מבצע שובו מדענים

מתקפת הטילים והכטב"מים האיראנית היתה המתקפה הגדולה ביותר, מבחינת מגוון אמצעי הלוחמה והיקפם, שבוצעה משטח של מדינה ריבונית אחת על אחרת. גם ההגנה מפני המתקפה היתה אירוע ראשון מסוגו בהיסטוריה, עם נתון מדהים של 99 אחוזי יירוט.

סיכול המתקפה נבע בראש ובראשונה מעליונות טכנולוגית מרשימה, שבאה לידי ביטוי במעטפת הגנה שכוללת את מיטב טכנולוגיות הקרקע והאוויר - כולן פרי פיתוח ישראלי - לצד, כמובן, קואליציית הגנה אזורית שפעלה בשיתוף עם חיל האוויר.

7 באוקטובר, שהביא לחיזוק תחושת הפטריוטיות גם נוכח תופעת האנטישמיות הגוברת בקמפוסים בעולם, מהווה הזדמנות פז עבור המדינה לפעול בדחיפות להחזרתם ארצה של מדענים ויזמים ולהפיכת המגמה

לצד התרוממות הרוח ודברי השבח הראויים, חובה לזכור שהעליונות הטכנולוגית הזו היא פרי מאמץ, מחקר ופיתוח רבי־שנים, לצד חזון ותעוזה של המשאב האנושי המעולה של ישראל. היא תוצר של הכשרה מדעית וטכנולוגית שבה הושקעו תשומות רבות, שאפשרו למנף את הכישרון, את הכישורים ואת האמביציה של מיטב הנוער לטובת אותם הפיתוחים, שמשמעותם הקריטית למדינה ולאזרחיה ברורה כעת באופן חד ומדויק.

העליונות הטכנולוגית הזו אינה מובנת מאליה, ועל המדינה לעשות הכל כדי להבטיח אותה להמשך הדרך. לטווח הקרוב, ובאופן דחוף, המדינה חייבת לנצל באופן אופטימלי פוטנציאל שכבר קיים, ושמחכה להיקטף כפרי בשל.

יש כיום אלפי מדענים ישראלים שנמצאים בחו"ל, במגוון השתלמויות מחקר במוסדות אקדמיים מובילים. לרבים מהם, שדווקא שואפים לחזור ארצה בתום תקופת ההשתלמות, מוצעות הזדמנויות אטרקטיביות שאין להן תחליף בארץ, הזדמנויות שמובילות בסופו של דבר להחלטתם להגר. התופעה הלכה והתעצמה בשנים האחרונות. בסקר שערך ב־2023 ארגון המדענים הישראלים בחו"ל ScienceAbroad, נמצא ש־53% מהחוקרים הישראלים בחו"ל (הרוב בצפון אמריקה) החליטו או מתכוונים ברצינות להישאר שם, לעומת 6% בלבד שזו היתה כוונתם המקורית כשיצאו לתקופת ההשתלמות בחו"ל.

7 באוקטובר, שהביא לחיזוק תחושת הפטריוטיות גם נוכח תופעת האנטישמיות הגוברת בקמפוסים בעולם, מהווה הזדמנות פז עבור המדינה לפעול בדחיפות להחזרתם ארצה של מדענים ויזמים ולהפיכת המגמה.

על המדינה לייצר השקעה משמעותית בתמריצים אטרקטיביים, שגם אם לא יהיו זהים - יוכלו לעמוד בתחרות עם מה שמוצע למדענים וליזמים הישראלים בחו"ל. נדרשות השקעה בתשתיות באקדמיה ופתיחת תקנים בתחומי המדע והטכנולוגיה של המחר. נדרש גיבוש מתווה עם התעשייה, שיכלול מענקי קליטה ושכר התחלתי משמעותי. במקביל, יש להשקיע בטיפוח ובהעמקה של הקשר עם מדענים ישראלים שכבר השתקעו בחו"ל, במטרה למנף את יכולותיהם ואת קשריהם לטובת האקדמיה והתעשייה בישראל.

בתמיכה הראויה, מוסדות המחקר ותעשיות הביו וההייטק האזרחיות והביטחוניות, המשוועות לטאלנטים, יתגייסו ליצירת היצע עשיר של מסלולי קריירה מקצועית איכותית. אסור לוותר על כישרונות שחיוניים לקיומה של המדינה ולחוסנה. צו השעה הוא לשמור אותם כחול־לבן. המשאב האנושי האיכותי הוא הבסיס לקיומנו.