האם הכדורסל האירופי מוכן לדבר הכי גדול שנחת עליו בשנים האחרונות? המפעל הרדום והסינטטי שנקרא היורוליג, הולך לקבל את קבוצת הכדורסל הכי סקסית, הבעלים הכי לא צפוי והקהל היחיד שיכול לתת פייט לכל מיני בלקנים ויוונים. לילה טוב אירופה וברוכים הבאים לגיהנום של האדומים.
מה עושים עם זה שהפכנו להכי טובים, להכי מצליחים, להכי עשירים? הכרנו את זה קצת מהכדורגל במסע ההוא באירופה, אבל בכדורסל? מי דמיין בכלל שבשנה שבה מכבי תל אביב מטיילת באירופה רק כדי להשתתף ולא להתחרות, הפועל תל אביב תהפוך לדבר הכי גדול בכדורסל הישראלי.
הפועל שיחקה שנה שלמה בלי בית במגרש נידח בבולגריה, גברה על קבוצות ספרדיות (המומחים הישראלים בענף אומרים שזו הליגה הכי תחרותית באירופה וברמה הכי גבוהה. אבל אין מאמן ומומחה כדורסל אחד בישראל ברמה של איטודיס, ומעולם לא היה, אז קחו אותם בפרופורציות). הפועל גם שרדה מריבה טיפשית בין הקומץ לבעלים ועוד רגע היא תנסה להביא את התואר שהאוהדים חשבו שלא יראו בחיים: אליפות בליגה המקומית.
עופר ינאי הגיע כדי להגשים את החלומות שלו ואת החלומות של הפועל תל אביב. הוא הבין שמה שלא הולך עם כח וכסף, יילך עם עוד יותר כח וכסף. לא הייתה תופעה כמו ינאי בכדורסל הישראלי, וחבל לנסות להשוות לכל מיני נחום מנברים ותופעות חולפות.
הפועל תל אביב הפכה להיות הדבר האמיתי, ומי יודע איך מהלוזרים הכי גדולים בהיסטוריה של הספורט הישראלי, הפכנו להיות אלו שבוז׳י הרצוג, ביבי נתניהו, רון חולדאי ומיקי זוהר עומדים בתור כדי לברך אותם בטלפון. אתה לא חייב לענות תומר גינת, שירדפו אחרייך קצת.
