מהלומת הפתיחה שבה החלה ישראל את מלחמתה נגד משטר האייתלולות בטהראן, כמו המכות שהנחיתה במהלך השבוע האחרון על מתקני הגרעין של איראן ועל מערכי ההגנה האווירית והטילים שלה, הם הישג דרמטי וביטוי לעליונות הטכנולוגית, המודיעינית והמבצעית של ישראל על אויביה.
המזרח התיכון מביט כיצד פועלת ישראל לשנות את פני האזור ולעצב סדר חדש שבו איראן אינה מעצמה אזורית בעלת מעמד והשפעה.
אבל, אסור שההישגים ישכיחו מאיתנו את מהות האיום שעדיין מציב בפנינו המשטר האיראני במלוא תוקפו.
ישראל פגעה באופן ממוקד ואפקטיבי בצמרת הפיקוד הבכיר של הצבא ושל משמרות המהפכה של איראן, השביתה כמה ממתקני הגרעין שלה וניטרלה את מערכות ההגנה האווירית האיראניות - דבר המאפשר לחיל האויר חופש פעולה מלא בשמי איראן. גם הפגיעה במערך הטילים האיראנית היא משמעותית, גם אם לא מלאה.
אלא שאסור לשכוח שאיראן היא מדינה גדולה ששטחה קרוב למיליון ושבע מאות אלף קמ"ר, ומספר תושביה למעלה מתשעים מיליון.
רק טהרן הבירה שאותה תוקפים מטוסינו בלא הפוגה, משתרעת על שטח של כ־20 אלף קמ"ר ומתגוררים בה יותר משמונה מיליון תושבים, כמעט כמספר תושביה של ישראל. צבא איראן ולצידו כוחות משמרות המהפכה וכוחות מיליציוניים העומדים לרשות משטר האייתוללות מונים כשבע מאות אלף לוחמים.
צריך להודות כי התקיפות של ישראל, קטלניות ככל שהיו, לא היו אלא טיפה בים, שהרי עדיין לא תקפנו את מרבית המערכים הצבאיים, ובודאי אלו של כוחות היבשה והביטחון של איראן, ולמותר לציין שכלל לא תקפנו את התשתית הכלכלית של מדינה זו.
כל אלו מעניקים אורך נשימה למשטר האייתוללות ויכולת להוסיף ולנהל מולנו מלחמת התשה שבה הוא סופג מכות קשות אבל גם מצליח לפגוע בנו.
כלי התקשורת בישראל מדגישים ובצדק רב את הישגיו של צה"ל במלחמה באיראן, אבל הם אינם מדייקים ואפילו מטעים כשהם יוצרים את הרושם כי אלו יובילו להכרעה מהירה, בתוך שעות או ימים, ובוודאי כשהם מהדהדים את המסר ולפיו ימיו של המשטר האיראני ספורים וכי המהלומות של ישראל יביאו לקריסתו בעקבות התקוממות מבית העתידה לפרוץ בכל רגע באיראן. אחרי הכל, בעקבות הדיווחים על ההישגים הישראלים מגיעים שיגורי הטילים מאיראן, וגם אם עולה בידינו לירט את מרביתם, הרי שאותם טילים בודדים שפוגעים במטרתם מתבררים כהרסניים ואף קטלניים, ויוצרים חוסר הבנה ואף מבוכה בציבור.
צריך לומר את האמת. למרות הישגינו במלחמה הרי שזו עתידה להיות ארוכה וגם כואבת ולתבוע מאיתנו, כבודדים וכחברה, מחירים לא פשוטים. זאת בהנחה שארצות הברית תותיר לנו לעשות את המלאכה השחורה בעבורה ולא תצטרף למערכה.
ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל שהוביל את עמו במלחמה ארוכה אל הניצחון, אינו זכור בזכות נאומי ניצחון נלהבים אלא דווקא בזכות נאומיו בשעות הקשות שידעו הבריטים, נאומים ריאליים שלא ייפו את התמונה אלא תיארו אותה כפי שהיא, ונטעו בציבור כוח ונחישות להוסיף ולהילחם.
ישראל עדיין לא פגעה באמת באיראן למעט במערכי הגרעין וההגנה האווירית, ואם אנו אכן מצויים במלחמה טוטאלית עם האייתוללות בטהרן, הרי שהנחתת מכות על הבטן הרכה של איראן, ויש לה כזו, בתחומי התשתית הכלכלית והאזרחית במדינה, יכולה להאיץ את המלאכה.
אבל לצד זאת ובהנחה שהמשטר האיראני ישרוד, צריך לגבש עם האמריקנים תרחיש סיום מועדף שיאפשר לנטרל את הסכנה שהוא מציב לנו.
הסכמה על תרחיש שכזה שיהיה מקובל על ישראל, ארצות הברית ואפילו מדינות ערב, יקל אף הוא על השגת מטרות המלחמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו