"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדענים גילו: זאת הסיבה האמיתית שאנשים שונאים טבעונים

מחקר חדש מפינלנד מגלה כי הדחייה מצמחונים וטבעונים קשורה לרגשות עמוקים - לא לתפריט שלהם

,עודכן
0השמעה
טבעונות מתפרשת כהתנשאות - גם כשהיא לא מוצהרת. צילום: אי.פי

האם אי פעם גלגלתם עיניים כלפי חבר שהזמין טופו אורגני וסלט נבטי חמניה? לא כי זה נשמע מגעיל, או כמנה שהייתה מסבה אושר לארנב שלכם, אלא כי זה גרם לכם להרגיש שאתם עושים משהו לא נכון עם הקבב שאתם מריירים עליו?

אם השבתם בחיוב לשאלה - מזל טוב, אתם חלק מתופעה עולמית שמדענים סוף סוף הצליחו לפצח. הסלידה מטבעונים, לעיתים שנאה של ממש, אינה בהכרח תולדה של הבדל טעמים. על פי מחקר חדש, היא יושבת עמוק יותר בנפש: בין רגשות של בושה, קנאה והשתקפות מטרידה של מה שהיינו רוצים להיות אבל לא מעזים.

מחקר חדש וראשון מסוגו מאוניברסיטת ואסה בפינלנד, שפורסם לראשונה ב-British Food Journal, ביקש לרדת לשורש הרגשות השליליים כלפי טבעונים. במסגרת המחקר, צוות החוקרים בדק תגובות של 3,600 משתתפים מבריטניה, גרמניה, פינלנד ושוודיה, שדירגו קונים פיקטיביים על סמך רשימות קניות - שחלקן כללו בשר ואחרות תחליפים צמחיים.

טופו. קר ומנוכר,צילום: Getty Images

אינטליגנטים אבל מתנשאים

התוצאה? אלה שצרכו פחות בשר או לא צרכו כלל נתפסו כאינטליגנטים, אך גם כקרים, מתנשאים ומנוכרים. במילות החוקרים, הם עוררו "קנאה עוינת" - שילוב טעון של הערכה וכעס. "התגובות שנצפו כלפי צמחונים וטבעונים התבססו על רגשות כמו קנאה, פחד, בוז וכעס", הסבירו החוקרים. הם מצאו כי עצם קיומו של טבעוני שאינו אומר מילה, מצליח לגרום לאוכל הבשר להרגיש מותקף מוסרית.

למה? מכיוון שטבעונים משקפים סט ערכים שמאיים לערער את הסטטוס קוו החברתי, התרבותי והקולינרי. הם מהווים את "הדיסוננס הקוגניטיבי" בהתגלמותו - חיים את הערכים שאנחנו מאמינים בהם (סביבה, חמלה, בריאות) אך לא בהכרח מיישמים. בקיצור, הם כמו מראה שלא מבקשת מאתנו להסתכל בה, אבל אנחנו בכל זאת מציצים וחוטפים רגשות אשמה.

המחקר מדגיש שמזון הוא לא רק דלק אלא גם סמל זהות. כאשר אדם מוותר על בשר הוא לא רק בוחר תפריט שונה, הוא מאותת שהוא לא חלק מהמסורת, מה"נורמה", מהמשותף. לכן אכילה טבעונית לא פעם מתפרשת כהתנשאות, כאקט של ביקורת שקטה על האחר - גם כשהיא לא מוצהרת.

המחקר מצא שהתגובות החריפות ביותר הגיעו מצד אנשים עם מודעות סביבתית גבוהה - אלה שמכירים בעובדות הקשות על תעשיית הבשר, אך ממשיכים לצרוך אותו. במילים אחרות, מי שכואב לו כועס יותר על מי שמזכיר לו למה כואב.

למרות הקונפליקט, המחקר מציע גם אפיק של תקווה. הכרה במנגנון הפסיכולוגי שמאחורי האיבה עשויה להוביל לשיח פתוח ומכבד יותר. אולי אפילו לארוחת ערב משותפת שלא תיגמר בוויכוח על חלב שקדים. ובינתיים? בפעם הבאה שתראו מישהו מחבק ברוקולי באהבה, נסו לשאול את עצמכם מה זה באמת מעורר בכם ולמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר