בני כמה אתם באמת? בדיקות "הגיל הביולוגי" החדשות מבטיחות לגלות

בדיקה פשוטה של דם או רוק שמבטיחה לגלות את הגיל ה"אמיתי" של הגוף תופסת תאוצה בעולם המערבי. המבחנים, שעלותם מגיעה למשל ל-500 דולר אוסטרלי (מעל אלף שקל) ביבשת הרחוקה, הופכים פופולריים במיוחד ברשתות החברתיות, שם אנשים משתפים בגאווה שהם "צעירים" מגילם הכרונולוגי. אבל האם יש בסיס מדעי לטענות הללו? באתר The Conversation מתארים כיצד פרופ' חסן ואלי, אפידמיולוג מאוניברסיטת דיקין באוסטרליה, בחן לעומק את התופעה.

בעוד הגיל הכרונולוגי הוא פשוט מספר השנים שחלפו מאז נולדנו, הגיל הביולוגי שואף למדוד עד כמה הגוף שלנו באמת "זקן" - את הבלאי והשחיקה ברמה המולקולרית. הפיתוי שבבדיקות האלה ברור: צרכנים המודעים לבריאותם עשויים לראות בתוצאות אישור לכך שאורח החיים הבריא שלהם אכן משפיע לטובה על הגוף.

הבדיקות פועלות על ידי מדידת שינויים כימיים ב-DNA. עם הזמן, מולקולות קטנות הנקראות "מתיל" נצמדות לחומר הגנטי ומשפיעות על ביטוי הגנים בתהליך שנקרא מתילציה. השינויים האלה מתרחשים בדפוסים צפויים עם הגיל ועם חשיפות סביבתיות שונות. "שעונים אפיגנטיים", כפי שהם מכונים במחקר, מודדים את רמות המתילציה במקומות מסוימים ב-DNA ומשתמשים במודלים חיזויים כדי להעריך את הבלאי המצטבר בגוף.

בדיקות הגיל הביולוגי שואפות ללכוד חלק מהשינויים האלה ולהציע תמונת מצב של כמה טוב, או כמה גרוע, אנחנו מזדקנים ברמה התאית. הפעילות המטבולית של הגוף לאורך זמן גורמת לנזק ולירידה בתפקוד של תאים, רקמות ואיברים - והבדיקות מנסות למדוד את ההשפעות הללו.

Cristiano Ronaldo is biologically 29 years old! 😱

CR7’s WHOOP stats put his body at 12 years younger than his actual age! 💪

Cristiano’s dedication to his health and longevity is second to none 👏

(Via @cristiano/@WHOOP) pic.twitter.com/PwKqc77031

— DAZN Football (@DAZNFootball) May 23, 2025

האם יש בסיס מדעי לבדיקות?

למרות שהמדע בתחום מתפתח במהירות, הראיות התומכות בשימוש בשעונים אפיגנטיים למדידת הזדקנות ביולוגית במחקרים הן חזקות. מחקרים הראו שמדידת הגיל הביולוגי באמצעות שינויים אפיגנטיים (כלומר, שינויי המתילציה) מנבאת טוב יותר את הסיכון למוות ולמחלות הקשורות להזדקנות מאשר הגיל הכרונולוגי. נמצא גם מתאם חזק בין השעונים האפיגנטיים לבין גורמי אורח חיים וחשיפות סביבתיות כמו עישון ואיכות התזונה. הם אף נמצאו מסוגלים לחזות סיכון למחלות לב וכלי דם שעלולות להוביל להתקפי לב ושבץ.

במילים אחרות, גוף הולך וגדל של מחקרים מצביע על כך שכאשר בוחנים קבוצות גדולות של אנשים, השעונים האפיגנטיים הם מדדים איתנים להזדקנות ביולוגית וקשורים באופן חזק לסיכון למחלות ולמוות. אולם כשמגיעים לבדיקות של אנשים בודדים, התמונה מסתבכת משמעותית.

אולי השיקול החשוב ביותר לבדיקה ברמה האישית הוא הדיוק של הבדיקות. המונח "signal to noise ratio" מתייחס לשאלה האם דגימה בודדת מאדם עשויה להניב תוצאות שונות מאוד. לפי, The Conversation, מחקר משנת 2022 גילה שדגימות יכולות לסטות בעד תשע שנים. כלומר, דגימה זהה מאדם בן 40 עשויה להצביע על גיל ביולוגי נמוך של 35 שנים (סיבה לחגיגה) או גבוה של 44 שנים (סיבה לחרדה).

בעיה נוספת היא היעדר סטנדרטיזציה של השיטות לבדיקה זו. ספקים מסחריים מבצעים את הבדיקות בדרכים שונות ויש להם אלגוריתמים שונים להערכת הגיל הביולוגי מהנתונים. כפי שניתן לצפות מחברות מסחריות, הספקים אינם חושפים את השיטות שלהם. לכן קשה להשוות בין חברות ולקבוע מי מספק את התוצאות המדויקות ביותר - ומה מקבלים תמורת הכסף.

מגבלה שלישית היא שבעוד שהשעונים האפיגנטיים מתואמים היטב עם הזדקנות, הם פשוט "פרוקסי" ואינם כלי אבחון. במילים אחרות, הם עשויים לספק אינדיקציה כללית להזדקנות ברמה התאית, אבל הם לא מציעים תובנות ספציפיות לגבי מה הבעיה אם מישהו נמצא "מזדקן מהר יותר" ממה שהוא רוצה, או מה הוא עושה נכון אם הוא "מזדקן היטב". לכן, ללא קשר לתוצאת הבדיקה, כל מה שסביר לקבל מהספק המסחרי של בדיקה אפיגנטית הוא עצות גנריות על מה שהמדע אומר שהיא התנהגות בריאה.

פרופ' ואלי אומר ל-The Conversation כי בעוד שלחברות המציעות את הבדיקות האלה עשויות להיות כוונות טובות, המטרה הסופית שלהן היא למכור את הבדיקות ולהרוויח. בעוד הרעיון של שימוש בבדיקות האלה ככלי בריאות מותאם אישית הוא בעל פוטנציאל, ברור שעדיין לא הגענו לשם. כדי שזה יהפוך למציאות, הבדיקות יצטרכו להיות יותר ניתנות לשחזור, מתוקננות בין ספקים, ומאומתות באמצעות מחקרים ארוכי טווח הקושרים שינויים בגיל הביולוגי להתנהגויות ספציפיות.

אז בעוד בדיקות חד-פעמיות של גיל ביולוגי יוצרות פוסטים מרשימים במדיה החברתית, עבור רוב האנשים הן מייצגות עלות משמעותית ומציעות ערך אמיתי מוגבל. החדשות הטובות הן שאנחנו כבר יודעים מה צריך לעשות כדי להגדיל את הסיכויים לחיות חיים ארוכים ובריאים יותר: שיפור התזונה, הגברת הפעילות הגופנית, שינה מספקת, הפסקת עישון, הפחתת מתח ומתן עדיפות לקשרים חברתיים. "אנחנו לא צריכים לדעת את הגיל הביולוגי שלנו כדי ליישם שינויים בחיינו כבר עכשיו כדי לשפר את הבריאות שלנו", מסכם פרופ' ואלי.