"לא צריך לרחם על הילדים. צריך להגן עליהם מהחיים, לא מנראטיבים"אמיר חרש הוא הטיפוס הקונבנציונלי הכי לא־קונבנציונלי שתפגשו: עם ילדות סטנדרטית ברמת גן, שירות במודיעין שדה ושלושה תארים, הוא חוקר ספרות ביום, ובלילה – כותב סיפורי אימה שמשלבים זומבים, דרקונים ומלכות ג'וקים • בראיון לרגל צאת ספרו החדש הוא מדבר על הפער בין שני העולמותמעין רוגל30.11.2023
אין אירוע במאה החולפת שגיבורו של מקיואן לא סימן עליו וי. אז איך יכול להיות שבסופו של יום, הוא לא למד דבר?בספרו האישי ביותר, כך על פי גב הספר, מקיואן מספר את סיפורו של גיבור פאסיבי בשם רולנד ביינס, שנע בין שתי מערכות יחסים רעילות • דרך אירועים שעיצבו את העולם ומשחקים, הלכה למעשה, דמות נוספת בספר - אנחנו יוצאים למסע בנפתולי חייו של ביינס, שלא מצליח להתפתח כדמות23.10.2023
על פערי דורות, הזדקנות ופרידה: חצי שנה לאחר מותו, ספרו האחרון של מאיר שלו יוצא לאורב"נֶכֶד קָרָטֶה וְסַבָּא סְנוֹקֶרֶת", מאיר שלו חוזר אל ספרות הילדים שאיתה התחיל את הקריירה שבנה. בכנות נוגעת, הוא עוסק בקשר שבין סב ונכדו, ומלמד את כולנו כמה שיעורים על זיכרון, אהבה וכוחגבי קון29.09.2023
היועמ"שית שכתבה ספר על מעגלי השחיתות: "לא הייתי צריכה תחקיר, אני רגילה לבלאגן"מהלשכה המשפטית של עיריית נתניה, רומית סמסון כותבת על הון, שלטון, פינוי זבל והלם קרב • הרומן החדש "פילים בגינה" מתמקם בנפתולי המסדרונות האפלים של המערכת המוניציפלית • עם גיבורה שעוצבה כמעט בצלמה ובשפה קולחת היא מצהירה: "אני לא מרימה שום דגל" • על האומץ לכתוב: "הייתי צריכה חוג" • על הצבא: "כשהבנים שלי היו בקרבי, דאגתי לנפש שלהם" • ועל הקשר בין ספרות למציאות: "נתתי עותק עם הקדשה לראשת העיר, לדעתי היא לא קראה אותו"קרן דותן08.03.2023
בספרו החדש, ישי שריד לא מותיר תקווה רבה מדיבדומה לספריו הקודמים, שריד מיטיב לתאר את הצד האפל של אלמנטים מכוננים בזהות הישראלית, והפעם של עולם המודיעין ו"אומת הסטארט־אפ" • התוצאה מטלטלת וחשובה, גם אם נגועה בדמויות קלישאתיותאיל חיות-מן23.02.2023
האמת שמאחורי הקונצרטמוזיקה קלאסית משובחת היתה מתנגנת ברדיו הקומוניסטי של הונגריה כשהמשטר ביקש להסתיר חדשות אסורות * הזיכרון הזה הניע את דוד טרבאי לכתוב את הרומן החמישי שלו, "הרביעייה" * בראיון עימו הוא מספר על ילדותו בבודפשט בעידן של התפוררות, ומגלה למה כמעט אין דמויות מתן אורן15.12.2019
אלי עמיר: "אני נער שליחויות תרבותי, מתווך בין העולמות"הוא שימש יועץ לענייני ערבים לרה"מ בשנות ה־60 ומנכ"ל מוסדות עליית הנוער, ספריו זכו להצלחה, אך גם בגיל 82, אלי עמיר לא שוכח לרגע את חוויית ההגירה מעיראק • בראיון לרגל זכייתו בפרס ברנר הוא מנתח כיצד נורי, בן דמותו הספרותי, מבטא את עברו כפליטאיתן אורקיבי29.09.2019
"אמזלג" של יוסי סוכרי: שובו של הגבר המתלבטהרומן החדש של יוסי סוכרי מציג אינטלקטואל מזרחי שיוצא למסע חיפוש/איבוד עצמי * זו יצירה שמעדיפה את הרגשי על פני הרעיוני, ורצופה ברגעים ובזיכרונות שמבקשים לחשוף את הזיוף האידיאולוגיקרן דותן01.08.2019
החלוצה מבולטימורספרה של דבורה הכהן עוסק בהנרייטה סאלד, על פעילותה הציבורית הענפה ואישיותה המסוכסכת • אולם זוהי אינה ביוגרפיה של אישה יחידה, אלא של תקופה סוערת בתולדות הציונות 02.05.2019
כשל משפחתיהרומן החדש של יונתן ברג מתרחק מהעיסוק הקודם שלו בהתנחלות ובצבא - ומפליג ליחסי הורים וילדים √ בראיון עימו, מבהיר ברג מדוע כדי לכתוב ספרות חייבים "להיאבק בעולם", ולמה הוא כבר צופה את המרד של בתו העתידית05.11.2018
הספר "נטל ההוכחה": מרשי טוען אחרתהרומן החדש של אילת שמיר מאופיין באווירת פילם נואר, כיאה למתח בין גיבוריו - עורך דין יהודי ולקוחו הערבי • אבל פוליטיקה דידקטית חוסמת את ההתרחשויות הדרמטיות שהכרחיות לסיפור • ביקורתקרן דותן04.10.2018
"הדברים שאיבדנו באש": גם סיוט הוא חלוםכמו בורחס וקורטאסר, גם סיפוריה של מריאנה אנריקס הארגנטינאית נמשכים אל החידה • אלא שבניגוד אליהם, הכתיבה פונה אל מצוקות חברתיות ומשמעויות פוליטיות, ומאבדת מעט מהחופש שלה • ביקורתקרן דותן16.08.2018
השאלון הקטן: "מתגעגע לשפתה החושנית של נילי מירסקי""השאלון הקטן" חושף את הסיפורים הקטנים מאחורי הקלעים • והשבוע: עם מיכאל שקודניקוב, מתרגם "בית פושקין" מאת אנדריי ביטוב (עם עובד) • מדור חדשקרן דותן02.08.2018
תוך כדי נפילה"לא אימא שלי" מציג משפחה לא מתפקדת וחולאיה • קריאה בספר מבהירה כי המחבר הוא פסיכואנליטיקאי מצוין, וסופר בינוני מאודדריה מעוז26.07.2018
"יקיצה" של ניר ברעם: הילד שמאחורי העיקולספרו החדש של ברעם נכסף אל מחוזות ילדות אבודים בבית הכרם בירושלים • היעדר הסמכות והניכור הדורי - שהעסיקו את ברעם בספריו הקודמים - הם גם עמוד התווך של הרומן הנוכחי שלו עמר לחמנוביץ21.06.2018
ימי התום"התמימוֹת" הוא סיפור פשע אמיתי המגולל תעלומת רצח של חמש ילדות בהונגריה, ובוודאי היה זוכה ליחסי ציבור עולמיים אילו התרחש במינסוטה • השילוב של תיאורי האירועים המדויקים ורגשותיו האישיים של המחבר יוצר פנינה ספרותית של ממש14.06.2018
קר שם בפנים"בית פושקין" נחשב לרומן הפוסט־מודרני הראשון ברוסית • הדמויות שבו הן בבואה של המציאות הסובייטית, שבה גם ספרות אינה מפשירה רגשותאריאל בולשטיין07.06.2018
בחצר של אחמד פאשההרומן של עלא חליחל חוזר לימי המצור על עכו של 1799, ומוסיף לעובדות שכבות של דמיון פיוטי • הספר מספק תובנות נפשיות על מנהיגים ורודנים, וגם מהרהר בגורל הארץ - אילו היתה נופלת בידי מעצמה אירופית אריאל בולשטיין31.05.2018
דיבור צפוף"בחזרה מעמק רפאים" של חיים באר הוא מופע ידענות של מחברו, אך אינו מותיר מקום לדמיון קרן דותן11.05.2018
ללמוד לשתוקאת "נעורים ללא אל" אפשר לקרוא כסיפור חביב על פשע במחנה לנערים, שמתגלגל לריגול הדדי בין מורה לתלמידיו * אלא שבעצם מדובר בסיפור מורכב פי כמה, על מה שעובר אדם ביקורתי תחת משטר חשוך11.01.2018