חשיפה: מה באמת מסתתר מאחורי עצות בריאות הנפש הפופולריות בטיקטוק?

מיליוני צעירים ומבוגרים נכנסים לטיקטוק בחיפוש אחר תקווה ופתרונות לבעיות נפשיות - אבל תחקיר חדש מגלה שבמקום עזרה, רבים מהם נחשפים למידע שעלול להזיק להם.תחקיר מקיף של העיתון הבריטי "הגרדיאן"בדק 100 סרטונים פופולריים בנושא בריאות הנפש וגילה: 52 אחוז מהם מכילים מידע שגוי.

במסגרת התחקיר נבחנו 100 הסרטונים המובילים תחת התווית mentalhealthtips#, והועברו לצוות מומחים - פסיכיאטרים, פסיכולוגים וחוקרים אקדמיים. התוצאות מדאיגות: יותר ממחצית מהתכנים שמתיימרים לסייע בהתמודדות עם בעיות נפשיות מכילים עצות מזיקות או חסרות בסיס מדעי.

העצות המוזרות כוללות המלצות כמו אכילת תפוז תוך כדי מקלחת כטיפול לחרדה, שימוש בתוספי תזונה כמו זעפרן ומגנזיום גליצינט ללא הוכחות מספיקות ליעילותם, והבטחות לרפא טראומות נפשיות בתוך שעה בלבד. במקרים אחרים, הסרטונים מציגים תגובות רגשיות רגילות כסימנים למחלות נפש קשות.

ד"ר דיוויד אוקאי, נוירופסיכיאטר מ-King's College London שניתח חלק מהסרטונים, מזהיר מפני ערבוב מסוכן של מושגים. "יוצרי התוכן משתמשים במונחים מקצועיים בצורה שגויה - מערבבים בין רווחה נפשית, חרדה רגילה והפרעות פסיכיאטריות", הוא מסביר. "הבלבול הזה מונע מאנשים להבין מה באמת דורש טיפול מקצועי".

הבעיה חמורה במיוחד כשמדובר בסרטונים קצרים שמנסים לדחוס פתרונות מורכבים ל-30 שניות. רבים מהם מבוססים על חוויות אישיות צרות שמוצגות כאמיתות אוניברסליות. ד"ר אוקאי מציין גם שהסרטונים שמים דגש רב על טיפול פסיכולוגי, ואמר כי חשוב להבין שטיפול הוא אכן דבר אפקטיבי, אבל אין מדובר ב"קסם, תיקון מהיר או פתרון וואן-סייז לכולם".

"רגשות נורמליים הופכים לסימפטומים של מחלות נפש"

דן פולטר, שר בריאות לשעבר בבריטניה ופסיכיאטר, אמר בתחקיר כי התכנים הללו "הופכים רגשות נורמליים לסימפטומים של מחלות נפש". לדבריו, "המסר המסוכן הזה לא רק מטעה אנשים רגישים להשפעה, אלא גם מזלזל בסבל האמיתי של אנשים החיים עם מחלות נפש רציניות".

אמבר ג'ונסטון, פסיכולוגית מוסמכת שבחנה סרטונים העוסקים בטראומה, מדגישה את הסכנה בהכללות הגורפות. "כל סרטון מציג את PTSD כחוויה אחידה עם תסמינים דומים שאפשר להסביר בקלות בסרטון של 30 שניות", היא מסבירה. "האמת היא ש-PTSD וטראומה הם חוויות אינדיבידואליות מאוד. טיקטוק מפיץ דיסאינפורמציה כשהוא מציע שיש טיפים סודיים אוניברסליים - וכשאלה לא עובדים, הצופה עלול להרגיש כישלון נוסף".

פרופ' ברנדקה דוביצקה מה-Royal College of Psychiatrists מסכמת: "למרות שמדיה חברתית יכולה להעלות מודעות, חשוב שאנשים יפנו למקורות מהימנים למידע רפואי. מחלת נפש יכולה להיות מאובחנת רק באמצעות הערכה מקיפה של איש מקצוע מוסמך לבריאות הנפש".

בתגובה לממצאים, טיקטוק טוענת כי הפלטפורמה מאפשרת למיליונים לשתף את "המסעות האותנטיים שלהם בבריאות הנפש" וכי החברה פועלת עם ארגון הבריאות העולמי וה-NHS הבריטי להפצת מידע אמין. לדברי החברה, 98 אחוז מהתכנים המזיקים מוסרים עוד לפני שמתקבלת תלונה עליהם, והיא מפנה משתמשים המחפשים מונחים הקשורים לבריאות הנפש למידע רפואי מהימן.