"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ביטקוין: מזהם סדרתי או גיבור ירוק?

האם המטבע הדיגיטלי הכי מדובר בעולם הורס את כדור הארץ או דווקא עוזר להציל אותו? • בזמן שהכותרות עוסקות בבזבוז חשמל, יותר ויותר חברות מצביעות על שימוש חדשני בביטקוין לקידום אנרגיה מתחדשת ומיחזור זיהום • אז מה זה בכלל ביטקוין ואיך הוא קשור לאוויר שאנחנו נושמים?

,עודכן
0השמעה

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את יונתן בר אלי וזוהר סוסלוביץ' מחברת Heartbit. השניים שוחחו על הקשר הלא צפוי בין ביטקוין לקיימות סביבתית, והסבירו כיצד כרייה דיגיטלית יכולה דווקא להאיץ את המעבר לאנרגיה מתחדשת. הם הציגו יוזמות חדשניות שמצליחות להפוך זיהום — לרווח.

מה זה בכלל ביטקוין?

ביטקוין הוא מטבע דיגיטלי מבוזר שהושק בשנת 2009, ומאפשר העברת כספים ישירה בין אנשים – ללא בנק, וללא מדינה. הוא פועל באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין: מעין פנקס עולמי, שקוף ודיגיטלי, שבו נרשמות כל העסקאות ומאומתות על ידי אלפי מחשבים ברחבי העולם.

את הביטקוין ניתן לקנות, למכור ולשמור בארנק דיגיטלי, והוא עובר בין אנשים ממש כמו כל מטבע אחר. עבור חלק הוא השקעה – עבור אחרים, דרך חיים.

אחד ההיבטים השנויים במחלוקת סביב ביטקוין הוא תהליך הכרייה: מחשבים רבי-עוצמה מתחרים בפתרון חידות מתמטיות כדי לאמת עסקאות, והראשון שמצליח – מתוגמל בביטקוין חדש. אלא שהכוח החישובי הנדרש עצום – ולכן גם צריכת החשמל בהתאם.

ומה עם הסביבה?

ביטקוין נתפס לעיתים קרובות כזולל אנרגיה מיותר – בעיקר בגלל תהליך הכרייה, שצורך כמויות חשמל בהיקפים של מדינה קטנה. אבל יונתן בר אלי וזוהר סוסלוביץ' מציעים זווית מפתיעה: אולי דווקא הביטקוין יכוללתרום לקיימות סביבתית.

איך זה עובד? חברות מסוימות משתמשות בעודפי גז ממקורות מזהמים – כמו שדות נפט ומטמנות – כדי להפיק מהם חשמל לכריית ביטקוין. במקום לשרוף את הגז או לשחרר אותו לאטמוספירה, הן ממירות אותו לרווח.

בנוסף, כרייה דיגיטלית הפכה לתמריץ כלכלי להקמה של תחנות כוח מתחדשות באזורים מרוחקים, שבהם אין תמיד כדאיות כלכלית. ביטקוין גם יודע לפעול בצורה גמישה – לפי עודפי ביקוש – כך שהוא לא מתחרה על חשמל עם תעשייה או משקי בית.

במילים אחרות: מטבע דיגיטלי שהתחיל כאתגר סביבתי, הופך בהדרגה לכלי חדש במאבק למען עולם ירוק יותר.

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

כדאילהכיר