בזמן שניב רסקין ועפר שלח המשיכו במסע הדילוגים מברצלונה למדריד, עם מכבי תל אביב שמג'עגע'ת ביורוליג, בערוץ הספורט לא נמצא אמש (חמישי) צוות שידור שייסע למשחק ליגת העל בין הפועל גליל עליון להפועל באר שבע.
זה היה מפגש בעל משמעות קריטית גם במאבק על כרטיס לרבע גמר הגביע, באר שבע ניצחה בסיום צמוד 70:77, אבל הגליל זה לא ספרד. למי יש תקציב וכוח אדם לאירוע שנערך הרחק הרחק, מעבר להרי החושך, בכפר בלום?
אז מה עושים? עודד הלפרין והפרשן אלי סהר שידרו דרמה, מהאולפן בהרצליה, שם הם מילאו במהלך הערב משימות כדורסל נוספות. או שאולי הם כן הגיעו לאולם בכפר בלום, במסוק, והספיקו לחזור. כשצריך לחסוך ולחפף, השמיים הם הגבול.
מאבק העליבות של שחר ועובדיה
קנס כספי בסך 50 אלף שקל הטיל אתמול דיין ההתאחדות, עו"ד נעם ליובין, על מכבי חיפה – פי חמישה יותר ממה שדרש התובע. מעיון בפסק הדין, ממש לא קשה להבין מה הזניק את רף הענישה כלפי מעלה, חוץ מתוכן הכרזה המבזה בדרבי.
זו הייתה כמובן התגובה המביכה שנזכרה מכבי חיפה לפרסם קרוב ליממה אחרי האירוע, ובמיוחד המשפט: "המועדון חש אי נוחות למראה דגל הפריסה". מהכרעת הדין ניכר כי למקרא הדברים, הדיין ליובין נע באי נוחות בכיסאו. הרי את "אי הנוחות" של ראשי המועדון אפשר היה לפתור מבעוד מועד, בהרבה פחות מ-50 אלף שקל, באמצעות החלפת הריפוד במושביהם של הנשיא יעקב שחר והמנכ"ל איציק עובדיה ביציע האח"מים.
לכן, עם כל הכבוד לניסוח המתפתל הנ"ל, מעניינת הרבה יותר הייתה תגובת ארגון "הקופים הירוקים" – אדריכלי השלט - לתגובה המכובסת שמסר המועדון. "מכבי חיפה מסירה אחריות מהכל, תוך טענה שהם לא ידעו מהתוכן - על אף שהם ידעו, עודכנו ואישרו", נאמר בהודעת הארגון, שאף נקב בשמו של המנכ"ל: "איציק עובדיה עודכן במלוא תוכן התפאורה ב-16.09.25, לפני הדרבי הראשון של העונה בו התפאורה הזו הייתה אמורה להיפרס. מי שרוצה במכבי לערער על העובדה הזאת, מוזמן לנסות אותנו. שקרנים שישרפו את כולם כדי לשמור על התחת שלהם".
אז נכון, גם את הבעיה שהוצגה במשפט האחרון אפשר היה לפתור, באמצעות שדרוג הריפוד בכיסאות הבעלים והמנכ"ל באצטדיון, אבל זו לפחות תגובה עניינית וישירה. יש בה תאריך מדויק ושם מפורש, שניתנים לבדיקה. להאשמה החריפה של "הקופים", המועדון לא טרח אפילו להגיב.
מכיוון שכך, מתקבל הרושם ש"הקופים הירוקים" הם אלה שמציגים את העובדות לאשורן, בעוד שמכבי חיפה אכן מתחמקת מאחריות ולא נענית להזמנה "לנסות אותם". כלומר, המועדון הוא זה שחושש מהאמת ומהאולטראס כאחד.
מבחינה ויזואלית ניתן להמחיש זאת בעזרת איור של חמישה גברתנים מהארגון, הניצבים מאחורי ספה לבנה, שבמרכזה יושב מנכ"ל קטן וחיוור. איפה הבוס שלו? מתחבא מתחת לספה.
