כבר בשנות ה־60 ביקש דוד בן־גוריון שכל אם עברייה תדע כי הפקידה את גורל ילדיה בידי המפקדים הראויים ביותר. אך מי מבטיח שאותם ילדים נשלחים ליחידות ולתפקידים המתאימים להם ביותר?
מעדויות שהגיעו לאחרונה למערכת "שישבת" בדבר הליך קליטתם ושיבוצם של מועמדים לגיוס מצטיירת תמונה מטרידה של משבר אמון בין צעירים רבים והוריהם לבין צה"ל. בעקבות זאת התפתחה, בין השאר, תעשייה המציעה פטורים משירות ביטחון למי שאינם מעוניינים לשרת, או משוכנעים שאינם מסוגלים לעמוד בכך.
על פי עדויותיהם של גורמי מקצוע שונים המכירים את המערכת הצבאית מבפנים, נראה שצה"ל צריך לשנות את הגישה בקליטה ובמיון של המלש"בים (מיועדים לשירות ביטחוני) כבר במפגש הראשון עימם, המתקיים בלשכות הגיוס.
ח' מתל אביב (20) הוא דוגמה טובה להחמצה לא מובנת של המערכת. "כבר מגיל 6 התגלו אצלי בעיות רפואיות שונות", הוא מספר. "עד היום עברתי עשרה ניתוחים באוזניים, בבטן, ברגליים ובמקומות נוספים. עם כל ניתוח גם מצבי הנפשי הידרדר והתחלתי לעבור טיפולים פסיכולוגיים". למצבו הפיזי הלא פשוט הצטרף בגיל 13 מרכיב נוסף - גירושי הוריו.
"עברתי לגור עם אבא שלי, כי לאמא לא היתה יכולת לפרנס אותי ואת אחי", הוא נזכר בכאב. "עד היום חסרה לי דמות אימהית, ובאופן כללי הקשר שלי עם שני ההורים התרופף. היה ריחוק ונאלצתי לעבור חלק מההליכים הרפואיים לבד. הרגשתי לבד, כאילו אין לי באמת משפחה".
כשח' קיבל צו ראשון והיה עליו להציג מסמכים רפואיים המעידים על מצבו, הוא הרגיש שאין ביכולתו להתמודד עם המערכת הצבאית. "הסתגרתי בבית, ובבית הספר לא סיפרתי כמעט לאף אחד על המצב שלי", הוא אומר.
בעקבות ההידרדרות במצבו הוא החל להסתייע גם בטיפולים ובתרופות פסיכיאטריות. "הגשתי לצבא את כל האישורים הרפואיים אשר מראים שיש לי 70% נכות, והם החליטו שאני כשיר לפרופיל 45 - כלומר, תפקיד עם יציאות יומיות הביתה. אני כבר ידעתי שהמסגרת הצבאית לא מתאימה לי, כי יש לפניי עוד כמה ניתוחים וטיפולים רפואיים ונפשיים מתוכננים, אבל בצבא התעקשו שאני יכול להתגייס".
מה אמרו לך בלשכת הגיוס?
"הם חשבו שלמרות המצב הרפואי שלי אני יכול לשרת. יכול להיות שהם לא האמינו לי, אולי הם הבינו שבאמת יש לי עבר רפואי מורכב אבל שאני מנפח את הדברים שאני אמור לעבור בעתיד. אמרתי להם שאני יכול להשיג להם מסמכים ואישורים לניתוחים שאני עוד צריך לעבור, אבל הפרופיל שלי כבר נקבע ומבחינתם הייתי כשיר לגיוס".
בעקבות התעקשותו של ח', צה"ל ראה בו משתמט, הוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ ואף איים בהוצאת צו מעצר. כשראה שהוא לא מסוגל להתנהל לבדו, פנה לסיוע משפטי, ורק אז עבר ועדה מיוחדת שבעקבותיה נקבע לו פרופיל 21 והוחלט על שחרורו. "מה צריך לעשות אדם שלא יכול להיעזר בעזרה משפטית?" הוא תוהה. "אם הייתי נאלץ להתגייס - אני באמת לא יודע איך זה היה נגמר".
א' (19) ממרכז הארץ ביקש ללכת בעקבות אביו וסבו, ששירתו ביחידות קרביות, אך מהר מאוד הבין שייאלץ להתפשר משום שהוא בן יחיד, ואמו לא הסכימה לחתום לו על האישור המתאים. ובכל זאת, כך הוא טוען, התנהלות הצבא - בין השאר, הסירוב לבקשתו לפגוש קב"ן - הובילה אותו למצב שבו מצבו הנפשי הידרדר, עד שקיבל פטור על רקע נפשי.
"ההורים שלי התגרשו כשהייתי בן 3, וכמעט לא הייתי בקשר עם אבא שלי כי הוא עבר לחו"ל. עם אמא, לעומת זאת, הייתי בקשר מאוד קרוב, וכשהיא לא הסכימה שאתגייס לקרבי כיבדתי אותה". בתחילה הוא יועד להיות לוחם מעברים ולשרת לאורך גדר הביטחון, אך כשסירב לכך הוא הוכנס למעצר. "מגיל צעיר היה לי מאוד קשה לקבל מרות של אחרים, אז כשלא נתנו לי תפקיד אחר, לא קרבי, והחליטו להכניס אותי למעצר, התעצבנתי וברחתי".
הסבירו לך בלשכת הגיוס ובבקו"ם למה בכל זאת אתה מיועד לתפקיד קרבי?
"הם אמרו שמבחינה חוקית גם אם אמא שלי לא חתמה לי, אין בעיה שאשרת בתפקיד הזה שהוא לא קרבי קלאסי, אבל זה לא התאים לי. הם התעקשו - וגם אני".
לאחר שברח החליט להתמודד מול צה"ל במישור המשפטי ושכר את שירותיה של עורכת דין. זו ייעצה לו להסגיר את עצמו ולהסדיר את מעמדו, וכך אכן עשה, אך מסע תלאותיו לא הגיע לסיום. "רבתי עם המפקדים בכלא 10, ובכלל הייתי כבר אנטי־צבא, אז הכניסו אותי לאגף המבודדים ובתא לידי אירע אונס של אחד העצורים".
בעקבות שהותו בכלא והמחשבות הטורדניות שליוו אותו, א' מעיד שהחל לצרוך כדורים להרגעה. רק כשהגיע למצב שבו נזקק לתרופות הצבא ניאות לאפשר לו להיפגש עם קב"ן, וזה הפנה אותו לפגישה עם פסיכיאטר - שקבע כי הוא לא כשיר לשירות צבאי. "הצבא לא היה מוכן להתפשר איתי, וזה מה שגרם לי ללכת עד לקצה. יכול להיות שעם יחס אחר לא הייתי מגיע למצב שהגעתי אליו, וכן הייתי משרת".
מדיניות גיוס קשוחה מאוד
"מדיניות הגיוס של צה"ל קשוחה מאוד כלפי מלש"בים שאינם כשירים או זקוקים להקלות", אומרת מי שייצגה את מ' ואת ח', עו"ד עדן זינו, מומחית לדיני צבא ולזכויות חיילים שטיפלה בעשרות מקרים דומים. "המערכת הצבאית מאוד אטומה ולפעמים אדישה לבעיות של חלק מהצעירים, שבסוף נפגעים ומתמודדים עם ההשלכות".
לדבריה, "ברגע שצעירים וצעירות מתייצבים לצו ראשון בגיל 16, המערכת קובעת אם הם כשירים לגיוס ולאן - וזהו, היא נאטמת. גם אם חל מאז שינוי במצב המועמד, או שהוא לא הגיש את המסמכים כמו שצריך, החותמת כבר ניתנה, ומאוד קשה לשנות זאת".
מי שחוו זאת על בשרן הן גם נ' ומ'. עוד בטרם התגייסה, נ' (19) ביקשה לפגוש קב"ן בשל מצבה הנפשי הרעוע של אמה, שאושפזה בעבר בכפייה ואף ניסתה להתאבד לנגד עיניה - מה שערער גם את מצבה שלה. בקשתה לא נענתה. נוסף על כך, כחודש לאחר שהתגייסה היא עברה התעללות בטירונות, מה שהוביל אותה לנקודת שבירה שממנה החלה להיעזר בטיפולים פסיכיאטריים פרטיים, גם בשל העובדה שמפקדיה טענו כי היא משקרת בנוגע למצבה הנפשי. לבסוף, לאחר שעירבה סיוע משפטי, היא שוחררה על סעיף נפשי.
מ' (23) טופלה פסיכיאטרית מגיל צעיר, ובכל זאת נמצאה כשירה לשרת בצה"ל. לאחר שסורבה בקשתה לפגוש קב"ן היא ניסתה לפגוע בעצמה, ובהמשך ברחה ונעדרה משורות הצבא במשך תקופה ארוכה. כעבור שנתיים נעצרה. זמן קצר אחר כך אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי ושוחררה מהצבא על רקע סכיזופרניה ומצב פסיכוטי פעיל. כתב האישום בעניינה, שנבע מהיעדרותה הארוכה מיחידתה, בוטל.
חיילת נוספת, ל', מעידה כי למרות הרקע הנפשי המורכב שלה ולמרות בקשתה הצבא לא ניאות להפנות אותה לקב"ן. "כנערה היו לי קשיים רבים, לרבות הפרעת קשב וטיפול תרופתי ופסיכיאטרי, אבל הצבא סירב לבקשתי לפגוש איש מקצוע".
בהמשך היא נשלחה לשירות קרבי שבמהלכו חוותה טראומה ומצבה הנפשי הידרדר. "מתחילת השירות סבלתי מקשיים רבים. לא הצלחתי לעמוד בלחץ של הטירונות, בדרישות ובתיזוזים". כשלא יכלה לשאת עוד את הקושי - ערקה מן הצבא ורק לאחר כחמישה חודשים הסגירה את עצמה וריצתה עונש מאסר.
לאחרונה, לאחר שהתחייבה לשנת שירות, שוחררה ממעצר והופנתה ל"בית דין משלב" כחלופה טיפולית ושיקומית להליך פלילי. זה מיועד לחיילים שהוגש נגדם כתב אישום בגין היעדרות משירות צבאי, בתקווה שתנאי השירות שלה ישונו ויהיו קלים יותר. למרות התפנית החיובית, היא מציינת כי "כל האירועים האלה גרמו לי נזק וסבל מיותרים, כולל תקופה ארוכה של דיכאונות והפרעות חרדה".
ויש מצבים שבהם אף שברור לכל הצדדים כיצד הם ייגמרו, הצבא מתבצר בעמדתו. ד' (21) מראשון לציון עבר בילדותו עם הוריו לארה"ב. לאחר שאביו נפטר לפני כעשור הוא שב לארץ עם אמו ואז גילה כי הוא סובל מעקמת.
הרופאים קבעו כי עליו לעבור שורת ניתוחים. מאז הוא נעזר בכיסא גלגלים, וגם מצבו החברתי והנפשי הידרדר. "לא היה לי טוב בבית הספר, התלמידים היו רעים אלי. כמעט לא היו לי חברים והרגשתי מאוד בודד עד שנכנעתי ועזבתי. מאז אני נשאר בעיקר בבית ומשחק במחשב. רוב החברים שלי הם מהרשתות החברתיות". עם הזמן הוא גם החל ליטול כדורי הרגעה וכדורי שינה, ואמו מעידה כי ברגע שהיא מרימה מעט את קולה הוא מתחיל לבכות.
אחרי ששלח לצה"ל את כל המסמכים המעידים על מצבו, גיוסו נדחה בכמה חודשים, אך כשתקופת הדחייה הסתיימה - הוא נבדק לטענתו על ידי אונקולוג ורופאת נשים (במקום אורתופד), ואלה קבעו כי הוא כשיר לגיוס. בצר להם פנו ד' ואמו לעורכת הדין זינו, שאומרת כי "מבחינת צה"ל הוא משתמט והם רוצים שהוא יסדיר את מעמדו".
מה הכוונה "יסדיר את מעמדו"?
"יסגיר את עצמו, יתייצב בכלא 10 ויישב במעצר. אחרי 24 שעות הוא יובא בפני שופט, ואז גם ייפגש איתי. ברור לכולם שלאחר שהשופט ישמע את כל הצדדים ויעיין בחומרים הוא ישחרר אותו מצה"ל. גם בצבא יודעים שהוא לא כשיר לגיוס, ובכל זאת רוצים שהוא יפעל לפי ההליך המקובל וישלם את חובו. אבל אין לו חוב לשלם כי מראש הוא לא היה כשיר".
ד', אתה יודע שיש אפשרות שתיעצר?
"כן, ואני מאוד מפחד מזה. אף אחד לא רוצה להיכנס לכלא, בטח לא במצב שלי. אני לא יודע איך אני יכול לשרוד שם. זה ממש יהרוג אותי".
"תהליך הסינון והגיוס גרוע"
על הליך הגיוס והמיון לצה"ל מופקד אגף כוח האדם (אכ"א) שמפעיל את יחידת מיטב, האמונה על זימון מועמדים לגיוס לצו ראשון, מיונים ושיבוצים ראשוניים, טיפול בפניות ובבעיות של מלש"בים וכן באישורי פטור מגיוס. בתהליכי המיון משתתפים שני גופים נוספים - מפקדת קצין רפואה ראשי, שאחראית לכל נושא הבדיקות הרפואיות של המועמדים, ומחלקת מדעי ההתנהגות של אכ"א (ממד"ה), שתפקידה לציין את המועמדים בצורה איכותית כדי להתאים להם את התפקידים בצורה הטובה ביותר.
תחת יחידת מיטב עוברים מדי שנה מאות אלפי בני נוער, הנדרשים למלא שאלון באתר היחידה עוד לפני הגעתם לצו הראשון. לאחר מכן מתבצעים מבחנים נוספים בחשיבה כמותית, מילולית וצורנית לקביעת דירוג פסיכוטכני ראשוני (דפ"ר), ובהמשך נערך לכל מועמד ראיון אישי עם מאבחנים פסיכוטכניים. בתום הליך מיון זה נקבעת לכל מלש"ב קב"א (קבוצת איכות), שלפיה הוא משובץ ליחידות ולתפקידים השונים בצה"ל.
"תהליך הסינון והגיוס בצה"ל ממש גרוע", אומר ד"ר איליה רזניק, פסיכיאטר מומחה אשר שירת מאמצע שנות ה־90 יותר מ־20 שנה בצה"ל ולאחרונה שב לשירות מילואים פעיל. עם ניסיון כרופא גדודי בחטיבת שריון וכפסיכיאטר בחיל הים, ולאחר מפגש עם חיילים וקצינים רבים, השתתפות במספר רב של ועדות והכשרת קציני בריאות נפש (קב"נים) - הוא מצביע על הכשל שלדעתו קיים כבר בשער הכניסה לצה"ל.
"פניתי בעבר לגורמים בכירים במערך הרפואה ובריאות הנפש בנושא, ונאמר לי שזה בידיים של אכ"א, שעובד עם יחידת ממד"ה, שאחראית להערכות הפסיכוטכניות בצו ראשון. הבעיה שמדובר בהליך מאוד מיושן שלא מביא בחשבון שינויים תרבותיים ופסיכולוגיים שאירעו בשנים האחרונות, ולכן לא מצליחים לאתר שם את הבעיות של המתגייסים. אם מגיעים אלי חיילים שהיכולות שלהם לא תואמות ליחידות ולתפקידים שאליהם שלחו אותם, זה מעיד על פגם במערכת הסינון ובשרשרת החיול. לפני כשנתיים פורסם דוח שהראה כי שיעור גדול מהחיילים משתחרר על רקע אי־התאמה כבר בחודשים הראשונים לגיוס. זה בזבוז ואיבוד משאבים אדיר, כי עד שהחייל עובר הכשרה הוא נפלט".
ממה להערכתך נובע הכשל הזה?
"יש במערכים האלה אנשים מצוינים שעוסקים בפסיכולוגיה ארגונית, תפקודית ותעסוקתית. כמו כן, מבדקי הדפ"ר והקב"א מיושנים, ההליך לא מספיק מעמיק ולא בודקים כמו שצריך את הרקע הנפשי של המועמדים. צה"ל צריך אנשים עם רצון ויכולת לשרת בתפקידים שמיועדים להם. אם הוא לא יתחיל לשים דגש בצורה מעמיקה על הרקע ועל העבר של המתגייסים, המצב יהיה גרוע יותר".
גם ד"ר פ' - פסיכיאטר ששימש בעבר רופא בלשכת הגיוס, ביחידות חי"ר וביחידה 669 ובהמשך היה קב"ן - מצביע על אותה הבעיה: "כמי שהיה רופא בלשכת גיוס אני יכול להעיד שהבעיות מתחילות מזה שבלשכות גיוס לא עורכים בדיקות מקיפות על מצבים סוציאליים של המועמדים, לרבות רקע פסיכולוגי ופסיכיאטרי. כך יוצא שאנשים עם בעיות נפשיות כאלה ואחרות מתגייסים לצה"ל ללא התייחסות לבעיה וללא מתן פרופיל רפואי מתאים, ואז הגיוס לא תואם את היכולת שלהם. בעיות כאלה, שלא מטופלות, יכולות להתפתח עד מקרי התאבדויות.
"אבל לא חייבים ללכת למקרי קיצון. בעיות תנאי שירות (ת"ש), למשל, אם הן לא מטופלות הן יכולות להגיע לממדים גדולים. לדוגמה, חייל שמגיל 16 הוא המפרנס העיקרי בבית, ואכן הצבא התחשב בו ושיבץ אותו לתפקיד עורפי, אבל מה לעשות שהוא גר במרכז ושלחו אותו לשרת בצפון. אחרי כמה חודשים חייל כזה, שלא קיבל מענה לבעיה לא גדולה, הופך להיות 'קליינט' של מערך בריאות הנפש, ללא סיבה אמיתית".
המבקר: כשלים שלא תוקנו
מדוח מבקר המדינה מחודש פברואר האחרון עולה כי "ב־26% מהדיונים בתיקים הרפואיים נעשו טעויות 'מהותיות' בשיקול הדעת של רופאי הוועדה". כדוגמאות לכשלים ציין המבקר "אי־קביעת סעיף ליקוי כשנדרש, סיכום התיק ללא בירור מעמיק, היעדר התייחסות למסמכים רפואיים ולבעיות בריאות שצוינו בשאלון הרפואי וקביעת סעיף ליקוי שגוי".
בנוגע להכשרת המאבחנים הפסיכוטכניים צוין בדוח כי המדור הפסיכוטכני ממעט לקבוע מועדים לראיונות משוב עם המאבחנים. "כמו כן, נמצא כי עם חלק מהמראיינים התקיימו ראיונות משוב בשלבים מתקדמים מאוד של שירותם הצבאי, ועם חלקם אף לא התקיימצליחמו כלל ראיונות משוב". בתחום הטיפול בפניות של מלש"בים נכתב כי "קיימים ליקויים בתיעוד ובהזנת מסמכים במערכות הממוכנות, ונמשכות תקלות במערכות אלה". המבקר ציין כי כשלים אלו הופיעו גם בדוח הקודם שנכתב לפני כמה שנים ומאז או שתוקנו במידה מועטה או שלא תוקנו כלל.
בצה"ל מודעים לבעיית האמון במערכת, ולכן ערכו כמה שינויים כדי לשפר את איכות וחוויית השירות עבור המתגייסים וכן את הליך המיון והגיוס, בעיקר מהיבט בריאות הנפש. זמני ההמתנה לקציני בריאות הנפש קוצרו, וכך גם זמני ההמתנה במוקד המיוחד של מיטב. נפתחה אפשרות לפגישת וידאו עם גורמי מקצוע, תקני המאבחנות הפסיכוטכניות הוגדלו, ובאופן כללי בצבא מתגאים בכך שזמינותם של שירותי בריאות הנפש עבור לובשי המדים גבוהה מאשר במערכות האזרחיות המקבילות. לצד זה, קיימים עומס גדול על מערכות אלה וקושי גדול בשימור כוח האדם. בצבא מודעים לכך ומודים שיש להם עוד הרבה מה לשפר.
חלק מהבעיות ומהתקלות בהליכי הגיוס נובעים מהמציאות המורכבת שעימה נאלץ צה"ל להתמודד בבואו לבחון את המועמדים לגיוס. מתוקף חוק שירות הביטחון הצבא מקבל מידע מינימלי על כל מועמד, לרוב פרטים טכניים המקשים לסווג את יכולותיו. את המידע הרפואי שואב צה"ל מתיעוד הרקע הרפואי של המועמדים וכן מהפרטים שהם ממלאים בטפסים השונים ובראיונות עם המאבחנות. כדי להכיר יותר את המתגייסים לעתיד, בצה"ל מעודדים אותם לספק להם כל מסמך שיכול לסייע בהכרתם, לרבות חוות דעת ממחנכים, מגורמים שונים בקהילה, מפסיכולוגים ומפסיכיאטרים.
חלק גדול מנטל קביעת מוכנות המועמדים נופל על כתפי המאבחנות הפסיכוטכניות, הנתקלות לעיתים בסיפורים קשים ומורכבים. הן אמנם עוברות עשרה חודשי הכשרה וחפיפה, נפגשות אחת לשבועיים עם עובדים סוציאליים ונעזרות בגורמי מקצוע נוספים. ובכל זאת, האתגר לזהות מי מהמלש"בים סובל ממצוקות אמיתיות ומי רק מהיעדר מוטיבציה הולך וגדל - במיוחד בשנים האחרונות.
גורם מקצוע נוסף מתחום בריאות הנפש המכיר את המערכת כאיש מילואים פעיל, בין השאר בלשכות הגיוס, מסביר את הקשיים מניסיונו ומנקודת מבטו. "המאבחנות הפסיכוטכניות מנסות לעשות סינון ראשוני ולזהות דגלים אדומים, אבל מדובר במסננת עם חורים גדולים מאוד, ולא תמיד הן יודעות לתפור את הסינון באופן פרסונלי. ואכן, הרבה מאוד אנשים נופלים בין הכיסאות.
"מלש"ב שלא מכיר ולא מבין את המערכת ולא עבר הכנה לקראת המפגש הראשון איתה - במקרים רבים הסינון לא יהיה מספיק טוב ומותאם עבורו, כי בסופו יושבות חיילות צעירות שדרכן עוברים מאות אלפי מועמדים לגיוס והן צריכות להחליט על איכות הנתונים שלו ולאן הוא מיועד. כך קורה לא פעם שאנשים עם פוטנציאל לא מגיעים לתפקידים המתאימים להם, או שאנשים עם רקע מורכב מקבלים תפקידים שנמצאים מעבר ליכולותיהם".
מה לדעתך צריך לעשות כדי לשפר את המצב?
"המאבחנים מצויים בדילמה", הוא מדגיש, "למשל, כשמגיע בחור צעיר שמאוד רוצה לשרת כלוחם, ובגיל 16 בעקבות משבר נפשי זמני קיבל טיפול תרופתי לתקופה קצרה. כיום הוא מתפקד בצורה מיטבית, אבל עולה דילמה אם 'לחתום' עליו או לא. מהצד השני, יש בחור עם רקע בריאותי נקי לחלוטין ועם הנתונים הטובים ביותר, שרגע לפני הגיוס מתחיל לפתח כל מיני 'תסמינים' - אז מה עושים עם אחד כזה? זה לא פשוט. צה"ל בהחלט עשה דרך בנושא, במיוחד ביחס שלו לאובדנות ובשיפור מערך בריאות הנפש, אבל הצבא חייב להגדיל תקנים ולשכלל את המסננת שלו בהליך הגיוס כדי שיתאים את עצמו לכל מועמד".
ד"ר פ', פסיכיאטר שהיה קב"ן: "הבעיות מתחילות מכך שבלשכות הגיוס לא עורכים בדיקות מקיפות על מצבים סוציאליים של המועמדים, לרבות רקע פסיכולוגי ופסיכיאטרי. בעיות כאלה יכולות להגיע להתאבדויות"
מרבית הפטורים המוענקים למלש"בים, גברים ונשים, הם על רקע דתי, אך מנתונים שהגיעו לידי "שישבת" עולה כי הסעיף הנפשי מככב במקום השני. שיעור הפטורים משירות על בסיס זה זינק בשנים האחרונות מ־%6 לקרוב ל־%11. גורמים צבאיים מציינים כי העלייה הגדולה בביקוש העולמי לטיפולים נפשיים לא פסחה על מדינת ישראל ועל הצעירים שעומדים לפני גיוס. לצד זה, יש הטוענים כי הדור הנוכחי לא רק מטופל יותר מבחינה נפשית, אלא גם הרבה פחות עצמאי ותלוי מאוד בהוריו המגוננים על ילדיהם הרבה יותר מאשר בעבר, נטייה שמתבטאת בדרישותיהם כלפי הצבא. למוקד מיטב מגיעות מדי יום 10,000 פניות, מתוכן כ־6,000 שיחות, חלקן הגדול מצד ההורים.
מי ביקש פטור ולא קיבל?
ואם בעבר אי־שירות בצבא היה אות קלון, והוצאת פטור מגיוס לוותה בהסתרה - כיום נראה כי ככל שזרם הבקשות לפטור משירות עולה, כך הבושה יורדת. אם ב־2021 פנו למיטב בבקשות פטור כ־5,000 מלש"בים, ב־2022 זינק המספר לכ־7,800 - כחצי מהן בקשות על רקע נפשי.
בצה"ל משוכנעים כי עולם הפטורים הפך לתעשייה של ממש, שבה מעורבים עורכי דין המומחים לדיני צבא ופסיכיאטרים המספקים חוות דעת שמוגשות לצבא. שיטוט קצר ברשת מעלה שורה ארוכה של אתרים ומשרדי עורכי דין שמציעים לבני נוער העומדים לפני גיוס, וכן לחיילים בשירות חובה, שלל שירותים כמו קבלת פטור משירות צבאי, הורדת פרופיל ושיפור תנאי שירות, ייצוג עריקים ומשתמטים, ועוד.
"פטור מהצבא בהליך מהיר פשוט", מבטיח אחד המשרדים, שטוען כי הוא "עובד מתוך שליחות לסייע לחיילים במצוקה". באתר משרד עורכי דין אחר נכתב כי אף שבישראל קיים חוק גיוס חובה לכל אזרח המגיע לגיל 18, "גם צה"ל עצמו מבין שאת החובה הזאת אי אפשר להחיל על כולם בצורה שווה", ועל כן הם מציעים להציג בפני הלקוחות הפוטנציאליים את הדרכים המרכזיות שבאמצעותן ניתן לקבל פטור משירות צבאי. המרכזית שבהן היא "פטור בגין אי־כשירות נפשית", או בעגה הישראלית המקובלת - פרופיל 21.
עו"ד זינו, זה נראה שהאצבע קלה על ההדק וכל מי שרוצה פטור או הקלות פשוט צריך לפנות לעורך דין.
"האצבע לא קלה על ההדק. הצבא לא אוהב שחיילים פונים לעורך דין והוא בודק כל מקרה בקפידה. נתקלתי בתיקים שהצבא סירב לקבל את העמדה שהגשנו ונקבע שהמיוצגים שלי כשירים לגיוס או לא זכאים להקלות. עורך דין פשוט יודע להביא את החומרים בצורה מסודרת ולהציג את עמדת החייל או המועמד בצורה ברורה יותר. זה נכון בתביעות מול כל גוף ממשלתי ובכל הליך ביורוקרטי, גם מול הצבא. בסוף, גם כשמעורב עורך דין, החייל מגיע עם אותם נתונים ולא ממציא שום דבר שלא היה לו קודם".
את עוזרת לכל מי שפונה אליך?
"אני עובדת בכפוף לסיכויי הצלחה. וכשאני נתקלת בתיק שהסיכוי לקדם אותו נמוך אני מעדכנת את מי שפנה אלי".
אולי גדל פה דור מפונק חסר מוטיבציה לשרת עם הורים שמגוננים יותר מדי?
"רוב הפונים מתחלקים לשניים: או שיש להם מצוקה בריאותית, פיזית או נפשית, או שהם מעוניינים לשרת ביחידות קרביות והצבא לא אישר להם. גם להם אני עוזרת, אם זה מתאפשר, לשנות את ההחלטה".
ד"ר פ', עד כמה יש לצה"ל את היכולת ואת הכלים להבדיל בין אדם שנמצא במצוקה לאחד שמנסה "לשחק אותה"?
"מבחינה נפשית, כל בן אדם יכול 'לשחק אותה'. לכן צריך לבדוק ביסודיות את העבר והרקע שלו. מי שמילדות רק נקלע לבעיות, איך אפשר לצפות שבצבא הכל יעבור חלק בלי שינסו לטפל בבעיות ולהתאים את השירות למצבו? יכול להיות שעם טיפול נכון הוא יצליח לשרת שירות משמעותי, אבל זה לא יקרה אם יתעלמו מהבעיות שלו. בכלל, אני לא בטוח שכמפקד אני רוצה חייל שהתאמץ כל כך לשחק אותה. הגישה כיום היא שעדיף חייל אחד פחות מאשר חייל בעייתי שיהרוס יותר מאשר יתרום".
בצה"ל יגידו לך שאם הם יהיו רכים מדי, אנשים יתחילו לנצל זאת ולהשתחרר. בסוף יש כאן צבא שצריך לשמור על ביטחון המדינה.
"אלה כבר ענייני חינוך ורוח התנדבות. אגב, רוב המקרים שבהם מעורבים חיילים עם רקע נפשי מורכב לא משתייכים למערך הלוחם או תומך הלחימה. בכל מקרה, אם חייל, כמו כל עובד אחר, לא רוצה לעשות את העבודה שלו ולא מעוניין לתרום, אז הוא פשוט לא יעשה את זה. ואם תכריח אותו - אתה לא באמת תוכל לסמוך עליו. גם אם הוא יהיה רשום אצלך כחייל, הוא לא באמת יבצע את התפקיד שלו. עדיף צבא קטן וחכם מאשר גדול וטיפש. הצבא לא יכול לנצח אם לחיילים שלו אין מוטיבציה ורוח לחימה".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מייעל כל העת את הליך הגיוס, מנגיש ומתאים אותו תוך הקשבה לצרכים שעולים. גיוס החובה קבוע בחוק שירות ביטחון, ועל כן פטור משירות ניתן בהתאם לתנאים הקבועים בחוק ולאחר בחינה מוקפדת.
"המקרים שהוצגו בכתבה נבדקו ולא נמצאה בהם כל חריגה מהנהלים. במקרים שהוזכרו המלש"בים לא שיתפו פעולה עם יחידת מיטב, דבר שהתבטא בין היתר באי־הגשת מסמכים רלוונטיים. חלק מהמלש"בים פנו לראשונה ללשכת הגיוס בשלב מאוחר של הליך הגיוס וטופלו גם הם באופן יסודי ומהיר. יודגש כי פנייתו של מלש"ב שמיוצג על ידי עורך דין מטופלת באופן זהה לפנייה רגילה.
"הראיון הפסיכוטכני הינו ראיון ראשוני שנועד לברר יכולות הסתגלות והתאמה לתפקידים קרביים ותובעניים. במידה שעולים בראיון נושאים המצריכים המשך בירור מקצועי, המלש"ב יופנה לגורם המטפל המתאים, דוגמת גורמי קב"ן או ת"ש.
"כדי לצמצם את זמני ההמתנה של מלש"בים לבדיקת קב"ן, במקרים המתאימים החלטות מתקבלות ללא נוכחות פיזית של המלש"ב. למשל, על סמך חוות דעת תפקודיות. לאחרונה אף הוקם מרכז מיון והתאמה בחיל הרפואה שעוסק בהתאמת התפקיד המתאים ביותר למלש"ב בהתאם למצבו הרפואי־נפשי ולאחר קביעת הפרופיל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו