ריקי פלוארס ג'וניור, שבעבר כיהן ככומר במגה-כנסייה - מוסד דתי ענק עם אלפי מתפללים ושידורים המגיעים למיליוני צופים ברחבי העולם, עבר מסע רוחני ייחודי ומשמעותי שהפך את עולמו ואת ההנחות המקובלות בנוגע לזהות, אמונה ושייכות. סיפורו המרתק והייחודי, מקור לגאווה עצומה עבורו, זכה לאחרונה לחשיפה במסגרת ראיון שהעניק לאתר היהודי הפופלארי "Aish" בו חלק במסע חייו והמעבר הדרמטי מכומר נוצרי שחור לגבר יהודי וציוני גאה.
הכל התחיל בשיחה מקרית עם דודו, כך סיפר בפתיח לראיון. במהלך שיחה שגרתית על כדורסל אמר לו פתאום משפט שהיה עתיד לטלטל ולשנות את עולמו: "אתה יודע שאתה יהודי, נכון?". באותו זמן, ריקי היה מחויב כל כולו לתפקידו ככומר שהוביל תשדירים שהגיעו לעשרות מיליוני צופים. המשפט הזה עורר בו התבוננות מחודשת שגרמה לו לעזוב את אותה זהות דתית ולגלות שורשים יהודיים משפחתיים.
בתור ילד, הוריו שהיו נוצרים שומרים העניקו לו תנ"ך ועודדו אותו לקרוא בו בקביעות, אך תוך כדי קריאת התנ"ך, כך סיפר, הוא מצא את עצמו מחובר ליהדות ולא לנצרות. הוא למד עברית בעצמו, וחש תחושת חיבור מיוחדת וזרה כאחד. בדרשה האחרונה שהעביר בטלוויזיה הפסיק לומר את השם "ישוע" ונתקל בקשיים באמירתו. "בפעם האחרונה שהעברתי דרשה בצילומים לא תשמעו אותי משתמש בשם ישוע", סיפר והוסיף כי תמיד גמגם באותו קטע, "בסוף פשוט התחלתי לומר 'אלוהים'. לא יכולתי לומר את השם 'ישוע'. משהו בפנים ידע", אמר וסיפר שאפילו אביה של חברתו לשעבר נתן לו פעם ספר על יהדות ואמר לו: "זה פשוט מרגיש שזה אתה".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
במקביל, הכנסייה החלה להרגיש עבורו יותר כמו עסק מאשר מקום קדוש. הכספים היו המניע המרכזי, וריקי הרגיש מנותק יותר ויותר. "נתתי מעשר, תרומה של עשרה אחוזים לכנסייה כי הייתי כומר, ואז בכל פעם שהיה חג או יום הוקרה לכומר נדרשה תרומה נוספת. נדרשו אלף דולר ליום הולדת הבישוף, עוד אלף ליום ההוקרה. זה הפך לעומס כלכלי". שיא התסכול הגיע עם פריצת שערורייה כספית בכנסייה שבה כיהן, שהייתה כך סיפר הקש ששבר את גב הגמל מבחינתו והובילה לפרישתו.
לאחר שעזב את הכנסייה המשיך במסע חיפוש רוחני - הוא קרא את הקוראן, כתבים בודהיסטיים, ופילוסופיה הינדואיסטית ואף למד הירוגליפים עתיקים אך כל אותה העת נותרה בו תחושה חזקה כלפי היהדות. אחרי שדודו סיפר לו על שורשיהם היהודיים - סבתא רבתא יהודייה שהיגרה מפורטוגל דרך נמל וירג'יניה הרגיש שזהו ביתו.
ריקי החל לשמור שבת וכשרות באופן עצמאי. כשסיפר לאמו היא גילתה לו שהתפללה עליו את תפילת "השמע" עוד כשהיה ברחם. סממנים משפחתיים קטנים נוספים כמו סירובו של סבו לאכול חזיר בתוך הבית התבהרו כעדויות למורשת יהודית חבויה, וכך, בגיל 36, החל בתהליך הגיור הרשמי. "יהדות תמיד הייתה שם", אמר, "היא רק חיכתה להתגלות. שני הוריי שחורים, אבל יש לנו שורשים פורטוגזיים דרך סבתא רבתא. כך מצאתי את הקשר שלי ליהדות". בהמשך כשהעמיק את המחקר שלו ביהדות ויצר קשר עם הקהילה היהודית הבין שהוא לא לבד. "הרבה אנשים לא מבינים כמה עמוקים שורשי היהדות בקהילות השחורות. פגשתי אחרים עם סיפורים דומים במיוחד כשיצרתי קשר ולמדתי".
בהתחלה רצה להיות שקט וללמוד מאחור בבית הכנסת, אך במהרה מצא את עצמו נכנס לתפקיד ציבורי כיהודי שחור וציוני המאתגר דעות קדומות בציבור ומשקיע את זמנו בהעלאת המודעות לערכי היהדות. ריקי מצא עצמו מעורב בפעילות ציבורית נועזת למשל כשהגיע להפגנת פלשתינים בלוס אנג'לס עם ציצית וכיפה, נושא את דגל ישראל ומנגן את ההמנון הישראלי בעוצמה ברמקולים ברכבו, אקט שזכה לתיעוד והפך לוויראלי ברשת. באוניברסיטת קליפורניה בברקלי נעמד מול שלט ענקי עליו היה כתוב: "Black Jewish Zionist" - יהודי שחור וציוני.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
"אנשים לא ידעו איך להתייחס לזה", סיפר, "עצרו, הביטו ושאלו שאלות, חלק בכבוד, חלק באגרסיביות, כשהשאלה הכי נפוצה הייתה 'יש לך בכלל זכות להגיד את זה?'. כששאלו אותו כיצד הוא תומך בציונות בתור גבר שחור הוא השיב: "ציונות זו זכות להגדרה עצמית. זו זכות למולדת. אתם מאמינים בשחרור שחורים, לא? אז למה ליהודים לא מגיע?. האם אתם מאמינים בזכות להיות קיימים, ללכת בחופשיות בלי לפחד שיתקפו אתכם כי לבשתם חולצה שמישהו לא אוהב או בגלל שיש לכם צלב על הגב? בטח שכן. אז ציונות זו אותה זכות. אני מאמין כי לי ולמשפחתי מגיע מקום לחיות בו בלי לחשוש מפחד או פגיעה. אנשים מנסים להכניס אותך לקופסה. רואים פנים שחורות וחושבים שאתה לא יכול להיות יהודי או תומך ישראל, אבל אני מסרב להתאים את עצמי לסטיגמות של אחרים. החיים שלי הם הוכחה שאפשר להיות גם וגם ולהיות גאה".
"אלוהים שם אותי במיקום הזה מסיבה"
המחאה והמאבק של ריקי מתמקדים באהבה והעלאת מודעות. הוא שגריר בארגון "Love Is Real" (משחק מילים על הביטוי "love Israel") - קבוצה המונה למעלה מ-500 חברים הנאבקת בשנאת יהודים, גזענות ועוני דרך ארגון פסטיבלים, קונצרטים ואירועים חברתיים שהופכים את היהדות למהנה, עכשווית ומכילה כשריקי מציין כי מבחינתו זו הדרך היעילה ביותר להילחם באנטישמיות - אך כצפוי לא כל הציבור מקבל את המסר וריקי משתף בראיון גם על גילוי השנאה שחווה בחייו החל מילדותו.
הוא גדל בשכונה גזענית באוהיו. "חבטו בי בראש עם מחבט כשהייתי בן שמונה ופצעו אותי. הותקפתי על ידי ארגון הקו-קלוקס-קלאן בכיתה י'. שוטרים שלפו עלי נשק פעמים רבות בלי סיבה. עכשיו, כשאני יהודי בגלוי השנאה רק מתחזקת. שמעתי את הדברים המזעזעים ביותר, אבל לגדול באוהיו הכין אותי למה שאני מתמודד איתו היום. חשבתי שזה יהיה הקשה ביותר אבל אין דבר קשה יותר מלהיות יהודי וגם שחור. אני מאמין שאלוהים שם אותי במיקום הזה מסיבה. כשצעקתי על אנשים זה לא עבד, אבל כשבאים אליהם עם אהבה זה עושה את כל העבודה. זה מדגים כמה הצד האחר לא עושה את זה".
פעילותו החלה לקבל תשומת לב גם בישראל: ריקי הגיע לביקור בארץ ודאג לשתף כמובן את עשרות אלפי עוקביו ברשתות ברשמיו וחוויותיו הרוחניות והדתיות כשהוא מתייחס גם לאירועים טראגיים כמו אירועי 7 באוקטובר ולטבח בנובה, ושיתף גם בעובדה שהגיע בדיוק בזמן בו נורו טילים וכך מצא עצמו רץ למרחבים מוגנים ומאריך את הביקור שלו עם סגירת המרחב האווירי. יתר על כן, גם לחייו האישיים יש נגיעה לישראל - בת זוגו, קים, היא ישראלית במקור, רקדנית מקצועית שגרה כיום בלוס אנג'לס ויחד הם מנהלים גם חשבון אינסטגרם משותף שבו מתועדים רגעים מחייהם כולל המסע המשותף המשלב יהדות ואהבה לארץ.
לסיום הוא מבהיר: "אני אומר לאנשים שאהבה היא לא רק רגש רך. אהבה היא פעולה. אהבה היא אחריות. אהבה היא להופיע ולהיות נוכח גם כשקשה. עבורי זה אומר לעמוד לצד יהודים, לעמוד לצד אנשים שחורים ולעמוד לצד כל מי שאמרו לו אי פעם שהוא לא שייך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוהצגת פוסט זה באינסטגרם
