שיר לעידוד המורל

אל מול אדי הדלק והדיכאון העולים מז'נבה, הנה שיר לעידוד, לנשיאת המבט הרחק מעבר לעכשווי המקומט. 

השיר הבא פורסם בגיליון ראש השנה תשט"ו (ספטמבר 1954) של עיתון "במחנה" והוקדש ל"זאבל'ה וליוסל'ה ולרעיהם" (זאב סלוצקי ויוסף רגב בני נהלל), לוחמי יחידה 101. מצאתי את השיר בעמוד השער של עלון "עציונה" של בי"ס שדה כפר עציון. 

קראו את השיר לאט, גלגלו אותו על לשונכם, חבקו את הדי הנחמה והאמונה העולים ממנו. חפשו את פירוש המילים הקשות במילון. 

שימו לב בבית השלישי, כיצד הוא מתייחס לשובם של הלוחמים ממשימתם מעבר לקווי האויב: "רק אלף הבכי בלבכם לעזבה טרם שמש לקוץ ולזר". הבכי הוא על כך שהם נאלצים לעזוב את הארץ ("ארצי") ולהותירה לשליטת הקוצים (החורבן והשכחה) והזרים. הנה 13 שנה לפני נעמי שמר ("ואין פוקד את הר הבית בעיר העתיקה"), גם שלו מבין שזרים הפוקדים את מיטת אהובתו שלא ברצונה ובטובתה, נותרים זרים. 

כך כותב מאהב של ארץ ישראל והשפה העברית ואוהב עמו ומורשתו, המשורר כנביא. בימים ההם, בזמן הזה.  

יצחק שלו / שיר לאנשי לילה

בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה תַּחְלִיקוּ בֵּינוֹת לַבְּכָאִים, 

עַל אַבְנֵי הַנְּחָלִים, 

לְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל עַל כּפּוֹת גּוּמִי קַל, חֲרִישִׁי, 

מְהַסֶּה שְׁעָלִים. 

קַר בַּלֵּיל בִּמְרוֹמֵי הַר חֶבְרוֹן, 

אַךְ זְקִיף הָאוֹיֵב לֹא מִקֹּר תְּנַקֵּשְׁנָה שִׁנָּיו, 

כִּי מִכֶּם. 

אַתֶּם סִיּוּטוֹ וְאֵימַת בִּעוּתוֹ

הַעֲרֵב וְהַשְׁכֵּם. 

 

הוֹי אַתֶּם, הַיְּהוּדִים הַיְּחִידִים הַבָּאִים כְּפַר עֶצְיוֹן 

(שָׁם הָיָה מְקוֹמוֹ...)

יְחִידִים הָרוֹאִים לְעֵת זוֹ אֶת מַצֶּבֶת רָחֵל 

וּבְרֵכוֹת שְׁלֹמֹה. 

אֵין אִישׁ זוּלַתְכֶם בְּאַרְצִי 

הַבָּא טֶרֶם שַׁחַר לִנְוֵה יַעֲקֹב בְּיַלֵּל 

הַצְּבוֹעִים, 

הַמַּבִּיט וְחוֹרֵק; בְּגַנֵּי עֲטָרוֹת 

סוֹבְבִים הָרוֹעִים...

 

וְרַק אֶלֶף הַבְּכִי בְּלִבְּכֶם לְעָזְבָהּ טֶרֶם שֶׁמֶשׁ 

לַקּוֹץ וְלַזָּר, 

לַחֲלֹף אֳפָקֶיהָ בְּקֶשֶת-קְלָעִים זַהֲרוּרִית 

כַּחֲלֹף הַמַּזָּר

וְלִשְׁקֹעַ בְּיַם עֲרָפֶל...

בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה תָּשׁוּבוּ כְּשׁוּב אוֹהֲבִים 

מֵאֱהֹב, 

אֲשֶׁר סוֹד בְּלִבָּם וְדוֹפֵק בְּגַבָּם 

אוֹר הַיּוֹם הַצָּהֹב... 

 

ובכל זאת, הנה פירוש קצר למילים היותר נדירות (אלה היודעים, אתכם הסליחה):

בכאים (ביחיד: בכא) - סוג של עצים

שעלים (ביחיד: שעל) - פסיעות, צעדים

מזר - אולי צורת משנה של מזל, כלומר מערכת הכוכבים החולפת בתום הלילה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו