"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כבר לא מעצמה: המעמד של ישראל נפגע – וזו הסיבה

אם בעבר חלפו דרך הארץ מיליארד ציפורים בשנה, משבר האקלים הביא לצניחה של עשרות אחוזים במספרן • מה עוד פוגע בהן וכיצד פועלים בקק"ל לשמירה על ציפורי הבר? כל הפרטים

,עודכן
0השמעה
שקנאים עפים בשמי אגמון החולה (ארכיון). צילום: עינבר שלומית רובין - קק"ל

הקיץ עוד לא כאן באופן רשמי, ואי אפשר שלא להרגיש שמזג האוויר הופך להיות חם יותר ויותר – שינויי אקלים אשר פוגעים בתנאיהנדידה של הציפורים. כך, למשל, אנו עדים לשינויים בתזמון של גידול הצמחייה ושיאי שפע המזון באזורי קינון צפוניים, דבר שמוביל לכך שציפורים נודדות, שידעו לתזמן אתהנדידהשלהן בדיוק למועד האופטימלי להגעה למקום הקינון, מגיעות פתאום באיחור ואינן יכולות להצליח בהעמדת הדור הבא באותו אופן שבו עשו זאת בעבר.

לרגל היום הבינלאומי לשמירה על המגוון הביולוגי שחל היום (רביעי), שנועד להגביר את ההבנה והמודעות לחשיבות השמירה על מגוון ביולוגי, ירון צ'רקה, הצפר הראשי שלקק"ל, סיפר ל"ישראל היום" כי אם בעבר היו נודדות בשמי ישראל מיליארד ציפורים בשנה, מה שהפך אותה למעצמתנדידהבחצי כדור הארץ המזרחי, המספר צנח ב-30 השנים האחרונות בעשרות אחוזים, זאת בהסתמך על מחקר השוואתי שנעשה על בסיס נתוני מכ"ם מהשנים האחרונות שטרם פורסם.

נדידת שקנאים בגן הלאומי מגדל צדק, בשנה שעברה // צילום: שחר מגארי – רשות הטבע והגנים


לדברי צ'רקה, מגפות כמו שפעת העופות הפכו לגורם ישיר לצמצוםהנדידהלישראל, כך שהפגיעה בעופות עלולה להוביל גם לפגיעה באיכות החיים שלנו, בני האדם. "בזמן התפרצות קטלנית של שפעת העופות בעולם, התגלו מאות אלפי גופות של שקנאים, אווזים וקורמורנים– עופות מים גדולים שמתלהקים ומקננים במושבות גדולות. נתונים נוספים שאספנו בשנים האחרונות מעלים חשש כי שפעת העופות פוגעת באופן מאוד משמעותי באוכלוסיות רחבות מאוד של ציפורי בר, גדולות וגם קטנות", אמר. "חשוב שנבין: אובדן בתי גידול הנובע בין היתר משינויי אקלים, זיהומים ויראליים וזיהומי רעש גורמים לצמצום המגוון הביולוגי, שהוא הבסיס לחוסן הקיומי שלנו כבני אדם על פני הפלנטה הזו".

במטרה לפעול למען הציפורים, בקק"להקימו את "רשת כנפי קק"ל", שמציעה לציפורים הנודדות אתרי עצירה על גבול הרצועות המדבריות של סיני והסהרה. באגמון החולה פועל כבר יותר מ-4 שנים מרכז אקלום לחיות בר, ש-80% מה"פציינטים" שלו הם ציפורים. שינויי האקלים גורמים לעלייה במספר העגורים החורפים בעמק החולה, וכדי לשמור על האקולוגיה של המקום ולאפס את זיהום הרעש הנוצר בשמירה על השדות החקלאיים, פותחו אמצעים חדשניים ולא מזיקים להרחקת העגורים מהשדות, באמצעות לייזר הנשלט מרחוק ומכוון באמצעות בינה מלאכותית.

"בנוסף על כך, הגברנו את מערכי הדרכה בבתי הספר ובסיורים של מדריכי קק"ל בנושא הציפורים, והעלינו את המודעות לסכנת ההכחדה שבה הן נמצאות וכיצד אנחנו כבני אדם צריכים לפעול בכדי לשמור על הציפורים הנודדות", סיכם צ'רקה. "עלינו להבין כי השמירה על הציפורים והטבע היא האינטרס של כולנו. איכות חיים טובה לציפורים היא תנאי לאיכות חיים טובה לבני האדם".

חסידות באגמון החולה (ארכיון),צילום: עינבר שלומי רובין - קק"ל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר