סדר הקרבת הקורבנות במקדש בחג הסוכות היה ייחודי. בהשוואה לחגים אחרים, מדובר במספר הקורבנות הגדול ביותר, 70 פרים המוקרבים בסדר יורד: 13 פרים ביום הראשון, 12 ביום השני, וכך כל יום פר אחד פחות, עד ל־7 פרים ביום האחרון. ואז, בשמיני עצרת, חוזרים להקרבת פר אחד ויחיד. על פי חז"ל, 70 הפרים מוקרבים כנגד 70 אומות העולם, אבל עם ישראל הוא אחד בייחודיותו.
חודש תשרי נפתח בראש השנה, שהוא יום הדין לא רק של הפרטים אלא גם של העמים, "ועל המדינות בו ייאמר", וביום כיפור נחתם גזר הדין. מבלי לדעת את חשבונות האל, כדאי לפחות להיזכר כיצד נפתחה השנה מבחינת חלק מאותם עמים.
נתחיל מבריטניה הרחוקה. אולי נזכור את פתיחת השנה כימים שבהם החל תהליך שבסופו היא כבר לא תהיה בריטניה, דהיינו לא עוד הממלכה המאוחדת. לראשונה בהיסטוריה של האימפריה לשעבר, שלושת העמים המרכיבים אותה מלבד אנגליה - סקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד - פתחו יחדיו במהלך להשגת עצמאות.
מובן שאיננו יודעים מתי והאם בכלל יתרחש הפילוג ההיסטורי הזה, אבל עצם שיתוף הפעולה הזה בניסיון להשיג עצמאות הוא חסר תקדים. טראמפ, איך לא, הוסיף את הקיסם שלו למדורה בהכרזה שזה יהיה נפלא אם אירלנד תהיה מאוחדת.
אנגליה, האחות הגדולה והראשית, בוודאי לא תאהב את מהלכי ההיפרדות הללו. היא תטען כמובן שמספיקה האוטונומיה הנרחבת הנוכחית שיש לכל אחת מהמדינות וכי אין להן צורך בעצמאות מלאה. חשוב גם לדעת שמסקוטלנד, מוויילס ואף מצפון אירלנד כיום לא נשקף אפילו איום ביטחוני מזערי לאנגליה.
למדינות העתידיות הללו גם אין תביעות גיאוגרפיות כאלו ואחרות בכל הנוגע לגבולות שכבר קיימים, ומובן שאינן נגד עצם קיומה של אנגליה. הן פשוט מעוניינות לממש את הזכות להגדרה עצמית מלאה במדינת לאום עצמאית. אבל אנגליה, כרגע עדיין בריטניה, תילחם כמובן על הקמת מדינה פלסטינית. כאשר מדובר במדינת היהודים, אוטונומיה לפלסטינים לא מספיקה. רק עתה הובילה מהלך של חרם על מוצרים מיהודה ושומרון.
ובריטניה לא לבדה בצביעות הזאת כלפי ישראל. יש לבריטניה כמה חברות חשובות שיוצאות בשצף־קצף נגד גילויי לאומיות ודרישות לעצמאות העולות כלפיהן, אולם במקביל מובילות מהלכים נגד ישראל ובעד מדינה פלסטינית.
לפני שנים ספורות התחוללה בצרפת סערה כאשר בית משפט פסק שאסור להשתמש בשפה הקורסיקאית, הקרובה הרבה יותר לאיטלקית מאשר לצרפתית.
אסור גם להשתמש במונח "עם קורסיקאי" כדי שהמצב שם לא יידרדר למה שקורה כיום בבריטניה. הספרדים, כידוע, מתנגדים להענקת עצמאות לקטלוניה, ואפילו לא היו מוכנים רק לאשר לקטלונים לערוך משאל עם אם הם רוצים בעצמאות. מנהיגים קטלונים שהעזו להכריז על עצמאות בעקבות משאל עם שהוכרז על ידי ספרד כבלתי חוקי, הועמדו למשפט בעוון לא פחות ולא יותר מאשר בגידה, אף שלבסוף לא הורשעו, וחלקם הורשע בהמרדה.
וספרד היא מהמובילות הקבועות של תמיכה בפלסטינים ובמימון ארגונים הפועלים נגד ישראל, והיא מדינה שהאנטי־ישראליות שלה אינה מצריכה הוכחה.
ונסיים בניסיון לספר לארדואן שהכורדים הם עם ושמגיעה להם זכות ההגדרה העצמית או עצמאות. אין עוד אנטישמי כמוהו להצטרף לכל יוזמה בעד הכרה במדינה פלסטינית, כאשר במקביל הוא מדכא בכוח כל ניסיון לאיזושהי הרחבה של האוטונומיה הכורדית, אפילו אם היא לא בגבולות טורקיה.
ובחזרה ל־70 הפרים המוקרבים בסוכות. מדוע הקרבת הפרים כנגד אומות העולם נעשית בסדר הולך ופוחת לאורך ימי החג? אחת הפרשנויות היא שהמספר ההולך ופוחת מסמל את הפיחות במעמדם של אותם עמים היוצאים נגד עם ישראל ומדינת ישראל. חג שמח!
פרופ' אשר כהן הוא מומחה למדעי המדינה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו