לאורך שנה, כמעט בכל בוקר, ישב דני קרמן, מגדולי המאיירים בישראל, וצייר •לא לתערוכה, לא לעיתון, לא להזמנה של מוציא לאור, אלא לבת זוגו דאז ניצה בן־ארי • כל ציור הגיע אליה כגלויה, איור ומילים • 300 מהן, שנשמרו במשך שנים ולא ראו אור, הפכו לספר • הטקסטים הרגישים והמצחיקים שקרמן הפליא לנסח שם, נחשפים כאן לראשונה