כך משפיעה פרוביוטיקה על מצב הרוח - תוך שבועיים בלבד

חיידקי המעיים, מסתבר, משפיעים לא רק על בריאות מערכת העיכול אלא גם על הרגשות והמצב הנפשי שלנו. מחקר חדש שפורסם בכתב העת npj Mental Health Research מצא כי נטילת פרוביוטיקה למשך מספר שבועות הפחיתה משמעותית תחושות שליליות כמו מתח, חרדה ועייפות, וזאת מבלי לפגוע במצבי רוח חיוביים.

המחקר, בהובלת ד"ר קטרינה ג'ונסון וד"ר לאורה סטינברגן מהמחלקה לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת ליידן בהולנד, בחן את השפעת חיידקים "טובים" על הרגשות והבריאות הנפשית. "הקשר בין המעיים למוח מספק מספר מסלולים שדרכם חיידקים במעי יכולים להשפיע על איך שאנחנו מרגישים ומתנהגים, כולל דרך עצב הוואגוס, מערכת החיסון וההורמונים", מסבירה ד"ר ג'ונסון.

פרוביוטיקה היא חיידקים מועילים הזמינים בצורת תוספי תזונה כמו טבליות או משקאות, ונמצאים גם במזונות מותססים כמו יוגורט, גבינה וכרוב כבוש. בעוד הם ידועים בעיקר בתמיכתם בבריאות מערכת העיכול, יש עניין הולך וגובר בהשפעתם הפוטנציאלית על בריאות הנפש.

מה חשפו דיווחים יומיים על מצב הרוח?

אף שמחקרים בבעלי חיים הראו השפעות מבטיחות של פרוביוטיקה על תפקוד המוח והתנהגות, תוצאות במחקרי אנוש היו מעורבות. כדי לקבל תמונה ברורה יותר, שילבו החוקרות מספר שיטות מחקר לבחינת האופן שבו פרוביוטיקה עשויה להשפיע על ויסות רגשי. אלה כללו שאלונים פסיכולוגיים, מעקב יומי אחר מצב הרוח ומבחנים ממוחשבים המודדים כיצד אנשים מעבדים מידע רגשי.

המחקר כלל 88 מבוגרים צעירים בריאים שנטלו פרוביוטיקה יומית הכוללת זנים כמו לקטובצילוס וביפידובקטריום במשך חודש אחד, או פלסבו. זהו המחקר הראשון שהשתמש בדיווחי מצב רוח יומיים להערכת השפעות הפרוביוטיקה.

"מפתיע לגלות שפשוט על ידי שאלת המשתתפים איך הם מרגישים כל יום, יכולנו לזהות את ההשפעות המיטיבות של פרוביוטיקה על מצב הרוח", אומרת ד"ר סטינברגן. "לעומת זאת, שאלונים פסיכולוגיים סטנדרטיים שנפוצים בתחום זה לא היו רגישים מספיק כדי לזהות שינויים אלה".

החוקרות מצאו כי לקח כשבועיים עד שהפרוביוטיקה שיפרה תחושות שליליות. לוקח בערך אותו פרק זמן עד שנוגדי דיכאון מתחילים לפעול, אך לפי החוקרות, בעוד נוגדי דיכאון נוטים להפחית הן מצב רוח שלילי והן חיובי, התוצאות הראו שהפרוביוטיקה הפחיתה רק מצב רוח שלילי. זה עשוי להיות יתרון אפשרי, למרות שהחוקרות מדגישות שפרוביוטיקה אינה תחליף לנוגדי דיכאון.

מעניין במיוחד כי החוקרות מצאו שאנשים המאופיינים כנמנעים מסיכונים נטו להפיק תועלת רבה יותר מנטילת פרוביוטיקה. "מצאנו שתכונות שונות, ובמיוחד נטייה להימנעות מסיכון, היו קשורות להשפעה גדולה יותר של פרוביוטיקה על מצב הרוח", מציינת ד"ר ג'ונסון. מחקרים קליניים קודמים הראו שהימנעות מסיכונים ונטייה לדפוס מחשבה שלילי מעגלי (רומינציה) עלולות להגביר את הסיכוי לדיכאון, מה שעשוי להסביר מדוע אנשים עם נטייה גבוהה להימנעות מסיכונים הפגינו את השיפור הגדול ביותר במצב הרוח השלילי במחקר הנוכחי.

בנוסף, החוקרות מצאו ראיות לכך שפרוביוטיקה עשויה להשפיע על האופן שבו משתתפים מעבדים מידע רגשי (emotional cues). המשתתפים שקיבלו פרוביוטיקה היו מדויקים מעט יותר בזיהוי הבעות פנים.

שאלות רבות נותרו ללא מענה לגבי האופן המדויק שבו פרוביוטיקה פועלת והשפעותיה ארוכות הטווח. "אולי בעתיד ניתן יהיה להשתמש בפרוביוטיקה באופן ממוקד כהתערבות מוקדמת להפחתת הסיכויים שתחושות שליליות יתפתחו למצבים נפשיים כמו דיכאון, אך יידרש מחקר נוסף כדי לאשר זאת", אומרת ד"ר סטינברגן.

החוקרות מקוות שממצאיהם יעודדו חוקרי בריאות נפש אחרים לכלול מדדים יומיים פשוטים של מצב רוח במחקריהם. כפי שהן מסכמות במאמרן, "בניסיון להבין את המורכבות של המוח האנושי והרגש, איננו יכולות לפסוח על שאלת השאלות המובנות מאליהן. לפעמים השאלות הפשוטות ביותר חושפות את התשובות המשמעותיות ביותר".