התסמונת הנדירה הזאת נותנת ליד שלכם רצון משל עצמה

לפעמים אנחנו מרגישים כאילו הגוף שלנו לא משתף פעולה - רגל שנרדמה, עין שמפרפרת, יד שרועדת. אבל יש גם מקרים קיצוניים יותר - למשל, יד שמתנהגת כאילו יש לה רצון עצמאי משלה, ופועלת בניגוד מוחלט למה שאתם רוצים. זו המציאות המטרידה של אנשים עם "תסמונת היד הזרה", אחת מהתסמונות הנוירולוגיות המוזרות והמרתקות ביותר בעולם.

מה זה תסמונת היד הזרה?

תסמונת היד הזרה (Alien Hand Syndrome, או AHS) היא קבוצה שלמה של מצבים נוירולוגיים נדירים, שבהם אחת מהידיים או הרגליים (ולעיתים יותר מאחת) מבצעת תנועות מורכבות ומכוונות-מטרה בלי שליטה מודעת של האדם. זו לא רק תנועה לא-רצונית פשוטה, כמו רעד או עווית, אלא פעולה תכליתית שיכולה להיות מורכבת מאוד.

האדם מודע לחלוטין למה שהיד עושה, אבל מרגיש שהוא לא שולט בה. לעיתים, הוא אפילו צריך להשתמש ביד השנייה כדי לעצור את היד ה"זרה" או להחזירה למקום שבו הוא רוצה שתהיה.

איך זה מרגיש?

חולים מתארים את החוויה בצורה מטרידה: "היד שלי פתחה את המקרר ושלפה אוכל, למרות שלא הייתי רעבה. הייתי צריכה לאחוז בה ביד השנייה כדי להחזיר את האוכל"; "כשניסיתי ללכת ימינה, היד השמאלית שלי משכה אותי שמאלה. זה כאילו יש מישהו אחר בפנים שמנסה לשלוט בי".

למעשה, חלק מהחולים מתחילים לדבר עם היד כאילו היא ישות נפרדת, לקרוא לה בשמות, או להתנצל בפניה. הם מודעים לכך שאין בזה היגיון, אבל התחושה שהיד היא "מישהו אחר" חזקה למדי.

הסיבות: נזק מוחי

תסמונת היד הזרה נגרמת בדרך כלל על ידי נזק לאזורים ספציפיים במוח:

1. נזק ל-Corpus Callosum (הקורפוס קלוזום)

הקורפוס קלוזום הוא גשר העצבים המחבר בין שני צידי המוח. כשהוא נפגע (בשבץ, טראומה, או ניתוח מכוון לטיפול באפילפסיה), שני הצדדים יכולים להתנתק זה מזה.

כל צד שולט בעיקר בצד הנגדי של הגוף. כשהחיבור ביניהם נפסק, אחת הידיים (בדרך כלל השמאלית, הנשלטת על ידי ההמיספרה הימנית) יכולה להתנהג באופן עצמאי.

סוג זה של תסמונת נקרא AHS בין-המיספרי (Inter-hemispheric AHS), והיד הזרה נוטה להיות אנטגוניסטית - פועלת בניגוד למה שהיד האחרת עושה.

2. נזק לקורטקס הפרונטלי והפַּריאֶטַלי

נזק לאזורים בחזית המוח (קורטקס פרונטלי מדיאלי) או באזורים הקשורים לתכנון תנועה (קורטקס פריאטלי) עלול לגרום לסוג אחר של תסמונת.

במקרה כזה, היד הזרה נוטה לבצע תנועות תכליתיות, אבל לא רצויות - לוקחת חפצים, מלטפת את הפנים, פותחת כפתורים - כאילו יש לה רצון משל עצמה.

3. מחלות ניווניות

מחלות כמו ניוון קורטיקובאזלי (CBD) או אלצהיימר בשלבים מתקדמים יכולות לגרום לתסמונת היד הזרה.

סוגים שונים של התנהגות

היד הזרה יכולה להתנהג בדרכים שונות:

התנהגות אנטגוניסטית

היד פועלת נגד היד השנייה:

• יד אחת מכפתרת חולצה, היד השנייה פותחת את הכפתורים;
• יד אחת מניחה משהו, היד השנייה מרימה אותו;
• יד אחת מנסה לפתוח דלת, היד השנייה מנסה לסגור.

התנהגות אוטומטית-תפיסתית

היד תופסת כל דבר שנגיש לה בצורה אוטומטית:

• מגיעה לידית של דלת ופותחת, גם אם האדם לא רצה;
• תופסת עט וכותבת, בלי כל כוונה מצד האדם;
• לוקחת חפצים מידיים של אחרים.

התנהגות לוויין

היד הפגועה מחקה את התנועות של היד הבריאה:

• שתי הידיים מבצעות את אותן התנועות בו-זמנית;
• מאוד מפריע בפעולות שדורשות תיאום שונה בין הידיים.

