"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה אתם מכורים למתוק? לחוקרים יש תשובה מהבטן

הגדלת האוכלוסייה של של בקטריות במעי אצל עכברים הקטינה את הרצון לסוכר

,עודכן
0השמעה
לא יכולים לשלוט בזה? מחקר מצא השפעה של המצע החיידקי במעיים על העדפת סוכר. צילום: Nicoleta Ionescu, שאטרסטוק

חוקרים מאוניברסיטת ג'יאנגנן בסין ערכו מחקר שמצביע על כך שחיידקי המעיים, במיוחד החיידק Bacteroides vulgatus, עשויים להשפיע עלהחשק למתוקועל ויסות רמות הסוכר בדם. המחקר מעלה בין השאר את האפשרות לחלופות טבעיות לתרופות כמו אוזמפיק לשליטה בסוכרת מסוג 2.

"מספר הולך וגדל של מחקרים חשף שהתשוקה שלנו לרכיבי תזונה מגיעה מאותות הנשלחים מהמעי, איבר מפתח בהעברת העדפות מזון" הסבירו מחברי המחקר. עם זאת, הם ציינו כי הדרך שבה המצע החידקי במעי משפיע על וויסות ההעדפה לסוכר עדיין אינו ברור.

המחקר הראה שהגדלת אוכלוסיית Bacteroides vulgatus בעכברים סוכרתיים תרמה להפרשת GLP-1 (פפטיד דמוי גלוקגון-1), הורמון חיוני לוויסות רמות הסוכר בדם וקידום תחושת השובע. עלייה זו ב-GLP-1 סיפקה שליטה גליקמית טובה יותר והפחיתה את התשוקה לסוכר. לפי Science Alert, טיפול בעכברים עם חומר שמיוצר על ידי Bacteroides vulgatus הוביל לשיפור בבקרת רמות הסוכר בדם ולפחות רצון לסוכר.

ניסויים נוספים חשפו כי עכברים סוכרתיים שחסרים בחלבון מעי הנקרא FFAR4 היו בעלי מושבות מופחתות של Bacteroides vulgatus, מה שהוביל לירידה בשחרור ההורמון FGF21, הקשור לרצון לסוכר. הפעלת FFAR4 קשורה למטבוליזם של סוכר מכיוון שהיא מגרה את הפרשת ה-GLP-1, שמעלה את רמות האינסולין במחזור הדם, כפי שדווח על ידי Nature.

המחקר הראה שמוטציות בגן FFAR4 שמפחיתות את ייצור FGF21 תואמות להעדפה חזקה יותר לסוכר. החוקרים ציינו כי מוטציות אלה "עשויות להיות תורם חשוב להתפתחות הסוכרת" לפי Science Alert.

לאנשים עם סוכרת מסוג 2 יש בדרך כלל פגיעה בתפקוד ה-GLP-1 שמובילה לקשיים בבקרת רמות הסוכר בדם. תרופות כמו אוזמפיק ואגוניסטים אחרים של GLP-1 מחקים את פעולת ההורמון הזה, מסייעים בבקרה על הסוכר ובהפחתת תיאבון. המחקר הסיני מציע גישה שמגרה את הגוף לייצר GLP-1 באופן טבעי דרך מניפולציה של מצע החיידקים במעי.

לפי מחקרים קודמים אנשים עם וריאנטים גנטיים של FGF21 הם בעלי סיכוי גבוה ב-20% בערך להיות צרכנים מובילים של מזונות מתוקים. ייצור נמוך של FGF21 קושר גם לצריכה גבוהה יותר של ממתקים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר