כולם יודעים את האמת, אבל לאף אחד אין האומץ לשנות את המציאות: אין לגייס חרדים בכפייה, אבל גם אין לממן ישיבה שתלמידיה אינם משרתים.
גם בעת הזו צריך לשחרר את החרדים ממלכודת הדבש, שאליה אנחנו הכנסנו אותם. זוהי הדרך היחידה שבסופה הם גם יתגייסו.
מספיק עם הצעות החוק שלא ייצא מהן כלום. כולנו יודעים שלא ניתן לגייס ככה פתאום עשרות אלפי חרדים לצה"ל. "נישט שייך", כמו שאומרים.
חברי כנסת "אמיצים" מודיעים שלא יתמכו בפטור מגיוס לחרדים, אבל אין להם אומץ להודות שהאיומים בסנקציות או בשלילת הטבות קוסמטיות לא יביאו את החרדים לבקו"ם.
יש רק פתרון אחד פשוט ליישום, אבל לא פשוט לעיכול: לא לגייס ולא לממן את מי שאינו מתגייס. כולם יודעים את זה, אבל לאף אחד מהפוליטיקאים אין אומץ לקדם את הפתרון המתבקש הזה.
על פי ההצעה, בחורי ישיבות יקבלו פטור משירות בגיל 21 ויוכלו לעזוב את הישיבה ולעבוד. במקביל, יופסק לחלוטין המימון לישיבות שתלמידיהן אינם מתגייסים. מדינת ישראל תתמוך רק בישיבות המשלבות תורה וצבא, בדומה למודל ישיבות ההסדר. אז יתרחש סינון טבעי. התלמידים הטובים ביותר יישארו בעולם התורה. השאר ייצאו לשוק העבודה, ישלמו מיסים וישתלבו בחברה.
ואיך אני יודע שזה יקרה? כי כך בדיוק נראית החברה החרדית בכל מקום שאינו ישראל. לפני כמה שנים גרנו במישיגן, ארה"ב. ברחוב אחד קטן שבו התגוררנו, היו שלושה(!) חרדים רופאים.
אני בספק אם יש שלושה רופאים חרדים בוגרי החינוך הישראלי. רוב החרדים בארה"ב עובדים בכבוד לפרנסתם, והמיעוט ממשיך בלימוד תורה ובהוראה.
הצעת החוק תיקבע כהוראת שעה לחמש שנים. הצבא יצטרך להתאמץ להתאים את השירות לחרדים. להקים חטיבת חי"ר חרדית, להרחיב את יחידות המחשוב הנפרדות ולתמוך בישיבות הסדר חרדיות. אבל הכי חשוב: לעשות הכל כדי שמי שנכנס חרדי לצבא, גם ייצא מהצבא חרדי.
האתגר המרכזי הוא לא לאיים. האתגר הוא לנרמל את הגיוס ולהפוך אותו ללגיטימי. מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה הראה שרבע מהצעירים החרדים היו רוצים להתגייס, אבל הם חוששים מההשלכות החברתיות. אם הגיוס יהפוך ללגיטימי, אין ספק שיתגייסו יותר.
לא קל לי לכתוב את הדברים האלה. שירתי בצבא ובמילואים במשך שנים. בני הבכור נפצע קשה בתחילת הלחימה בעזה, וחייו ניצלו בנס.
העובדה שהחרדים לא מסכנים את חייהם כמו הילדים שלנו, מכאיבה. אך אני מבין שהמציאות מורכבת יותר מהאידיאולוגיה (הנכונה!) שלי. אני לא מסכים עם החרדים בהרבה דברים, אבל מעריך את מסירות הנפש שלהם לתורה ולהמשכיות המסורת היהודית. החרדים אינם האויב, והם אינם הבעיה. הבעיה היא הסיטואציה הישראלית, שכולאת ומממנת את החברה החרדית בזמן שאנו אוסרים עליהם לעבוד.
מאות מיליוני השקלים שייחסכו, יועברו לתגבור חיילי הסדיר והמילואים.
העובדה שהחרדים לא מסכנים את חייהם כמו הילדים שלנו, מכאיבה. אך אני מבין שהמציאות מורכבת יותר מהאידיאולוגיה (הנכונה!) שלי. אני לא מסכים עם החרדים בהרבה דברים, אבל מעריך את מסירות הנפש שלהם לתורה ולהמשכיות המסורת היהודית
אני פונה לחברי הכנסת בקואליציה ובאופוזיציה. דברו אלינו באמת: תודו שמי שנושא בנטל כיום, ימשיך לשאת בנטל הצבאי גם בתקופה הקשה שלפנינו.
היו אמיצים: דאגו לכך שנושאי הנטל הצבאי לא יצטרכו לשאת גם בנטל החרדי הכלכלי.
היו חכמים: אל תיתנו לחרדים עילה למלחמת קודש נגד "גזירת הגיוס". נראה אותם חוסמים כבישים בגלל כסף. והכי חשוב: אל תעשו דברים בכוח. בסופו של דבר, פתרון כולל זה - לא לגייס ולא לממן - הוא הדרך ההדרגתית והיחידה שתביא לחלוקה צודקת יותר בנטל הצבאי והכלכלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו