטלית, ואף לפתח מסגרת לאבחון אובייקטיבי של עייפות כזו.
המחקר גם העלה שאלות להמשך: מה ההבדל בין עייפות לטווח קצר לעייפות מתמשכת? ואיך שינה משפיעה על שחזור היכולות הקוגניטיביות? לדברי וילהר, "כשהדדליין מתקרב, אנשים דוחקים בעצמם למרות העייפות. אבל כשאתה עייף מנטלית ותופס את עצמך בוחר בפתרון הקל, אולי הגיע הזמן להפסקה".
בסיכומו של דבר, המחקר מרחיב ממצאים קודמים על תפקיד האינסולה, שעד כה הייתה ידועה ככזו המעריכה מאמץ פיזי, ומראה שהיא עושה זאת גם לגבי מאמץ מנטלי. המסקנה: עייפות משפיעה לא רק על התחושה שלנו, אלא ממש משנה את הדרך בה המוח מעריך את ערך המאמץ.
