"אנטישמיות עם טוויסט": למה זה קרה דווקא בגרמניה?

למה דווקא גרמניה? יש לכך סיבות רבות, אבל אחת מהן היא נקודה מהותית בעיניי. אם הייתם מסתובבים כיהודים בצרפת, ברוסיה או בגרמניה בתחילת המאה ה־20, כנראה הייתם מרגישים את האנטישמיות ברוסיה ובצרפת יותר מאשר בגרמניה.

מה שקורה בגרמניה, בעיקר לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוא שהאנטישמיות תופסת טוויסט והופכת למה שפרופ' שאול פרידלנדר מכנה "אנטישמיות גואלת". הנאצים בעצם מבטיחים לעם הגרמני בריאה של עולם חדש, יצירה חדשה. אוטופיה גזעית שבה הם השולטים וערכיהם שולטים. אבל יש תנאי לבריאת העולם החדש: הגאולה הזאת עוברת דרך הצורך להיפטר מהיהודים. הם אלו שלא יאפשרו את הגאולה, הם אלו שמונעים אותה גאולה, ומדובר במשחק סכום אפס - אף יהודי לא יכול להתקיים אם רוצים גאולה.

התצורה הרעילה הזאת של האנטישמיות הגואלת היא נקודת ציון בהתפתחות של תפיסות רשע מוחלט בעולם. אנחנו צריכים לשים לב שכיום גם מדינת ישראל מתמודדת עם תפיסות של אנטישמיות ואנטי־ישראליות גואלת - בדיוק כמו בגרמניה של אז. זה בדיוק מה שארגון הטרור חמאס מספר לתומכיו, זה הדלק של טבח 7 באוקטובר, וזאת בדיוק התפיסה של משטר האייתוללות באיראן. אמנם הגאולה מובטחת על ידי חמאס, חיזבאללה ואיראן בתצורות שונות, אבל רק בתנאי שנכחיד את מדינת ישראל ואת היהודים שבתוכה.

האתגר שלנו, כעם, הוא להסביר קודם כל לעצמנו ואחר כך לעולם שאין מוצא מול אידיאולוגיות כאלו. שאין דבר שנעשה בעולם שבגינו משטר האייתוללות ייתן לנו מנוח.

בסוף אלו אידיאולוגיות שאם מרחיבים את היריעה ניתן למצוא גם בדאעש, באל־קאעידה ובעוד מקומות רבים במזרח התיכון ובמערב, והן מכוונות לכלל העולם המערבי. לכן המלחמה בהן היא כל כך חשובה. אם רוצים סיכוי לשלום, אם רוצים שיהיה מקום לקיום הדדי עם האסלאם המתון - חייבים לדעת איפה לסמן את הקו ולהגיד "עד כאן".

אני מקווה שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא יתכופף מול משמרות המהפכה, כי בטווח הבינוני הסיכוי היחיד לעולם יותר טוב הוא שמדינה עצומה כמו איראן תשתחרר מהאידיאולוגיה המוטרפת שאחזה בה ותהיה גורם מוביל בבניית חזון אחר למזרח התיכון ולעולם.

ולכן אני כל כך מאוכזב מהאירופאים, ששוב לא מזהים רשע מזוכך גם כשהוא נמצא ממש מול עיניהם (או יותר גרוע - מזהים וחושבים שהוא מאיים רק על ישראל).

באותו הזמן, אנחנו גם חייבים לדעת שהמלחמה ברשע מייצרת אתגרים מוסריים, ולכן חייבים להיות לנו קווים אדומים נוקשים - המלחמה שלנו היא רק נגד מי שקם עלינו, ולעולם לא נגד אוכלוסיות שלמות באופן בלתי מובחן. בינתיים נצטרך להיות חזקים, ברורים ויוזמים מול כל מי שמבטיח גאולה אם מדינת ישראל תיכחד.

ד"ר יואב הלר הוא היסטוריון של השואה ותלמידו של אלכס דנציג, שנחטף ונרצח בשבי חמאס. מכהן כיו"ר תנועת הרבעון הרביעי