"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בעיית הנשק במגזר דורשת טיפול שורש
לאחר שנים רבות של הזנחה, אנו מצויים בנקודת שבר קריטית ביחס לדו־קיום בעיר לוד • הנשק החם בידי האוכלוסיה הערבית מהווה סכנה לכלל התושבים • יש לתת הוראה חד־משמעית לכוחות הביטחון הפועלים בעירו ליזום מהלכים אקטיביים כדי למגר את התופעה
פרעות במהלך מבצע שומר החומות (ארכיון) | צילום: רויטרס

בעיית הנשק במגזר דורשת טיפול שורש

לאחר שנים רבות של הזנחה, אנו מצויים בנקודת שבר קריטית ביחס לדו־קיום בעיר לוד • הנשק החם בידי האוכלוסיה הערבית מהווה סכנה לכלל התושבים • יש לתת הוראה חד־משמעית לכוחות הביטחון הפועלים בעירו ליזום מהלכים אקטיביים כדי למגר את התופעה

הרב יעקב גלויברמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

תושבי מדינת ישראל עדים לתופעה של החזקת נשק לא חוקי ופגיעה בנפש שחוצה מגזרים. כל החכמים בממשלה מנסים בכל דרך להילחם בתופעה, אך ללא הצלחה משמעותית. הסיבה: הם לא מטפלים בשורש הבעיה, אלא הולכים רק סחור־סחור.

לפני יותר מ־20 שנה, עת שימשתי סגן ראש עיריית לוד, הגיע מפכ"ל המשטרה דאז, יהודה וילק ז"ל, לדיון בעירייה בשאלה: איך וכיצד נלחמים בנשק הבלתי חוקי בעיר? כל מאמצי כוחות הביטחון למגר את התופעה לא הועילו. אני זוכר שהעליתי אז הצעה חריגה אך מעשית בזמנו - לסגור את העיר לשבועיים, ובמקביל, להכניס לעיר חטיבת צנחנים עם ציוד מתוחכם לגילוי נשק, וכך להוציא משאיות של מצבורי נשק בלתי חוקי.

לצערי, לא עשו כעצתי והותירו את המצב על כנו. כיום, לאחר שנים רבות של הזנחה, אנו מצויים בנקודת שבר קריטית ביחס לדו־קיום בעיר לוד, כשהתושבים הערבים מחזיקים בנשק חם ולא מהססים להשתמש בו לעיתים תכופות. זהו ללא ספק מצב בלתי נסבל עבור כלל תושבי העיר, שבסך הכל רוצים לחיות בשלווה זה לצד זה.

גם במחיר הקמת קול צעקה

חייבים לומר ברורות: משטרת ישראל והמפכ"ל עושים הרבה למען ביטחון האזרחים, אבל בלי טיפול שורש - כלום לא יעזור והבעיה לא תיפתר. גם ראש העירייה צריך להטיל את כל כובד משקלו בעניין זה, ולתת הוראה חד־משמעית לכוחות הביטחון הפועלים בעירו ליזום מהלכים אקטיביים כדי למגר את התופעה הקשה - גם במחיר הקמת קול צעקה - תוך פנייה לוועדות הכנסת הרלוונטיות שיפקחו על העניין החשוב הזה, שחיי רבים תלויים בו.

ולך, עמר בר־לב, השר לביטחון הפנים: הייתי מציע לך לאמץ במקצת את מידת הצניעות. תלמד מאביך המנוח חיים בר־לב ז"ל, שהיה ידיד שלי. אביך היה רמטכ"ל ושר המשטרה, אך הוא בעיקר היה איש צנוע, איש של מעשים ולא של דיבורים. תתחיל לעשות ולא לדבר, כדי שלא נגיע חלילה לנקודת אל־חזור שתעלה לנו ביוקר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...