שילוב חרדים הוא לא עוד סיסמה, אלא תהליך שדורש מדיניות. הדיון על שילובם בשירות משמעותי נוטה לא פעם לגלוש לקצוות של האשמות, כותרות או פתרונות נקודתיים, אבל המציאות מורכבת הרבה יותר, ובעיקר מחייבת אחריות. לא ויכוח זהותי, אלא בניית תשתית לאומית.
ירושלים: המוני חרדים בהפגנה נגד גיוס // ללא קרדיט
החברה החרדית היא חלק מהעם בישראל. היא אינה קבוצה חיצונית שצריך לטפל בה, אלא ציבור גדול, ערכי ומחויב, שבתוכו יש צעירים רבים שמבקשים לתרום לביטחון המדינה, מבלי לוותר על אורח חייהם. הניסיון מלמד שכאשר המדינה יודעת להציע מסלול ברור, מכבד ומקצועי - השילוב מצליח.
בשנים האחרונות אנו רואים לכך הוכחות בשטח. עמותת "נצח יהודה" וארגון "שומר ישראל", המאגד את כלל המסלולים החרדיים בצה"ל, פעלו להקמת ישיבות הסדר חרדיות ומכינות קדם-צבאיות ייעודיות לציבור החרדי. המסגרות הללו אינן עוקפות את השירות, אלא מכינות אליו.
צעירים חרדים שמגיעים דרכן לצה"ל מגיעים מוכנים יותר מבחינה רוחנית, פיזית וגם מנטלית. הם מבינים מהי מסגרת צבאית, מכירים את הדרישות ומגיעים בתחושת שליחות. התוצאות מדברות בעד עצמן בכל מחזור גיוס מחדש. זו אינה תיאוריה - זו פרקטיקה שעובדת.
אבל כאן בדיוק נדרשת אמירה ברורה - שילוב לא יכול להישען רק על יוזמות אזרחיות, חשובות ככל שיהיו. מדינת ישראל חייבת תוכנית עבודה ממשלתית כוללת, סדורה וארוכת טווח. לא פתרונות של טלאי על טלאי.
תוכנית כזו צריכה לשלב חינוך, הכנה מוקדמת, מסלולי שירות מגוונים וליווי לאחר הגיוס מתוך הבנה שהשילוב הוא תהליך ולא אירוע חד פעמי. היא צריכה להציב ציפייה ברורה לשותפות, אך גם לספק את הכלים שמאפשרים אותה באמת.
האתגר הביטחוני של ישראל מחייב אותנו להרחיב את מעגל האחריות. לא דרך כפייה ולא דרך האשמה, אלא דרך בניית אמון ומדיניות. כשעושים את זה נכון, כולם מרוויחים, צה"ל מתחזק והצעירים החרדים מוצאים את מקומם כחלק טבעי מהמאמץ הלאומי.
הכותב הוא סא"ל (מיל') ומנכ"ל ארגון "שומר ישראל", המאגד את כלל המסלולים החרדיים בצה"ל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו