נשיא ארה"ב, זוהרן ממדאני

1. וכך, בעוד אירופה נכבשת לנגד עינינו הכלות, ואויבי ישראל והעם היהודי משתלטים שם על עמדות מפתח, אנחנו עומדים להתבשר על כיבוש דומה בעיר היהודית הגדולה בעולם, ניו יורק. המועמד המוביל לראשות העיר, זוהרן ממדאני, הוא מוסלמי קיצוני אנטי־ישראלי האוחז ברעיונות סוציאליסטיים סמי־קומוניסטיים. הדמוקרטים מרכזים מאמצים לניצחונו בבחירות שם בתקווה שייתן רוח גבית לחזרתם לשלטון. כך או כך, אנחנו עומדים לראות בשנים הקרובות בניו יורק מראות דומים לאלה שראינו בלונדון, פריז, בריסל, שטוקהולם וטורינו. אחינו ואחיותינו בניו יורק, למה אתם מחכים? בואו הביתה. עלו ארצה. 

הליברל הממוצע בניו יורק נעלב מעירוב שיקולים אתניים, דתיים ותרבותיים בבחירתו הפוליטית, אבל אירופה מוכיחה שהשיקולים האלה מרכזיים. הליברליזם המערבי כבר מזמן אינו מגן על החברה מפני אלו המנצלים את החופש וזכויות האדם כדי לחתור תחתיה. התקינות הפוליטית, שנועדה בתחילה לאפשר למיעוטים להרגיש בנוח בחברה, הפכה עם הזמן למנגנון לדיכוי המחשבה החופשית ולמשטור השיח. אי אפשר לדבר על מוסלמיותו הקיצונית של ממדאני מבלי להיחשד בגזענות ובאסלאמופוביה. כך סירסו את חיישני האזעקה של הציוויליזציה המערבית.

2. גם בימין הרפובליקני נשמעים קולות משמעותיים נגד ישראל והיהודים. הזרם הבדלני מבקש לנתק את ארה"ב מישראל, ורואה בשותפות המאבק בינינו עניין המסכן את ארה"ב. טאקר קרלסון, המטיף נגד ישראל והידרדר למחוזות האנטישמיות הדתית ("היהודים הם העם הנבחר? העם הנבחר הם האנשים הבוחרים בישו"), הוא דמות מפתח אצל מנהיגים בצמרת המפלגה הרפובליקנית.

סטיב באנון, יועץ אסטרטגי ומנכ"ל קמפיין הבחירות של טראמפ בכהונתו הראשונה, אמר השבוע שדרוש פתרון של שלוש מדינות: המדינה השלישית היא "מדינה נוצרית בירושלים, אנחנו זקוקים למדינה נוצרית בארץ הקודש". הוא פנה בדבריו גם אל האוונגליסטים, הנוצרים הציונים, שתמיכתם בנו נראית מוצקה וחסרת תנודות, והנה גם אצלם מורגשות תנודות טקטוניות בקרב הדור הצעיר החשוף לתעמולה אנטי־ישראלית הנשענת על רעיונות אנטישמיים.

3. מה עושה ישראל כדי לקדם את פני הרעה? לא הרבה, מעבר לפעילות דיפלומטית רגילה, המושתתת על קשרים אישיים ואינטרסים משותפים. הגישה שהתקבעה בשיח הישראלי בקרב רוב המחנות היא שאין מה לעשות נגד הגלים האנטישמיים, ושאנחנו מעטים מול רבים, כך שהשפעתנו על דעת הקהל העולמית היא טיפה בים. ככלל, נשמעת בעיקר הדעה שלפיה צריכים לנצח במלחמות ולבצר את הכלכלה והביטחון, וזו תהיה ההסברה הטובה ביותר.

4. זו גישה מסוכנת, המפקירה את עתידנו הלא רחוק למען שום דבר. קטאר וסעודיה השתלטו על פקולטות חשובות באוניברסיטאות יוקרתיות באמצעות תמיכה כספית, והתערבו בחומרי הלימוד ובאופן שבו מלמדים על המזה"ת בכלל וישראל בפרט. כך השפיעו על השיח האנטי־ישראלי. התוצאות הנוראות נראו בקמפוסים במהלך המלחמה. גם ממדאני הוא תוצר של הפעילות הזאת. במחנה הפוליטי הנגדי, הדור הצעיר בתנועה האוונגליסטית חשוף לתעמולה אנטי־יהודית ואנטי־ישראלית, רצופה שקרים בוטים. ישראל אינה פועלת בזירות הללו. מדוע?

5. אני כבר לא מכוון להשפעה על אויבינו; לכל הפחות נשמור את אוהבינו. אוהדי ישראל חשופים בעיקר לתעמולה ארסית נגד ישראל, וכמעט שאינם נחשפים לרעיונות הפוכים, פרו־ישראליים. ישראל היא מעצמת סייבר ויודעת כיצד להשפיע על הרשתות החברתיות. זה לא קורה. הכנסיות האוונגליסטיות פועלות לבדן ללא שיתוף פעולה ישראלי משמעותי. מדוע? יש תוכניות רבות להשפעה על דעת הקהל העולמית. בחלק מימי המלחמה ישראל הוציאה מיליארד שקלים מדי יום בקרבות. הקרב על התודעה העולמית הוא מלחמה מתמדת שהישגיה קשורים הדוקות ביכולתנו לצאת למלחמה בגיבוי בינלאומי. חייבים להקציב לכל הפחות מיליארד שקלים בשנה למען הזירה הזאת. אחרת, נתעורר יום אחד לנשיא אמריקני דומה לזוהרן ממדאני.