מקרים מפורסמים

ד"ר סטרנג'לאב

הדוגמה המפורסמת ביותר לתסמונת בתרבות הפופולרית היא בסרט "Dr. Strangelove" ( במאי: סטנלי קובריק, 1964). הדמות הראשית, ד"ר סטרנג'לאב, סובל מיד ימנית שמבצעת הצדעה במועל יד באופן בלתי רצוני ומנסה לחנוק אותו. למרות שזו הגזמה קולנועית, הסרט עזר להפוך את התסמונת למוכרת.

מאז, התסמונת מכונה לעיתים תסמונת ד"ר סטרנג'לאב (Dr. Strangelove Syndrome).

קארן בּירְן

קארן, אישה מארה"ב, פיתחה את תסמונת היד הזרה אחרי שבץ מוחי ב-2009. היד השמאלית שלה החלה לפעול באופן עצמאי. בראיון, היא תיארה זאת כך: "היד סטרה לי על הפנים, הרימה ירקות מהמקרר שלא רציתי לאכול, וניסתה למנוע ממני לנהוג. פעם אחת, היא אחזה בהגה וניסתה לסובב את המכונית בכיוון אחר".

לקארן אין שליטה על היד, אבל היא מרגישה את התנועות שלה. החוויה מתוארת כ"מלחמה פנימית".

האם היד באמת "זרה"?

למרות השם, היד הסוררת של אנשים הסובלים מהתסמונת לא באמת זרה. היא עדיין חלק מהגוף ומהמוח של האדם. מה שקורה הוא שהשליטה המודעת על האיבר נפגעה, בעוד שאזורים אחרים במוח - אלה ששולטים בתנועה אוטומטית ואינסטינקטיבית - ממשיכים לפעול.

נוירולוגים מסבירים שיש שתי מערכות במוח: מערכת הרצון המודע (ההמיספרה השמאלית וקורטקס פרונטלי) - מכוונת תנועות רצוניות; ומערכת תנועה אוטומטית (אזורים עמוקים יותר) - מבצעת תנועות אוטומטיות ורפלקסיביות. בדרך כלל, שתי המערכות עובדות יחד. אבל כשהחיבור ביניהן נפגע, המערכת האוטומטית יכולה לפעול לבד - ליצור תנועות שהאדם לא "הזמין".

טיפול: אין תרופת קסם

למרבה הצער, אין טיפול רפואי סטנדרטי שמבטל את התסמונת. אבל יש אסטרטגיות התמודדות:

טיפול תעסוקתי

מטפלים מלמדים את החולה טכניקות למניעת התנהגות לא רצויה:, כמו להחזיק חפץ ביד הזרה כדי להעסיק אותה, לשים את היד בכיס או להצמיד אותה לגוף, או ללמוד לזהות מתי היד עומדת להתחיל לפעול ולעצור אותה רגע לפני שהיא מבצעת פעולה בלתי רצויה.

טיפול בדיבור והכרה

חלק מהחולים נעזרים בדיבור - הם מדברים ליד, מכנים אותה בשמות, או אפילו מתווכחים איתה. זה נשמע מוזר, אבל עוזר ליצור תחושת שליטה.

תרופות

תרופות מסוימות כמו בוטוקס (להחלשת השרירים), בנזודיאזפינים (להרגעה), או תרופות אנטי-פרקינסוניות יכולות לעזור במקרים מסוימים, אבל לא לכולם.

Constraint-Induced Movement Therapy

ריסון פיזי של היד הזרה, כדי לאלץ את המוח "להתעלם" ממנה ולהעביר שליטה ליד האחרת.

חיים עם התסמונת

רוב האנשים עם תסמונת היד הזרה לומדים להסתגל אליה. התסמינים יכולים להשתפר עם הזמן - במיוחד אם הנזק היה משבץ (שממנו המוח בד"כ מתאושש חלקית). אבל היא משפיעה משמעותית על איכות החיים:

• קושי בביצוע משימות יומיומיות (התלבשות, אכילה, נהיגה)
• מבוכה חברתית (היד עושה דברים מביכים בפומבי)
• תחושת איבוד שליטה על הגוף
• חרדה ודיכאון

שיעור חשוב על המוח

תסמונת היד הזרה מגלה כמה אמיתות עמוקות על האופן שבו המוח שלנו מאורגן:

השליטה שלנו בגוף איננה מוחלטת – היא תוצר של תיאום מורכב בין אזורים רבים במוח.

יש תנועות "אוטומטיות" שקיימות מתחת לרמת המודעות – ובדרך כלל אנחנו לא מודעים אליהן, כי המערכת המודעת מדכאת או שולטת בהן.

שתי ההמיספרות צריכות לתקשר – בלי התקשורת, הן יכולות לפעול באופן עצמאי, כמעט כמו שני "מוחות" נפרדים.

ה"אני" שלנו – תחושת השליטה והבחירה החופשית – תלוי באיזון עדין של מעגלים במוח. כשהאיזון הזה מופר, החוויה הבסיסית של מי ששולט בגוף שלנו יכולה להתערער. מצד שני, האפשרות הזו מראה את הכוח האדיר של המוח האנושי, שמסוגל לעבוד נגד עצמו ולנצח.