קבינט יקר, נסו בינה מלאכותית

מה משותף ל"כיפת ברזל", "קלע דוד" ו"החץ"? כולן מערכות הגנה הממצבות את ישראל בחזית הטכנולוגיה הביטחונית העולמית. בזכותן, הוענקה הגנה של 99% הצלחה ביירוט התקיפה האיראנית בסיוע בעלות הברית של ישראל. אולם האם עליונותה הטכנולוגית של ישראל היא אליה וקוץ בה, בהשפעתה על האסטרטגיה הצבאית וקבלת ההחלטות? מחד גיסא, מערכות אלה מגינות על העורף, מאידך גיסא הן מקדמות אסטרטגיית הגנה על פני תקיפה. ייתכן שבכך תרמו להערכת החסר את חמאס, בתפיסה השגויה של מימוניות הלחימה של הארגון, ובהנחה כי הוא רציונלי ומורתע, תוך התעלמות ממניעיו האידיאולוגיים.

כשלים תפיסתיים אלו תרמו גם לרטוריקה של הגנה, כפי שהתבטא רה"מ נתניהו לגבי התקיפה האיראנית: "יירטנו. בלמנו. יחד ננצח". רטוריקה התומכת באסטרטגיית ההכלה: סבבים צבאיים במקום מלחמה, טפטופים במקום ירי טילים ורקטות, ועוטף עזה במקום עוטף ישראל. רטוריקה זו שינתה את פניה כיממה לאחר התקיפה האיראנית, כשישראל החלה להשתמש בלוחמה פסיכולוגית התקפית, בהצהרת הרמטכ״ל הלוי "ירי טילים לישראל ייענה בתגובה".

אולם הדיון הסוער שהתקיים בישראל שוב התמקד בשאלה הנובעת מעליונות הטכנולוגיה: האם הניצחון כבר הושג בקרב הבלימה, או שיושג רק במתקפה צבאית נרחבת וכואבת שתשיב את ההרתעה? הדיווחים על מחלוקת בקבינט בסוגיית התגובה ערב המתקפה האיראנית, כשהשרים גנץ ואיזנקוט ביקשו להגיב בעוד עמיתיהם השרים ביקשו להימנע, משקפים "רעש מערכתי" בלתי רצוי. כלומר, הבדלים בלתי רצויים בשיפוט של מקבלי ההחלטות ביחס לתגובה.

לפי פרופ׳ כהנמן יש להימנע מהחלטות אינטואיטיביות. כך, יש להניח שהחלטת השרים גנץ ואיזנקוט לתקוף התקבלה לאחר בדיקת עובדות קפדנית

מה יכולה לעשות הצמרת הצבאית־מודיעינית להפחתת רעש והטיות בתהליך קבלת ההחלטות? ממחקרי קבלת החלטות עולות כמה חלופות. האחת, שימוש מחודש בגוף הבקרה של אמ"ן, "איפכא מסתברא", לאיתור סימנים להטיות בקבלת ההחלטות בזמן אמת על ידי משקיפים, בבחינת "שוטרים אופוזיציוניים". השנייה, הסתייעות בבינה מלאכותית להפחתת הטיות שיפוט שעשויות לנבוע ממאפיינים אישיים־סובייקטיביים של מקבלי ההחלטות. השלישית, לפי פרופ׳ כהנמן, הימנעות מהחלטות אינטואיטיביות. כך, יש להניח שהחלטת השרים גנץ ואיזנקוט לתקוף התקבלה לאחר בדיקת עובדות קפדנית.

רביעית, לפי הגדרת הפסיכולוג פיליפ טטלוק, שימוש ב"חזאי־על", קבוצת עילית מצומצמת של בעלי "חשיבת בטא" ויכולת חיזוי. כדוגמה לכך, הנגדת ו׳ והתצפיתניות שהתריעו על תוכנית חמאס לתקוף. נוסף על כך, על מקבלי ההחלטות להימנע מחשיפה למידע שעלול להטות את שיקול דעתם, כולל פרשנויות ממומחים המתבססים על מידע חסר ונעדרים יכולת ניבוי בטווח הארוך. חמישית, גיוון במומחים, לרבות גיוון מגדרי. ולבסוף, פתרונות ״מחוץ לקופסה״, כמו סנקציות כלכליות, עידוד מהפכה פנימית ומתקפות סייבר, ליצירת האפקט ההרתעתי־צבאי הרצוי.