מכבי חיפה אומנם הצליחה לעבור לבסוף את המשוכה הבלארוסית אך הדרך שבה זה קרה מאכזבת ומדאיגה. לא די בכך שאין גרף שיפור ביכולת הקבוצה, אלא שניתן לראות שהמאמן דייגו פלורס מאמין בצורה שאיננה ברורה ומתקבלת על הדעת בגוני נאור שפתח פעם נוספת אתמול (חמישי), על אף המשחקים החלשים שלו מול בית"ר ירושלים במשחק האירופיות ובמשחק הראשון מול טורפדו ז'ודינו בשבוע שעבר.
חבל בעיקר עבור השחקן שיחטוף אש שהוא לא אמור מצד הקהל שלא יהיה סבלני כלפיו. נכון, עוד לא ניתן לגבש הנחה מוצקה על פלורס, אך מאמן שמתעקש לפתוח ולסיים משחקים עם נאור כשעלי מוחמד כשיר הוא מאמן מדאיג. על כך אפשר גם להוסיף את היכולת הנרפית בשני המשחקים מול יריבה ברמה מאוד נמוכה. נכון לעכשיו, אין טביעת אצבע של מאמן וגם קבלת ההחלטות שלו לא ברורה.
אל תחמיצו: הדיווחים, הניתוחים והסיפורים - הכל מחכה לכם עכשיו בעמוד הספורט של "ישראל היום" - לחצו כאן
ובכל זאת, היו גם שחקנים על הדשא. ליסאב עיסאת פוטנציאל טוב אך עדיין לא ברמה של שון גולדברג שיצטרך להתחיל לחזור לכושר ולהרכב, איאד חלאילי כישרוני מאוד אך ייתכן שעוד בוסרי מדי, נאור זה נאור, דולב חזיזה למרות השער והרומנטיקה זה כבר לא זה, קסנדר סברינה שההגעה שלו למכבי חיפה היא חידה לא פתורה, זה ממש לא רק האפאתיות המשגעת אלא שהוא גם פשוט שחקן כדורגל לא טוב, וג'ורג'ה יובאנוביץ' שזקוק כמו אוויר לנשימה לגול הראשון שיחזיר לו את הביטחון.
נקודות האור היחידות אמש היו גיורגי ירמקוב שעושה רושם טוב עד כה, קנג'י גורה שעלה מהספסל, היה פעיל מאוד וגם בישל את השער השלישי, טריבנטה סטיוארט שעם תנועה טובה לקרוב כבש את שער הבכורה שלו ואיתן אזולאי, שעשה שני משחקים טובים ביחס לרמה שהציג בעונה שעברה. היריבה בשבוע הבא היא אופרה אחרת לחלוטין ושם האמת המרה שהייתה אמורה כבר להיות ברורה, תחלחל גם להנהלת המועדון, שמתעקשת לעשות פעם אחר פעם צעד אחד קדימה ושלושה לאחור.
מכבי חיפה רק נחלשה
אם עד לפני שלושה ימים היה ניתן לומר שמכבי חיפה הנוכחית חזקה ממכבי חיפה שסיימה את העונה החולפת, הרי שכעת אי אפשר לומר זאת יותר, ואף להיפך. מכבי חיפה שהצליחה להביא הקיץ ארבעה זרים איכותיים (פייר קורנו, יובאנוביץ', יילה בטאיי וסטיוארט) ועל כך מגיעות לה כל המחמאות למרות הפריסה הלא ברורה שלהם, הצליחה גם לאבד את שלושת הישראלים הטובים ביותר שלה (מחמוד ג'אבר, דין דוד ודיא סבע).
הדבר ממשיך את המגמה של שלוש השנים האחרונות - אובדן בלתי פוסק של הישראלים האיכותיים להם אין תחליף בשוק, שכן למרות העלאת מכסת הזרים לשמונה, היא עודנה קיימת, מה שאומר שהשחקן הישראלי ימשיך להיות מצרך מבוקש וששחקן ישראלי איכותי ימשיך להיות מצרך נדיר.
את האובדן של עומר אצילי, מוחמד אבו פאני, נטע לביא, ענאן חלאילי, ג'וש כהן הרגישה הקבוצה על בשרה בשנתיים האחרונות, בעיקר מהסיבה שלא הגיעו להם תחליפים ברמתם שאינם קיימים בכלל. יחד עם ג'אבר, דוד וסבע נגרעו מסגל הקבוצה גם ליאור רפאלוב שפרש וגדי קינדה ז"ל. כלומר, חמישה ישראלים איכותיים, כשהרכש הישראלי שהגיע הוא מיכאל אוחנה וגורה בלבד. זה לא רציני.
אי אפשר לחפות על העזיבה של סבע
העזיבות של ג'אבר ודוד היו מכה מקצועית קשה עבור הקבוצה אך הם דבר שעוד אפשר היה, לפחות באופן זמני, לחפות עליו עם חלוץ זר (הגיעו שניים איכותיים) ועם קשר אחורי שטרם הגיע. על העזיבה המסתמנת של סבע אי אפשר לחפות מהסיבה שגם לולא הייתה הקבוצה מסונדלת עם מכסת זרים מלאה, כמעט בלתי אפשרי להביא שחקן זר ברמתו.
סבע היה אחראי בעונה שעברה על 36 שערים (20 שערים ו-16 בישולים בכל המסגרות). זה נתון חריג ויוצא דופן לכל שחקן, בין אם ישראלי ובין אם זר, אין לזה אח ורע. סבע הוא לא רק הקילר והישראלי הטוב בליגה, אלא גם השחקן היחיד בסגל הקבוצה שיכול לייצר לאחרים באופן קבוע (שני בליגה בניסיונות למסירות מפתח בעונה שעברה).
הקהל הירוק התרגל בשנים האחרונות לשחקנים פנטזיסטים עם קסם ברגליים וטופ אייקיו כדורגל עם צ'רון שרי, סבע וכמובן שגם אצילי וחזיזה בשיאו. הקהל ובעיקר המועדון כבר שכחו איך נראית קבוצה בלי שחקנים כאלה, אבל בעשור השחור קישטו את הסגל אינספור שחקני רוחב בינוניים וחסרי מעוף. זה היה קשה לצפייה, עד כדי רמה של התלהבות ממסירות עומק של שלומי אזולאי הקשר.
אחרי העזיבה של סבע, ייתכן שאנחנו נחזור לראות מחזות דומים עם שחקנים לא מספיק יצירתיים, דבר שישפיע מאוד על צמד החלוצים החדשים שלא יוכלו להביא את עצמם לידי ביטוי (בעיקר יובאנוביץ' שלא יודע לייצר לעצמו). במכבי חיפה חיים כעת על פנטזיות שמתיאס נהואל יהיה השחקן שהם דמיינו שיהיה, כשהוא גם חוזר מפציעה קשה אחרי שמונה חודשי היעדרות ועל מיכאל אוחנה. אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.
הצעדים שמכבי חיפה חייבת לעשות
איציק עובדיה, רפאלוב ובעיקר יעקב שחר צריכים להחליט האם הם מוכנים לעשות את כל מה שניתן לעשות כדי למקסם את פוטנציאל ההצלחה של הקבוצה העונה. אם הם באמת רעבים ורוצים בכך, השחרור של סברינה, נהואל והקפאה/השאלה זמנית של פדראו הפצוע, עד שקורנו יקבל את האזרחות הישראלית, על מנת להביא שלושה זרים בעמדות הקשר האחורי, 10 וכנף ימין, יחד עם לעשות כל מה שניתן על מנת להחזיר לקבוצה את אבו פאני. אם הצעדים הללו ייעשו, ידע כל אוהד ירוק שהנהלת המועדון עשתה ה-כ-ו-ל בשביל להצליח.
באשר לאבו פאני, לא בכל קיץ נופלת בידי הקבוצה הזדמנות להחתים שחקן בית ישראלי ומנהיג סופר איכותי בן 27 בשיא הקריירה שלו, שלפי הדיווחים גם מעוניין לחזור ולשחק במועדון. זו הזדמנות שבמכבי חיפה חייבים למצות. אם לא לעצמם, אז בשביל האוהדים שסופגים כעת פעם נוספת עזיבה של שחקן משמעותי חשוב בדמותו של סבע.
