לאורך השנים חלק נכבד ממאמני הכדורגל בישראל טענו שגילי ורמוט היה אחד השחקנים המוכשרים ביותר שצמחו כאן. היום (שלישי), ביום הולדתו ה־40, חמש שנים לאחר שתלה את הנעליים בסיומה של קריירה שבה היה הכל מהכל, הוא מדבר בפתיחות בראיון ל"ישראל היום".
בכדור הוא כבר לא בועט - אבל בנושאים בוערים רבים הוא עדיין עושה זאת, בזכות הקריירה החדשה שלו בבית הפודקאסטים של "אול אין", לצד חברים מהמגרש. "אני נהנה מאוד משיתוף הפעולה עם רועי זריהן. זה הדדי, והעובדה הזו גורמת להצלחה", הוא מספר.
האם אחד הזרזים להצלחה היה הבאתו של עומרי קנדה?
"הוא הגיע אחרי שלושה חודשים והוסיף. הפודקאסט מקצועי, אבל הומור תמיד עובד. אנשים גילו אותו וזה תפס".
אתה גם פעיל מאוד ברשתות החברתיות בנושאים פוליטיים.
"היתרון הוא שאני כבר לא שחקן ולא עושה חשבון לאף אחד. אני הולך עם האמת שלי. אסור לשתוק מול מה שקורה, ומי שלא מדבר הוא בעיניי משתף פעולה עם ראש הממשלה ועם ההנהגה ההזויה הזאת. אני לא ימין ולא שמאל, אבל צריך להתנגד לשחיתות, לריקבון ולפגיעה בביטחון המדינה. ברשת X ובאינסטגרם אני מעלה עובדות - חשוב לי לשתף את האמת".
האם תיכנס לפוליטיקה אם תקבל הצעה מתאימה?
"ממש לא. טוב לי במקום שאני נמצא בו. האופי שלי לא מתאים לפוליטיקה, אבל אני עדיין יכול ורוצה להשפיע על דעת הקהל. צריך לדאוג למדינה ולאזרחים, ולא לשליט. בעיניי זאת שליחות".
"לא מקנא באף אחד"
אחרי הפרישה ורמוט ניסה את כוחו באימון קבוצות נוער, אבל לא מצא את עצמו: "אני זוכר ילדים בני 15 שאימנתי ושהיום מצליחים בבוגרים, כמו נועם בן הרוש, ירין לוי, אורי עזו וניקיטה סטויאנוב, אבל מהר מאוד הבנתי שאני לא נהנה".
לאחר מכן הגיעה ההצעה מהפועל רמת גן, שבה היה מנהל מקצועי. "זה היה תפקיד שוחק בליגה הלאומית, והיה קשה להשפיע, בטח על יו"ר שאמנם הביא אותי אבל עדיין רצה להחליט. לכן החלטתי שזה פחות מתאים לי".
נחזור לקריירה שלך על המגרש. מיצית את מלוא הפוטנציאל?
"לא ממש. כולם אומרים את זה, ואני רואה זאת כמחמאה. אם מישהו אומר ששחקן מיצה את מלוא הפוטנציאל, אז אפשר להגיד שאותו שחקן עשה הכל, אבל זה כנראה אומר שהוא לא מספיק מוכשר. בכל מקרה, אני חי בשלום עם הקריירה שלי".
כשאתה רואה את המעבר של אוסקר גלוך לאייאקס, אתה חושב שגם בחו"ל לא מיצית את עצמך?
"אני לא מקנא באף אחד, וכששמים חולצה של אחד המועדונים הגדולים בהיסטוריה על שחקן ישראלי, אני מקנא בקטע טוב. הוא גם קיבל את מספר 10, וזה מראה כמה מעריכים אותו במועדון האגדי הזה".
בוא נחזור ללילה שבו עברת מהפועל ת"א למכבי ת"א.
"נוצר אז מצב בעייתי, כי העסקה נסגרה בין המועדונים הרבה לפני אותו דרבי שאחריו עברתי. איתי דיברו אחרי המשחק. זה היה היום האחרון של מועד ההעברות, וזה יצא רע, כי הייתי אולי השחקן הנאמן ביותר להפועל ת"א, וויתרתי על הרבה כסף בקריירה למענה".
יש לך גם סיפור פיקנטי שקשור למעבר בין שתי הקבוצות.
"עמדתי לחזור להפועל בתקופת אמיר כבירי. הוא ביקש מאבא שלי לבוא לביתו וסיכם שם את התנאים שלי. הוא אמר שייפנה למכבי, אבל למחרת לא ענה לטלפון. הוא עוד הלך והדליף לתקשורת שאבא שלי פנה אליו ויזם את הפגישה. ואז לא נותרה לי ברירה, ובכלל עברתי למכבי חיפה, למרות שרציתי מאוד לחזור להפועל".
מה אתה חושב על שמונה זרים בליגת העל?
"החלטה שגויה. זה לא הוגן כלפי השחקנים הישראלים. לא יכול להיות שעל זר משלמים 25% מס, ועל הישראלי כפול ועוד תשלומים של ביטוח לאומי. ההחלטה פוגעת בשחקנים המקומיים, ויראו את זה - כמו שרואים את זה בקפריסין, שם הפגיעה היא גם בנבחרת".
מה אתה מאחל לעצמך בגיל 40?
"זה יום הולדת עם מספר קצת מחייב. אני כמובן מאחל לעצמי בריאות, וגם למשפחתי. אני גם מאחל להחזרת החטופים, ושהמלחמה הזאת תסתיים, כי חבל על כל חייל שנופל. אני מאחל למדינה שמתרסקת לשקם את עצמה עם הנהגה חדשה ונקייה, ומאחל לעצמי לראות עתיד טוב יותר לילדים שלי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו