לא מעט מאמנים זרים נחתו לאורך השנים בארץ, מתוך תקווה שירימו את הרמה של הכדורגל שלנו. ספורים מביניהם עשו זאת, בעוד רובם עזבו כלעומת שבאו, בלי לתרום יותר מדי. שבוע לאחר שסיים את תפקידו במכבי חיפה, בחרנו את חמשת הזרים שעמדו על הקווים בליגת העל - והצליחו להיות יותר גרועים מדייגו פלורס.
5. לואיס פרננדס, בית"ר ירושלים
ייתכן וחלקכם ירימו גבה נוכח כניסתו של הצרפתי, שאימן גם את נבחרת ישראל, לרשימה השחורה הזו, אבל כגודל הציפיות ממנו בקבוצה מהבירה, כך גודל האכזבה. הוא הגיע בקול תרועה בקיץ 2005, מצוייד בכסף גדול ושמות גדולים שארקדי גאידמק סידר לו, אבל אפילו לא לרגע היה חלק ממאבק על תואר.
בית"ר ירושלים אמנם סיימה במקום השלישי בליגה, אבל המרחק בינה לבין האלופה בסיום העונה, מכבי חיפה, עמד על לא פחות מ-17 נקודות. אם זה לא מספיק, בית"ר הודחה מגביע המדינה כבר בשלב שמינית הגמר, כשהפסידה בבית להכח רמת גן.
4. אייטור קראנקה, מכבי תל אביב
יש שיגידו שהוא יכול היה להיות קרוב יותר לצמרת הכושלים, כיוון שהגיע לארץ עם הילת ריאל מדריד, הקבוצה בה בלט כשחקן הגנה. בכל מקרה, הוא נכנס לרשימה כיוון שלא עמד בציפיות ובסטנדרטים שהציב כאן מיטש גולדהאר, מהרגע שהחליט כי רק מאמנים זרים יעמדו על הקווים של הצהובים.
הוא הגיע למכבי תל אביב באמצע עונת 2022/2023, סיים עם הקבוצה במקום השלישי והודח בחצי גמר הגביע, אבל הטריגר לפרידה ממנו, שהגיעה אחרי סיום העונה וזמן קצר לפני שהיה אמור לפתוח את זו שאחריה, היה אחוזי ההצלחה הנמוכים שלו - הגרועים ביותר בקבוצה מזה עשור.
3. ססאר מנדיונדו, הפועל תל אביב
מה אפשר לומר על המאמן שהיה כאן תקופה קצרה כל כך ב-2015, ובכל זאת הצליח להשאיר רושם שלילי גדול כל כך. הספרדי הגיע לאדומים עם רזומה קלוש כמאמן ראשי - של קבוצת טורחון מהליגה הרביעית במולדתו, ובכל זאת התקוות ממנו היו מופרזות. להנהלת הפועל לקח זמן קצר להבין כי מדובר בבלוף, והוא סיים את תפקידו בישראל אחרי שני מחזורים בלבד. ללא ספק, המוזר מבין חברי הרשימה.
2. ליטו וידיגאל, מכבי תל אביב
אם מנדיונדו היה עוף מוזר, אז הברזילאי שהגיע לצהובים בפברואר 2017, הצליח להתעלות עליו, ולראשונה אפילו ערער על קבלת ההחלטה של גולדהאר לדבוק במאמנים זרים. הוא תפס את מקומו של שוטה ארבלדזה, שהיה קרוב להיכנס לרשימה האת. וידיגאל זכה לחוזה לעונה וחצי, אבל שלושה חודשים בתפקיד הספיקו כדי להיפטר ממנו, כשאיש לא הבין איזו שיטת משחק אם בכלל הוא ניסה להנחיל לשחקנים.
1. רנה מולנסטיין, מכבי חיפה
אולי כהומאז' לדייגו פלורס, את הפסגה הלא מחמיאה תופס מאמן ירוק אחר, שהגיע עם רזומה של עונה כמאמן בפרמייר ליג, בפולהאם, ותקופה מכובדת כעוזר מאמן במנצ'סטר יונייטד, בשנים האחרונות הגדולות שלה תחת אלכס פרגוסון. מה הוא הביא מכל זה למכבי חיפה בעונת 2016/2017? כלום.
מולנסטיין שרד בתפקיד בקושי חצי שנה, ובדומה למאמנה הנוכחי של הירוקה, ברק בכר, הוא פוטר אחרי תבוסה משפילה בדרבי להפועל חיפה (3:0). בניגוד לפלורס, עמד לרשותו סגל מרשים יותר, והכישלון בחיפה גם סימן את סוף דרכו על הקווים כמאמן ראשי, למעט הבלחה לא מחמיאה בליגה ההודית.
