איזו הזדמנות. מכבי תל אביב קיבלה את הכוכב האדום פצועה וחבולה, עם חצי סגל בחוץ כולל הסקורר המוביל ג'ורדן נווארה. בנוסף לזאת הקבוצה מבלגרד איבדה שחקנים שיצאו בחמש עבירות והגיעה קצרה ועייפה לדקות הסיום. את כל זה מכבי לא ניצלה. כמו שהיא לא ניצלה את היכולת הבינונית של פנאתינייקוס במשחק הקודם.
מכבי בין סוגרות הטבלה של היורוליג עם 25 אחוזי הצלחה ואם זה יימשך כך, היא תהיה שם גם בסיום כפי שקרה בעונה שעברה. הבעיות הן סיפור ארוך, אבל הבולט מכולם הוא לוני ווקר. לכאורה מספרים טובים - 18 נקודות, אבל זה מטעה. היו לו 22 אחוז לשתיים והכי חשוב - בדקות הסיום הצמודות הוא לא היה שם. הביאו את ווקר כדי לנצח משחקים והוא לא ניצח אפילו אחד.
כל העונה הזו של ווקר מסתכמת במחצית אחת - 23 הנקודות שלו ב-20 הדקות הראשונות מול ריאל מדריד. בשאר שבעת המשחקים וחצי הוא בעיקר מבליח פה שם, בא ונעלם, לא יציב ובעיקר לא סוחב את הקבוצה על גבו. הרכש במעל שני מיליון דולר של מכבי ת"א, האיש שמשתכר הכי הרבה מכולם ובפער, אולי מספק נקודות, אבל לא מספק את הסחורה.
בעיית הריבאונד לא קשורה לאי החיזוק
זה קודם כל ווקר, אבל זה לא רק ווקר. שורת הבעיות של מכבי ארוכה, מדברים על חוסר בחיזוק, אבל הגנה, רצון ומחויבות זה לא קשור לחיזוק. שוב הקבוצה סופגת כמעט 100 נקודות, כמעט 60 במחצית הראשונה ההגנתית המביכה. הגנה זה על השחקנים, אבל קודם כל המאמן שלא מוצא פתרונות.
הוא לא מוצא פתרונות גם בריבאונד וזה פשוט לא ייאמן. 19 ריבאונדים בהתקפה לקחה פנאתינייקוס על הראש של מכבי והכוכב האדום כבר לקחה 24. עם מספרים כאלה לא תנצח משחקים. ריבאונד זה לא רק עניין של גודל ומחסור בסנטר, זה גם רצון ומחויבות. התכונות האלה היו אתמול אצל המנצחת שנלחמה יותר, הייתה אגרסיבית ובקיצור רצתה יותר, זאת למרות שמכבי הייתה חייבת את הניצחון.
על הצורך של מכבי ברכז וסנטר אנחנו כותבים אחרי כל משחק. על הבעיות בריבאונד כבר כתבנו, אבל ההבדל העיקרי במשחק אתמול היה הרכז של היריבה קודי מילר מקינטייר. הופעה אדירה שלו שמה תמונת מראה למה שחסר למכבי מתחילת העונה. החוסרים בולטים אבל צריך לומר: אי אפשר לדבר כל הזמן על מי שאין, צריך לעשות יותר עם מה שיש. מעבר לזה, אין במכבי שחקן יציב אחד מתחילת העונה. לא התכוונתי לשחקנים יציבים בחולשתם.
