יש צדיקים מתחת לאלונקה

פעם בחצי שנה בערך נוקש שליח על דלתי ומניח חבילה. אני כבר יודע מה יהיה בה: ספר חדש של הרב חיים נבון.

הרב נבון, שלשם הגילוי הנאות אספר שאנו ידידים, הוא מחבר פורה וכותב מחונן. יצירתו משתרעת על פני מרחב גדול שבין ספרות הלכתית, הגות יהודית, מניפסטים שמרניים, עיון ופובליציסטיקה וגם פרוזה. דווקא את ספרו החדש שקיבלתי השבוע, הייתי שמח לו לא היה נולד הצורך לכתוב.

גם אותו, כמו את שאר ספריו, בלעתי בשקיקה, והוא שבר את ליבי ממש. וגם הצית אש גדולה של הערצה ורוח גבורה ואמונה.

"מעשה בצדיק ואלונקה" הוא אגד סיפורי זיכרון ודברי הספד לנופלים בשנה הראשונה למערכה הניטשת עתה, שהם בני קהילת ישיבות ההסדר, שחיים, ייבדל לחיים ארוכים, הוא אחד מפארי בניה.

מתוך ההיכרות האישית ומתוך היותו חי את חוויית הקדושה שאופפת אותה בכלל וסביב נושא השירות בפרט, הוא כתב וליקט דברי זיכרון והספד לרשימה אינסופית של גיבורים ונופלים בני ישיבות ההסדר. על הספר שורה רוח גדולה ויפה, נכתב בהקדמה משמו של מורו ורבו של נבון, הרב עמיטל, שקבר במלחמת יום הכיפורים רבים מתלמידיו.

הוא ציטט את הפסוק משיר השירים: "שימני כחותם על ליבך".

חותם הוא דבר שמסתיר. זה טבעו. סודותיו מתגלים רק כשהוא נשבר. יופיים ואיכויותיהם של הגיבורים הללו - ברובם צעירים עולי ימים, תלמידי ישיבה וחיילים - מתגלים במותם. פרק אחר פרק, הספד אחר הספד, היה עולה מראה המלחמה ועימו רוח עילאית.

אין כמעט נופל שתיאור נסיבות לכתו ורגעיו האחרונים לא נושא אופי תנ"כי. זה חירף נפשו להגן על חבריו, זה נפצע ומסר את נשקו לאחר כדי שיוכל להילחם, ושלישי הציל עוד ועוד אזרחים טרם מצא את מותו. לכל אחד יש סיפור חיים שכאילו מתפרס על פני עשורים רבים, וכאילו התקיים על קרקע אחרת מזו.

ולא רק סיפורי מותם. בעיקר סיפורי חייהם הקצרים מלאי מעש ומעוררי השראה.

מתוך הפרק על סעדיה דרעי ז"ל, שנפל ביוני 2024: "סיפר חבר: ראיתי את סעדיה מתפלל שחרית ביפו, כשהיה בחופשה קצרה מהמילואים. ראיתי שב'נפילת אפיים' כפף את ראשו על ידו, כמנהג האשכנזים. שאלתי אותו למה, כי ידעתי שהקפיד מאוד על מנהג אבותיו. סעדיה אמר לי: ראיתי בספרים שגם לפי מנהגנו מי שמוכן למסור את נפשו יכול להוריד את הראש בנפילת אפיים. אני מוכן".

צריך לקרוא את הדברים האלה. עדיף לא את כולם בבת אחת, כי הריכוז הזה מרסק את הלב, אבל לקרוא ולהכיר וללמוד.

המערכה הזו רוקנה את השורות מהרבה אנשים, שלו היו נותרים בעולם היו מנצלים את כוחותיהם ואת יכולותיהם כדי לתקן אותו. עתה נותרו רק סיפוריהם וההספדים עליהם.

הקריאה וההתייחדות עימם הן כשלעצמן פועלות תיקון. הספר הזה, שגם כתוב נהדר, חכם ונוגע, הוא ריכוז של טוב צרוף וגדלות נפש.