התמונה העולה מנתוני משרד החינוך האחרונים מצביעה על קשר הדוק בין המקום שבו אתה מתחנך לבין הסיכויים שלך לבגרות במקצועות מדעיים - שער הכניסה לעולם ההייטק. אם למדת בפריפריה, ביישוב חרדי או בחלק מהיישובים הערביים, הסיכוי נמוך כמעט פי שניים מהסיכוי שלך אם למדת במרכז.
אלה לא רק מספרים, זוהי נבואה. זה הזמן לקבל עלינו אחריות, לייצר תוכנית משולבת של משרדי הממשלה, השלטון המקומי והמגזר הפרטי ולהוביל תוכנית חומש ישראלית לתחום החינוך. רק כך נוכל להבטיח שלכל אחד ואחת תהיה הזדמנות שווה להגשים חלומות להשתלב בעולמות ההייטק.
"בגרות הייטק" היא מונח שמקפל את כל הנדרש מהחולמים והחולמות להשתלב בשדה: חמש יחידות במתמטיקה, באנגלית, בפיזיקה או במדעי המחשב. נכון, לא כל אזרחי ישראל רוצים או צריכים לעבוד בהייטק, אבל העובדה שבעתיד ישראל תישען על ההייטק כמנוע צמיחה מרכזי היא מובהקת וברורה, ויש לכך יתרונות. מתוך הפנמת תמונת המציאות הזו עלינו להבטיח עולם הייטק מגוון שמאפשר השתלבות לכולם.
בעשור האחרון ענף ההייטק היה אחראי ל־5% מצמיחת התוצר הלאומי ולכ־35% ממס ההכנסה. כמו כן, יותר מחצי מהיצוא הישראלי משויך אליו. עבודה בהייטק היא אחד מהמאיצים המשמעותיים ביותר בישראל לניידות (מוביליות) בין־דורית, ולשיפור המצב הסוציו־אקונומי של אזרחי ישראל. זהו המנוע המרכזי העומד מאחורי הבעירה הפנימית שאני ורבים נוספים חשים כלפי הנושא.
כ־14 אלף התלמידים והתלמידות שמסיימים כיום בגרות הייטק הם כ־10% בלבד מהזכאים לתעודת בגרות. שמונה מתוך עשר הרשויות המובילות בשיעור התלמידים הלומדים בגרות הייטק מגיעות מהאשכול החברתי־כלכלי הגבוה, וכמעט כולן ממרכז הארץ. בדרום שיעור הזכאים לבגרות הייטק הוא רק 8% מהתלמידים - לעומת 14% במרכז.
זוהי עתודת ההייטק של מדינת ישראל ב־2034, אבל אם כבר עכשיו הפערים האלה במערכת החינוך לא מצטמצמים - כיצד נצמצם אותם בעוד עשור?
ממשלת ישראל אימצה בצדק את דוח פרלמוטר, שקרא להגדיל את שיעור הזכאים לבגרות ההייטק ל־15%, אך מעולם לא הציגה תוכנית אסטרטגית, תוכנית פעולה או תקציב של מיליארדים למימוש מסקנות הדוח.
הנתונים של משרד החינוך מגלים גם נקודות אור: יש רשויות מקומיות באשכולות סוציו־אקונומיים נמוכים באופן יחסי, כמו נחף, ירוחם, ערד או סכנין, שבהן דווקא שיעור גבוה של תלמידים שהשלימו את בגרות ההייטק - וזה לא מקרי. כשראשי ערים שמים את החינוך בראש סולם העדיפויות, בונים אסטרטגיה ויעדים מדידים ומשקיעים במערכת החינוך - התוצאות ברורות.
שר החינוך צריך להוביל תוכנית חומש חינוכית אסטרטגית. חלק משמעותי ממנה חייב להיות חינוך מדעי וטכנולוגי, שיביא לעלייה משמעותית בשיעור התלמידים המסיימים בגרות הייטק, עם דגש על הצפון, הדרום והאוכלוסיות הערבית והחרדית. משרד החינוך צריך להתוות את המדיניות, להקפיד על יעדים ועל מדדים ולפקח על ההתקדמות, אבל עוד ועוד סמכויות ויכולות תפעול חייבות להיות מבוזרות לשלטון המקומי.
על ענף ההייטק לקלוט עוד ועוד ג'וניורים מהפריפריה. העבודה ההיברידית מאפשרת לבצע את זה בקנה מידה נרחב, וכך גם מיזמים כמו Place-Il, שהוקם במטרה לשלב בהייטק אוכלוסיות בייצוג חסר. עלינו להשקיע בחינוך של ילדינו ממש עכשיו, כי למבחן הזה לא יהיה מועד ב'.
הכותב הוא יזם הייטק ויזם חברתי, יו"ר ומייסד שותף של מיזם ההייטק החברתי Place-IL, סגן נשיא בכיר בחברת "פאלו אלטו נטוורקס"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו