עבאס סואן נחשב לאחד הסמלים של הכדורגל הישראלי בחברה הערבית בכלל, ובבני סכנין בפרט. הקשר שיחק גם במכבי חיפה ובהפועל קריית שמונה, אך נצרב בתודעה בעיקר בזכות הזכייה ההיסטורית בגביע המדינה עם בני סכנין. כיום, בגיל 49, הוא נמצא אומנם הרחק מאור הזרקורים – אבל ממשיך לגדל את דור העתיד של סכנין ולחפש את "עבאס סואן הבא".
"יש לי בית ספר פרטי לכדורגל עם מספר קבוצות ליגה עד שכבת גיל נערים ג’, והטובים שבהם מצטרפים בהמשך לבני סכנין", מספר קשר העבר. "מעבר לכך, אני גם מורה לחינוך גופני וסגן מנהל בית ספר בסכנין".
יש רצון לאמן קבוצות בוגרים?
"אני מקבל לא מעט הצעות, ועוד לא סגרתי שום דבר, אבל בוחן את כל האפשרויות – גם כמאמן וגם כמנהל מקצועי. אבחר במה שהכי טוב עבורי".
למה לדעתך יש קריסה כלכלית בקבוצות מהמגזר הערבי?
"זה נובע מהתדרדרות כלכלית של הרשויות המקומיות, שמשפיעה גם על הספורט והכדורגל. המצב רק הולך ומחמיר. בסכנין כולם מתלכדים העונה, כי כמעט הכול כבר התפרק. בליגות הנמוכות אין בכלל משקיעים. אין היום אנשים עשירים כמו יענקל’ה שחר שבאים להשקיע – חוץ מסעיד בסול, שהוא באמת תופעה".
בדיעבד, אתה חושב שמיצית את מלוא הפוטנציאל שלך כשחקן?
"אם הייתי גדל במועדון גדול, הייתי מגיע הרבה יותר רחוק. בזמנו היה סקאוט במכבי חיפה שמאוד רצה אותי, אבל זה לא הסתדר כלכלית. ברמת הבוגרים אני חושב שמיציתי – עשיתי דרך ארוכה מליגה א' עד ליגת העל והנבחרת. לא חלמתי שאגיע למעמד כזה".
לא יצאת לשחק בחו"ל. אתה רואה בזה פספוס?
"אם באמת הייתי רוצה לצאת לחו"ל – הייתי יוצא. אבל בתקופה שלנו זה היה הרבה יותר קשה מבימינו. אני לא מסתכל אחורה אף פעם".
יש לא מעט שחקנים מהמגזר שהצליחו באירופה בשנים האחרונות – אבו פאני, דאבור, ענאן חלאיילי. מה השתנה?
"גם בדור שלנו היו שחקנים מוכשרים, אבל היום הרבה יותר קל לצאת לחו"ל. אני דווקא חושב שזה מזיק לכדורגל. אני רואה ילדים בני 14–15 שמגיעים לאימון עם סוכן, וההורים שלהם רוצים לקבוע למאמן את ההרכב. אני מבין שכל הורה רוצה את טובת הילד שלו, אבל יש דרך לעשות את זה. צריך לכבד את המאמן ואת המועדון. ברור שכל מועדון רוצה לפתח כישרונות – אבל זה לא יכול לבוא על חשבון הכתבה מבחוץ".
עד כמה קשה להיות ערבי-ישראלי מאז 7 באוקטובר, במיוחד כאחד שדוגל בדו-קיום?
"נראה שיש הסתכלות לפני ואחרי 7 באוקטובר. לצערי, הלכנו למקומות לא טובים בגלל קיצוניים וגזענים שהתחילו להשמיע את עצמם בפומבי וגורמים לנזק עצום לחברה הישראלית ולדו-קיום. אני חי בצפון ובחיים לא הרגשתי הבדל – עד שכל מיני פוליטיקאים התחילו לקחת את זה למקומות לא נכונים".
פוליטיקה מעניינת אותך?
"ממש לא. זה מקום לאנשים מסוימים. אני לא רוצה לפגוע באף אחד - חלק מהם אני מעריך ומכבד - אבל פוליטיקה זה מקום מלא רעל".
כמה כאב לך לשמוע על המצב של בני סכנין בקיץ האחרון?
"כשהתחיל כל הבלגן, התפללתי שאבו יונס לא יעזוב. הוא היחיד שיכול לנהל את המועדון בזכות הידע והניסיון שלו. הוא מכיר את המערכת מבפנים. הייתה דאגה אמיתית כשהוא שקל לעזוב – כי בלעדיו סכנין הייתה הולכת לפירוק. אני שמח לראות התלכדות סביב המועדון, תרומות ורכישת מנויים – דברים שלא היו פה בעשור האחרון".
חשבת על תפקיד מקצועי בבני סכנין?
"אני אוהב לעבוד עם ילדים ונוער, כך שאולי בתור מנהל מקצועי של מחלקת הנוער. אני חושב שהמחלקה צריכה לעבור ריענון. לצערי, כמעט ואין היום שחקני בית, אבל אני בטוח שעם עבודה נכונה – תוך 3–4 שנים יהיו רבים".
שיחקת גם במכבי חיפה. מה לדעתך הסיבה לכישלון של העונה האחרונה?
"בשבילי - סכנין במקום הראשון ומכבי חיפה במקום השני באהבה שלי. ידעתי שתבוא נפילה - עזבו שחקנים מרכזיים, הייתה טלטלה גדולה, והחלפת המאמנים רק הזיקה. מאמן כמו ברק בכר, שהצליח, לא מפטרים כל כך מהר. לדעתי, הלחץ מהאוהדים ומהסביבה שיחק תפקיד - אבל מאמן ברמה כזו לא עוזבים בקלות".
דיא סבע צריך להישאר בעונה הבאה?
"יש לו חוזה לעונה הבאה, קודם כל. בעיניי הוא היה השחקן הכי טוב בליגה בעונה שעברה, למרות חוסר ההצלחה של חיפה. אני לא חושב שתהיה לו הצעה ממכבי תל אביב או באר שבע, אבל אם תבוא הצעה מחו"ל - שילך. אם לא אז שיישאר. חיפה תתקשה מאוד בלעדיו".
שאלות קצרות:
באיזה מועדון הכי נהנית?
"תלוי. מבחינת שקט וכסף, אז מכבי חיפה. מבחינת אווירה ובית, בני סכנין".
מי המאמן שהכי השפיע עליך?
"לחמן ורן בן שמעון. לחמן הוא מאמן ענק עם רגעים מטורפים. רן בן שמעון הוא מודל שאני לוקח איתי - חכם, מדבר בגובה העיניים, דובר אמת ומוציא מהשחקנים את המקסימום. נהניתי מאוד לעבוד איתו".
השחקן הכי טוב ששיחקת איתו ונגדו?
"נגד - יניב קטן. איתו, יש לי שניים: יוסי בניון, השחקן הכי מוכשר בכדורגל שלנו, ואלון חרזי - אישיות אדירה, אדם שקט שמשרה ביטחון ועושה את העבודה שלו בשקט".
מה היה רגע השיא שלך בקריירה?
"זכייה בגביע עם סכנין - זה שינה את כל התפיסה של החברה הערבית בכדורגל הישראלי, ונתן הכרה מלאה למועדון. כמו שאומרים - עלינו על המפה".
מה הפספוס הכי גדול בקריירה שלך?
"הייתה לי הזדמנות לשחק בהפועל תל אביב הגדולה של דרור קשטן ז"ל, שרצה אותי – אבל העסקה נפלה בגלל כסף בין שני המועדונים".
מה תהיה סגירת מעגל מבחינתך?
"להיות חלק מהבוגרים של בני סכנין, לא משנה באיזה תפקיד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו